B A B Y G I R L1717
New member
חיחי השאלתי כתבה מאתר אחר
האלבום החדש של פינק הוא ניסיון נוסף להתחבר לצד הפראי של בני ה-14 הילדה בת 15 ואי אפשר להשתלט עליה. אמא שלה מרימה ידיים ושולחת אותה לגור עם האב הנוקשה, בוגר וייטנאם. כבר בגיל 7 זרקו אותה מבית הספר הקתולי, כי אמרה דברים כמו "אז רגע, אתם מנסים להגיד לי שישו לא היה יהודי?" לילדה אין שום כבוד לבעלי סמכות. ההתנהגות החצופה בבית הספר בפרוורי פילדלפיה מתפתחת לגניבות בחנויות, שימוש בסמים, שיער ירוק עברו מאז תשע שנים, ופינק, שנולדה בשם אלישה מור, כבר בת 24. מאחוריה שני אלבומים, שנמכרו יחד ב-12 מיליון עותקים, והיא לא סתם עוד כוכבת פופ. בעולם של פופ ממותק וממותג, עשוי לפי הזמנה, פינק היא קולה המחוספס של האותנטיות. האלבום השלישי שלה, This" "Try, שיצא לפני כשבועיים, הוא מבחן חשוב ליכולתה לשמור עליו. פינק היא האמנית הראשונה בגל האנטי-בריטני. היא זו שגרמה לגל זמרות לבנות טיפש עשרה ללכת בדרך ה"פאנק", ולא מעט נסיכות פופ משווקות כיום ברוחה: כריסטינה אגילרה מוכרת כ"קשוחה", אווריל לאווין ידועה כ"נערת סקייטבורד פרחחית".האמרגן רב ההשפעה ל"א רייד היה הראשון שחשב כי הקול והאופי המרדני שלה הם יתרונות שיווקיים מצוינים. "כשפגשתי אותה לראשונה", הוא נזכר, "היא היתה מתוקה, מקסימה, מדהימה וברוכת כישרון. וגם היה לה אופי לא-תמיד-נחמד". הזעם של פינק וניסיון חייה האותנטי הם המפתח להצלחתה בקרב ילדות בנות 8 ומעלה. ילדים יכולים להבחין די בקלות בשקרים של שיווק. פינק מצליחה לשדר להם כנות רגשית, בתוספת התחבטויות וחרדות של גיל הנעורים, והכל באריזה של מוזיקה נחמדה ומרקידה, פופ לשמו. אולי משום כך זכה האלבום השני שלה, "Missundaztood", לשבחים ממקורות בלתי צפויים. המגזין "רולינג סטון", למשל, קבע: "היא ראויה לכבוד, משום שהיא מבטאת את עצמה ולא רק פועלת לפי הספר של תעשיית הפופ". הקהל בודק כעת אם נשארו לה מספיק רגשות אותנטיים בשביל האלבום השלישי שהקליטה, "Try This", שיצא לפני כשבועיים. הקול העמוק של פינק נשמע כקולה של אשה שעברה הרבה בחיים. היא מעשנת בשרשרת. עישון אולי לא נחשב היום ליתרון אופנתי, במיוחד לא לכוכבת נוער, אבל לפינק זה נותן את החספוס שהיא אוהבת: מלוכלך, סקסי, מתריס. מאוד. "העולם השתנה", היא אומרת, "ילדים בני 14 כבר לא משחקים בבובות ברבי. כשאני הייתי בגיל הזה כבר ברחתי מהבית, והייתי על סמים". פינק היתה בת 15 כאשר החתימו אותה כזמרת בלהקת הבנות "צ'ויס", בלייבל המוזיקה השחורה של רייד. להקת הבנות הזאת לא האריכה ימים, וכעבור שנתיים, כשהיתה בת 17, החתימו אותה על חוזה אישי. עד אז היא למדה משהו על האופן שבו חברות תקליטים מנסות לייצר לזמרות דימויים מזויפים - והתמרדה נגד השיטה. "מצד אחד, הם השתמשו באישיות שלי ככלי שיווקי, ומצד שני, רצו שאלמד כמה שיעורים בנימוסים, איך לדבר בתקשורת, כל השטויות האלה. הם רצו ללמד אותי להיות דיפלומטית, לתת לעיתונאים לשמוע את מה שהם רוצים לשמוע. ואני חשבתי, 'לא עדיף להם לשמוע את האמת?'. הדבר היחיד שאני יודעת להגיד הוא מה שאני מרגישה. הם גם רצו שתעשה דיאטה. היא לא הסכימה. "מה זה השטויות האלה, את צריכה לשקול 30 ק"ג כדי להיות יפה? איך בדיוק אפשר לעשות את זה בלי להיות מכורה להירואין? בגלל זה בנות יכולות להזדהות אתי, כי אני לא מנסה להיות מי שאני לא". האלבום הראשון שלה,MeHome" "Can'tTake, לא היה יותר ממוצר שיווקי, גם היא מודה בזה כיום. האלבום השני, "Missundaztood", כבר היה פריצת דרך. פינק נקטה צעד מוזר כאשר בחרה לשתף פעולה עם לינדה פרי, הזמרת המובילה של להקת הגראנג' הלסבית-בחלקה משנות ה-4Non-Blondes" ,80". פרי, היום בת 38, כמעט נשכחה בתעשייה, אבל פינק היתה מאוהבת במוזיקה שלה במשך שנים. היא התנחלה בבית של פרי, עם גיטרה ופסנתר, ויצרה אלבום שמדבר על דימוי עצמי נמוך, על הגירושים של הוריה ועל המאבק שלה לשמור על ייחודיות ועצמאיות בתעשיית המוזיקה. אלה לא חומרים הזרים לעולם של מוריסי או רדיוהד, אבל בעולם של הפופ המסחרי זו ממש מהפכה. "לינדה עזרה לי להסיר את השריון שלי, היא גרמה לי להפסיק להתגונן. זה היה אלבום בעירום מלא", אומרת פינק. דאלאס אוסטין, מפיק של ריתם אנד בלוז, הצטרף לצוות והתוצאה היתה אלבום שנמכר ב-7 מיליון עותקים. שיתוף הפעולה המשולש הזה עומד גם מאחורי "Try This". האלבום הוא נקודת מבחן בקריירה של פינק. הציפיות גבוהות. קל לנסות להשוות אותה למדונה, בגלל השינויים המוזיקליים הסוחפים והמיניות המעורפלת והמתריסה. אבל המהלכים של פינק משקפים שאיפה אישית ואמיתית להתבגר וללמוד. היא פרצה לזירת הפופ כאנדרדוג, ועדיין נהנית להתנהג כמו אחת מהשוליים, רחוק מהזוהר. היא הכי מאושרת כשהיא בבית, עם חמשת הכלבים שלה, או כשהיא משתכרת עם חברים, או כשהיא רואה סרטים ורוקדת במועדונים של הומואים. גם הזוגיות שלה אינה עונה על הכללים המקובלים. החבר שלה בשנתיים האחרונות, נהג המרוצים קארי הארט, גר בלאס וגאס, בעוד היא גרה בלוס אנג'לס. "אני עדיין לא מבינה את הקטע של מערכות יחסים", היא מסבירה, "פשרה היא עניין דפוק".
האלבום החדש של פינק הוא ניסיון נוסף להתחבר לצד הפראי של בני ה-14 הילדה בת 15 ואי אפשר להשתלט עליה. אמא שלה מרימה ידיים ושולחת אותה לגור עם האב הנוקשה, בוגר וייטנאם. כבר בגיל 7 זרקו אותה מבית הספר הקתולי, כי אמרה דברים כמו "אז רגע, אתם מנסים להגיד לי שישו לא היה יהודי?" לילדה אין שום כבוד לבעלי סמכות. ההתנהגות החצופה בבית הספר בפרוורי פילדלפיה מתפתחת לגניבות בחנויות, שימוש בסמים, שיער ירוק עברו מאז תשע שנים, ופינק, שנולדה בשם אלישה מור, כבר בת 24. מאחוריה שני אלבומים, שנמכרו יחד ב-12 מיליון עותקים, והיא לא סתם עוד כוכבת פופ. בעולם של פופ ממותק וממותג, עשוי לפי הזמנה, פינק היא קולה המחוספס של האותנטיות. האלבום השלישי שלה, This" "Try, שיצא לפני כשבועיים, הוא מבחן חשוב ליכולתה לשמור עליו. פינק היא האמנית הראשונה בגל האנטי-בריטני. היא זו שגרמה לגל זמרות לבנות טיפש עשרה ללכת בדרך ה"פאנק", ולא מעט נסיכות פופ משווקות כיום ברוחה: כריסטינה אגילרה מוכרת כ"קשוחה", אווריל לאווין ידועה כ"נערת סקייטבורד פרחחית".האמרגן רב ההשפעה ל"א רייד היה הראשון שחשב כי הקול והאופי המרדני שלה הם יתרונות שיווקיים מצוינים. "כשפגשתי אותה לראשונה", הוא נזכר, "היא היתה מתוקה, מקסימה, מדהימה וברוכת כישרון. וגם היה לה אופי לא-תמיד-נחמד". הזעם של פינק וניסיון חייה האותנטי הם המפתח להצלחתה בקרב ילדות בנות 8 ומעלה. ילדים יכולים להבחין די בקלות בשקרים של שיווק. פינק מצליחה לשדר להם כנות רגשית, בתוספת התחבטויות וחרדות של גיל הנעורים, והכל באריזה של מוזיקה נחמדה ומרקידה, פופ לשמו. אולי משום כך זכה האלבום השני שלה, "Missundaztood", לשבחים ממקורות בלתי צפויים. המגזין "רולינג סטון", למשל, קבע: "היא ראויה לכבוד, משום שהיא מבטאת את עצמה ולא רק פועלת לפי הספר של תעשיית הפופ". הקהל בודק כעת אם נשארו לה מספיק רגשות אותנטיים בשביל האלבום השלישי שהקליטה, "Try This", שיצא לפני כשבועיים. הקול העמוק של פינק נשמע כקולה של אשה שעברה הרבה בחיים. היא מעשנת בשרשרת. עישון אולי לא נחשב היום ליתרון אופנתי, במיוחד לא לכוכבת נוער, אבל לפינק זה נותן את החספוס שהיא אוהבת: מלוכלך, סקסי, מתריס. מאוד. "העולם השתנה", היא אומרת, "ילדים בני 14 כבר לא משחקים בבובות ברבי. כשאני הייתי בגיל הזה כבר ברחתי מהבית, והייתי על סמים". פינק היתה בת 15 כאשר החתימו אותה כזמרת בלהקת הבנות "צ'ויס", בלייבל המוזיקה השחורה של רייד. להקת הבנות הזאת לא האריכה ימים, וכעבור שנתיים, כשהיתה בת 17, החתימו אותה על חוזה אישי. עד אז היא למדה משהו על האופן שבו חברות תקליטים מנסות לייצר לזמרות דימויים מזויפים - והתמרדה נגד השיטה. "מצד אחד, הם השתמשו באישיות שלי ככלי שיווקי, ומצד שני, רצו שאלמד כמה שיעורים בנימוסים, איך לדבר בתקשורת, כל השטויות האלה. הם רצו ללמד אותי להיות דיפלומטית, לתת לעיתונאים לשמוע את מה שהם רוצים לשמוע. ואני חשבתי, 'לא עדיף להם לשמוע את האמת?'. הדבר היחיד שאני יודעת להגיד הוא מה שאני מרגישה. הם גם רצו שתעשה דיאטה. היא לא הסכימה. "מה זה השטויות האלה, את צריכה לשקול 30 ק"ג כדי להיות יפה? איך בדיוק אפשר לעשות את זה בלי להיות מכורה להירואין? בגלל זה בנות יכולות להזדהות אתי, כי אני לא מנסה להיות מי שאני לא". האלבום הראשון שלה,MeHome" "Can'tTake, לא היה יותר ממוצר שיווקי, גם היא מודה בזה כיום. האלבום השני, "Missundaztood", כבר היה פריצת דרך. פינק נקטה צעד מוזר כאשר בחרה לשתף פעולה עם לינדה פרי, הזמרת המובילה של להקת הגראנג' הלסבית-בחלקה משנות ה-4Non-Blondes" ,80". פרי, היום בת 38, כמעט נשכחה בתעשייה, אבל פינק היתה מאוהבת במוזיקה שלה במשך שנים. היא התנחלה בבית של פרי, עם גיטרה ופסנתר, ויצרה אלבום שמדבר על דימוי עצמי נמוך, על הגירושים של הוריה ועל המאבק שלה לשמור על ייחודיות ועצמאיות בתעשיית המוזיקה. אלה לא חומרים הזרים לעולם של מוריסי או רדיוהד, אבל בעולם של הפופ המסחרי זו ממש מהפכה. "לינדה עזרה לי להסיר את השריון שלי, היא גרמה לי להפסיק להתגונן. זה היה אלבום בעירום מלא", אומרת פינק. דאלאס אוסטין, מפיק של ריתם אנד בלוז, הצטרף לצוות והתוצאה היתה אלבום שנמכר ב-7 מיליון עותקים. שיתוף הפעולה המשולש הזה עומד גם מאחורי "Try This". האלבום הוא נקודת מבחן בקריירה של פינק. הציפיות גבוהות. קל לנסות להשוות אותה למדונה, בגלל השינויים המוזיקליים הסוחפים והמיניות המעורפלת והמתריסה. אבל המהלכים של פינק משקפים שאיפה אישית ואמיתית להתבגר וללמוד. היא פרצה לזירת הפופ כאנדרדוג, ועדיין נהנית להתנהג כמו אחת מהשוליים, רחוק מהזוהר. היא הכי מאושרת כשהיא בבית, עם חמשת הכלבים שלה, או כשהיא משתכרת עם חברים, או כשהיא רואה סרטים ורוקדת במועדונים של הומואים. גם הזוגיות שלה אינה עונה על הכללים המקובלים. החבר שלה בשנתיים האחרונות, נהג המרוצים קארי הארט, גר בלאס וגאס, בעוד היא גרה בלוס אנג'לס. "אני עדיין לא מבינה את הקטע של מערכות יחסים", היא מסבירה, "פשרה היא עניין דפוק".
