חייבים להעלות רמה...
שלום לכולם! קוראים לי שני, אני בן(כן, בן...) 24. אני מעיין מזה זמן בהודעות בפורום זה, ומתעכב על הסיפורים. מרפרוף ראשוני עולות מסקנות קשות לגבי מיומנות הכותבים בחיבור סיפורי זימה. ראשית, יש לעמוד על המטרה בעת כתיבת סיפור אירוטי. רוב הכותבים ודאי יסכימו איתי, כי ייעוד הסיפור הינו בראש ובראשונה לגרום לקורא ריגוש מיני. ניתן להאריך ולנתח את הנקודה (ואולי נעשה זאת ביום מהימים), אך לעת עתה נסתפק בכך, ונאמר שנית: ברצוננו לחרמן את הקוראים! כבר בשלב הזה, לאחר הגדרה ראשונית של מטרתנו, ניתן לזהות מספר שגיאות אקוטיות, שהמשתתפים בפורום חוזרים ומבצעים. אקדים ואומר, אני מתאפק שלא לנקוב בדוגמאות שהופיעו בפורום, בכדי שלא לפגוע בכותבים, אולם כולי תקווה כי המבין יבין - וישתפר. נקודה ראשונה עליה אעמוד היא ``היתרון שברמיזות``. בסיפורים מתוארות פעמים רבות (בד``כ לאחר פתיחה סמלית בלבד, לשם יצירת אוירה מתאימה) תמונות כמו מראה האיבר הגברי טרם החדירה (או אחריה), או צבע האיבר הנוטף של האישה. ככל הנראה האפקט שיושג אצל הקורא למשמע הדברים הוא סלידה, בליעת רוק מהוססת וכדומה, אולם בוודאי שלא ריגוש מיני. אפקט כזה נשיג רק ע``י תיאורים מעודנים שיזכירו לקורא וירמזו לו על חוויות אותן הוא מכיר, או מפנטז. למשל, עדיף לתאר באופן מרומז את ריח הבושם של האישה, את שדייה הגדולים והעגולים נלחצים אל חולצתה (שוב, לא תיאור מפורט של נוזל הזרע על הפטמה...), או את הרטט העובר בכל הגוף עם תחושת ידה העדינה המטיילת במורד הבטן. בדרך זו ממלא הקורא, מבלי לשים לב, את הפרטים החסרים מדמיונו, ומתאים את הסיפור למאוויו האישיים. חשוב להבין: תחושת ריגוש מיני (כמו כל רגש, למעשה), לא ניתן לתאר במילים. כל שביכולתנו הוא לצייר סיטואציה, שהזולת יוכל להזדהות איתה, ולהתחבר לרגש אותו חש בסיטואציה דומה. כך נעביר בדרך בלתי אמצעית, ``את התחושה שהלילה משאיר``. ישנן עוד הערות רבות, אותן בודאי אמצא לנכון לציין בהמשך. אולם, לעת עתה אשמח להווכח שאכן יישמתם את הלקח הראשון. ועוד דבר, הדוגמאות שנתתי רלוונטיות בעיקר לבחורים, כי מנקודת מבטם אני צופה על העולם. אך אין לי ספק, שגם נשים תוכלנה להחכים מהכתוב. להשתמע, שני.
שלום לכולם! קוראים לי שני, אני בן(כן, בן...) 24. אני מעיין מזה זמן בהודעות בפורום זה, ומתעכב על הסיפורים. מרפרוף ראשוני עולות מסקנות קשות לגבי מיומנות הכותבים בחיבור סיפורי זימה. ראשית, יש לעמוד על המטרה בעת כתיבת סיפור אירוטי. רוב הכותבים ודאי יסכימו איתי, כי ייעוד הסיפור הינו בראש ובראשונה לגרום לקורא ריגוש מיני. ניתן להאריך ולנתח את הנקודה (ואולי נעשה זאת ביום מהימים), אך לעת עתה נסתפק בכך, ונאמר שנית: ברצוננו לחרמן את הקוראים! כבר בשלב הזה, לאחר הגדרה ראשונית של מטרתנו, ניתן לזהות מספר שגיאות אקוטיות, שהמשתתפים בפורום חוזרים ומבצעים. אקדים ואומר, אני מתאפק שלא לנקוב בדוגמאות שהופיעו בפורום, בכדי שלא לפגוע בכותבים, אולם כולי תקווה כי המבין יבין - וישתפר. נקודה ראשונה עליה אעמוד היא ``היתרון שברמיזות``. בסיפורים מתוארות פעמים רבות (בד``כ לאחר פתיחה סמלית בלבד, לשם יצירת אוירה מתאימה) תמונות כמו מראה האיבר הגברי טרם החדירה (או אחריה), או צבע האיבר הנוטף של האישה. ככל הנראה האפקט שיושג אצל הקורא למשמע הדברים הוא סלידה, בליעת רוק מהוססת וכדומה, אולם בוודאי שלא ריגוש מיני. אפקט כזה נשיג רק ע``י תיאורים מעודנים שיזכירו לקורא וירמזו לו על חוויות אותן הוא מכיר, או מפנטז. למשל, עדיף לתאר באופן מרומז את ריח הבושם של האישה, את שדייה הגדולים והעגולים נלחצים אל חולצתה (שוב, לא תיאור מפורט של נוזל הזרע על הפטמה...), או את הרטט העובר בכל הגוף עם תחושת ידה העדינה המטיילת במורד הבטן. בדרך זו ממלא הקורא, מבלי לשים לב, את הפרטים החסרים מדמיונו, ומתאים את הסיפור למאוויו האישיים. חשוב להבין: תחושת ריגוש מיני (כמו כל רגש, למעשה), לא ניתן לתאר במילים. כל שביכולתנו הוא לצייר סיטואציה, שהזולת יוכל להזדהות איתה, ולהתחבר לרגש אותו חש בסיטואציה דומה. כך נעביר בדרך בלתי אמצעית, ``את התחושה שהלילה משאיר``. ישנן עוד הערות רבות, אותן בודאי אמצא לנכון לציין בהמשך. אולם, לעת עתה אשמח להווכח שאכן יישמתם את הלקח הראשון. ועוד דבר, הדוגמאות שנתתי רלוונטיות בעיקר לבחורים, כי מנקודת מבטם אני צופה על העולם. אך אין לי ספק, שגם נשים תוכלנה להחכים מהכתוב. להשתמע, שני.