חייבים למקד את המחאה.כנסו.

[lilach1313]

חייבים למקד את המחאה.כנסו.

כל המחאות הם מאוד כלליות.אני חושבת שאת כל המחאות צריך להפנות לשני דברים עיקריים שגורמים לנו למצב כלכלי כלכך רעוע והם: המחירים בסופר ומחירי המשכנתאות. צריך להיות פיקוח ממשלתי על המחירים על המחירים וליצור תחרות. כמובן שחשובים גם להוריד מחירים על החשמל ותאגידי המיים.אבל אלה שני הדברים העיקריים שגורמים למצב של רוב תושבי המדינה להיות כלכך רע ולהיכנס למינוסים.אני מציע שנפגין כל פעם הפגנות מסויימות למשהוא מסויים עד שייטפלו בו וכך הלאה.

 

[SupermanZW]

כתבת דברים והיפוכם

מצד אחד כתבת להתמקד במחירים בסופר ובמחירי המשכנתאות (מה קשורות המשכנתאות? ריביות המשכנתאות הן כיום בשפל של כל הזמנים והן מהוות חלק מהסיבה להתייקרות מחירי הדירות) ומצד שני מחירי החשמל והמים (אז מה עם המיקוד במחירים בסופר ובמשכנתאות?).

מצד אחד כתבת שצריך להיות פיקוח ממשלתי על המחירים ומצד שני ליצור תחרות, רק שכחת שפיקוח מחירים לא מאפשר תחרות.

במקום לכתוב שטויות רצוי שקודם תחשבי על הרעיונות שלך.

 

[lilach1313]

לא קראת טוב אתמה שכתבתי

סופרמן,לא קראת טוב מה שקראתי.רשמתי שלמרות שמחירי החשמל והמיים גם חשובים צריך קודם כל להתמקד בעניין המשכנתאות ומחירי המוצרים בסופר.ובקשר לתחרות אולי לא הבהרתי את דברי.התכוונתי שצריך להיות פיקוח על מוצרי הייסוד-לחם,חלב וכולי.

 

[Avi85F]

פיקוח=מחירים גבוהים

אתה נוגד את עצמך אתה לא יכול לשפר את המצב הכלכליעל ידי פיקוח וחוקים נוספים אם הדבר היה נכון אז היינו חיים היום בעולם מושלם.

 

[lilach1313]

פיקוח על המחירים

אנחנו לא חיים בעולם מושלם בגלל שאין פיקוח על המחירים,ועובדה שבמשברים כלכליים קודמים זה עזר.

 

[Avi85F]

לא היה משבר כלכלי אחד שזה עזר.

 

[maya1220]

למה המחאות כלליות? כל המחאות

יוצאות כנגד הסימפטום ולא נוגעות בשורש הבעיה. הרי כל עניין הכלכלה מבוססת בעצם על יחסים בין בני אדם, לכן הכלכלה יותר מכל משקפת למה שקורה לנו כחברה.
מכירים את הסרט הזה שאתה מזמין איש מקצוע ולא מאמין לאף מילה שלו.... גם אם הוא הגון (אגב, לאדם מקצועי הגון קשה לשרוד בתנאים כאלה)
בקיצור יש כאן בעייה בסיסית של אמון או חוסר אמון: ספקולציות ומניפולציות, תחרות חסרת רסן תוסיף לכך צריכה מטורפת שאותה מעודדים אינטרסנטיים המעונינים למכור והנה הלך הצדק החברתי.
מה בשורה התחתונה?
הכלכלה היא מערכת המשקפת יחסים בין בני אדם אנחנו מנסים לתקן אותה באמצעות חקיקה זה פשוט צחוק... מטפלים בסימפטומים ולא בעצם הבעייה.
לא ברור שצריך כאן שינוי מערכתי של החזרת האמון למערכת הכלכלית?

 

[lilach1313]

נכון

נכון,ומה שקורה במדינה זה פשוט אבסורד.היתה לפני כמה זמן מחאת הקוטג',כסמל לייתר המוצרים שמתייקרים,ובמקום זה הסופרים למי ששם לב הורידו את מחירי הקוטג' בלבד,ואת מחירי הגבינה העלו..

 

[ESPS]

צריך שכונות קרוואנים לחסרי דיור

אני מבין את מה שאמרת, שהמחאה היא כללית מדי.
המחאה היא באמת כללית מדי, מפני שיש כאן יותר מדי דברים שהם "לא בסדר".
אי אפשר באמת להתמקד על משהו יחיד.
לאנשים אין כסף למחייה. וכסף, בעצם נוגע לכל התחומים.

אמרת משהו על משכנתא... אבל אני תמה אם אתה מכיר מישהו שמשלם משכנתא. בימינו זה נדיר מאוד לקבל משכנתא. הבנק לא נותן משכנתאות למי שאין לו בטחונות, ומי שלא הוכיח יכולת להחזיר את המשכנתא.
ככה יוצא שאתה חייב לגור בשכירות, בעצם כל החיים.
מעבר לזה- נניח שהיית מקבל משכנתא, מחירי הדיור בארץ גבוהים מאוד. וזה לא הוגן שזה יהיה ככה. מפני שלרובנו אין מה לחפש בעיירות פיתוח.
הכלכלה בארץ היא כלכלה יקרה מאוד, מפני שישראל פתוחה לייבוא ולייצוא עם מדינות בעלות סחורות יקרות.
רובנו בסה"כ שכירים, אבל זה ככה. הכל מיובא מחו"ל. והמעט שמיוצר בארץ, מיוצר כמעט ללא תחרות, או בדרך השוואת מחירים לפי היקר.

בשורה תחתונה- אין דבר כזה "מחיקת חובות" למי שכבר הסתבך בחובות.
במקרה הכי טוב, אפשר למחוק ריבית עונשית, אבל לעולם אין מחיקת חובות של הקרן לגבי אדם פרטי שחייב כסף לבעל דירה, או לבנק. גם לא אם הוא מצית את עצמו.

אם המדינה הייתה הוגנת, לפחות היא הייתה מקימה שכונות קרוואנים לחסרי דיור. אבל במקום זה, חסרי הדיור נאלצים לגור ברחוב איזו תקופה, עד שהם מתים או נרצחים. ואז נאמר עליהם שזו טרגדיה אישית.
אבל כולנו נמצאים מאוד קרוב אל הגבול של להיות חסרי דיור.

לא מאמין שהנושא הזה יקודם בזכות "מחאה לא אלימה".

 

[ESPS]

אם היו שכונות קרוואנים

אם היו שכונות קרוואנים, אז כל המשכורת/ קצבה שהייתה נכנסת, הייתה מנוצלת לאוכל, מים, חשבונות אחרים.
זה משהו שהממשלה יכולה לעשות.
בןאדם שגר ברחוב, אפילו באוהל, מפנים אותו ללא הרף, עד שהוא נפטר.

דיור- זה הדבר הכי חשוב.
חייבת להיות איזה מן "עיר מקלט", איזור מגורים לחסרי כל.
אבל הממשלה לא פועלת בכיוון הזה.
עוד וועדה, ועוד וועדה, שר יוצא ושר נכנס, ושוב פיגועים, ושוב רפורמה כזאת וכזאת, ואף פעם לא מדברים על האזרח הקטן שקורע תחת הנטל.

זה באמת מייאש לחשוב שלא ייתנו לך לגור אפילו בסוכה קטנה ברחוב.
אח"כ לא מבינים איך זה שהבןאדם רוצח את ילדיו ואת אשתו.
זה הכל תלוי בדיור, ובאיום המתמיד והנצחי שיסלקו אותך מהבית.

כאן בארץ- למעשה, מן הרגע הראשון שמסלקים אותך מהבית, אתה גמור. אין לך שום כתובת לפנות אליה.
וזה גם ההיגיון שעומד מאחורי מעשי ההתאבדויות האחרונים.
ההיגיון שבאמת אין מה לעשות, ובאמת אין למי לפנות.

 

[ESPS]

הוא היה מוכר לשירותי הרווחה

בזמן האחרון אני שומע את המשפט "האיש היה מוכר לשירותי הרווחה".
ואני שואל את עצמי- למה באמת התכוון המשורר במשפט הזה?
האם זה אומר שהוא זכה לקבל "חסד", או "רחמים", או כסף חינמי שלא באמת הגיע לו?
מה זה אומר?
זה אומר שהוא ביקש עזרה, והטיפול שקיבל, לא באמת עזר לו, או לא עזר לו בכלל.
מכאן- שארגוני הרווחה לא באמת עוזרים, אלא קיימים כמן תפאורה בתיאטרון.
יש תחומים שבהם הם אולי באמת עוזרים. למשל חלוקת מצרכים לעניים לפני חג הפסח, חלוקת מזון וכיוב'.
אבל שוב... אם אתה אמור לשלם לבעל הדירה שלך שכ"ד, ואין לך- האמת היא שאתה פשוט גמור. אין לך שום רשת ביטחון, ולא עיר מקלט ולא קרוואן, וגם לא אפשרות לגור בגן ציבורי.
שום קרטון של מצרכים לא יושיע אותך וגם שום הנחה על הקוטג' לא תעזור לך.
מ ג ו ר י ם
זה מה שהבןאדם צריך.
מ ג ו ר י ם.
וזה הדבר היחידי שהוא לא יקבל כאן. לא במרכז, ולא בשום עיר נידחת.
לא בעזרת סיוע של עמותה, ולא בסיוע של הממשלה.

שירות בצבא- האמת היא ששירות צבאי, אינו עוזר לך בקבלת דירה. אני יודע זאת מניסיון אישי.
למעשה, גם שירתתי במילואים כמה שנים.
ומה עם דיור?
קדחת