אל תגידי נהניתי.. סיפור מזעזע וחשוב
לא שהסיפור הזה יעזור למי שלא מעניין אותו בעלי חיים אבל קצת הפריע לי השנאה שמפתחים אוהבי בעלי חיים כלפי בני האדם שאינם רגישים לסבלם. איזה ביטויים היו לה שם: "כדי שהעינים של האנשים כמו הילד הזה יתפוצצו", "למרות שבליבי אני עדיין מקווה שגם הוא ימצא את עצמו בכלוב בתוך השתן והצואה שלו", או המשפט הבוודאי סימלי אבל קשה: "ניסיתי להתאפק כל כך חזק ולא לרצוח את הילדה הזאת,להכניס בעיטה בנוסח ג´קי צאן בדלת שלהם,עם תת מקלע תחת זרועי ולרסס את כולם". הכעס הנורא הזה שאין לו בעצם יעד מוגדר, אינו עוזר לבעלי החיים. הוא רק מרחיק את אוהבי בעלי החיים משאר האנשים בעלי סף הרגישות הנמוך יותר. ובלי קשר לזה, הסיפור עצמו מזעזע ומוציא אותנו לרגע קט מן השלווה הסטואית של חיי השפע והדיאטה.
