חייבים לצבוע את הבית

[jango33]

חייבים לצבוע את הבית

לבן שלי יש תחביב חדש לקלף צבע מהקירות, זה מתחיל בסדק קטן שהוא מוצא ומשם מקלף שטחים נרחבים. השאלה שלי איך צובעים את הבית (כולל החדר שלו) בלי לגרום לו נזק? האם אוורור של החדרים מספר ימים יכול להספיק?

 

[תמי גלילי]

לא

ממליצה מאוד מאוד לא לצבוע בכלל. עדיף קירות מכוערים מאשר ילד מורעל. אוורור של כמה ימים לא יספיק. הצבע מתנדף במשך חודשים. תלמה תחקרה את נציג חברת טמבור לגבי חומרים רעילים כמו VOCS (חומרים נדיפים) וחומרי הדברה בצבעים, והמסקנה הייתה שהכול רעיל. גם צבעים שהם משווקים אותם כידידותיים לסביבה. בן כמה הבית? ממתי הצבע? בארה"ב בבתים שנבנו לפני שנת 1974 יש עופרת בצבע ואז בשום פנים ואופן אין לתת לילד לגעת בזה, וחייבים לצבוע מעל זה. אני לא יודעת איך זה בארץ. אפשרויות:בארה"ב יש צבעים טבעיים בלתי רעילים. כמה מהם על בסיס חימר שמורחים אותם על הקיר והם נותנים טקסטורה מעניינת. יש גם משהו שנקרא VAPOR BARRIER שקוף ש"צובעים" אותו מעל הצבע (אחרי שהוא מתייבש). זה מונע שחרור גזים רעילים מהצבע. יש חומר אחד כזה שמרילי נלסון ממליצה עליו ועל כן הוא אמין גם עליי, אתן לכם פרטים אם אתם מעוניינים. אבל לדעתי עדיף לבחור מלכתחילה צבע לא רעיל. אם אתם מעוניינים במקורות לקניית הצבעים או ה-VAPOR BARRIER בארה"ב, תגידו ואביא כאן רשימה.

 

[jango33]

מפחיד...

תודה על התגובה המפורטת, הבית הוא בן 20 שנה כמעט (בערך 1985).אנחנו צבענו כשנכנסנו לפני כ-5 שנים אבל יש שכבות קודמות , והבן שלי מקלף עד הטיח.... אז הוא גם בא במגע עם זה . פשוט יש משטחים שלמים בלי צבע בכלל וזה רק מעודד אותו להמשיך במלאכה, למשוך ולקלף... אז חשבנו לפחות למלא את המשטחים האלה. הצבעים הידידותיים לסביבה, האם ניתן להזמין במשלוח לארץ, או שיש כאן יבואן שלהם? נשמח לשמוע פרטים.

 

[תמי גלילי]

תגובה מהירה (צריכה לצאת)

לא ידוע לי על יבואן, מה שלא אומר שאין. אני מוכנה לנסות לברר. אפשר לשלוח הכול לארץ... אבל זה יעלה...

 

[WhiteBear]

בהקשר של תנאי הבית ותסמונת הבית

החולה, הנה מאמר מעניין שקראתי בזמנו על הנושאהאישה, לימור אלוף, במאמר נישמעת מעניינת. אני מניח את הכפפה - אם מישהו רוצה ליצור איתה קשר - ולקשר אותה לקהילה המקסימה אשר מתגבשת כאן) http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=407890&contrassID=2&subContrassID=13&sbSubContrassID=0 תחילת המאמר: תסמונת הבית הבריא מאת אביב לביא לפעמים חרדות של אם מובילות למקומות לא צפויים. אצל לימור אלוף זה התחיל בבניית בית משפחתי שמבטיח את בריאות יושביו, נמשך בטכניון ובתנובה, ונגמר במחיאות כפיים סוערות בכנסת לימור אלוף, אשל חפץ וילדיהם בחזית הבית ברמות השבים. בתהליך הקינון יש המון כח צילומים: אלכס ליבק עוד בנושא איך בונים בית בריא האידיאולוגיה של צנונית הגינה לפני הכל, הבית. הקירות החיצוניים הצבועים בצהוב סיינה, הבוגנוויליות, המטפסים, הערוגות עם החסה והכרוב, הרחבה המרוצפת הקטנה שלפני דלת הכניסה, פרחי הבר שממש עכשיו מתכוננים לעונת השיא שלהם, תאי הקינון על העצים שבהם הירגזים מגדלים את גוזליהם, בית העץ של הילדים שממוקם על אחת הצמרות, העלים החומים שמשירים הדולב ואלון התבור, רצפת העץ בחדרים. לא מדובר בטירת פאר ואין כאן עושר מנקר עיניים, אבל יש קווים פשוטים, בהירים, מזמינים, שביצירתם הושקעו הרבה מחשבה ואהבה. השם "טוסקנה" עולה מאליו, אבל גם במרחב הפסטורלי שמשתרע בואכה פירנצה אין הרבה בתים מלבבים כמו זה שניצב במרכז רמות השבים, מושב קטן וותיק בירכתי הוד השרון. הבית המיוחד הזה הוא הבסיס שממנו יצאה לימור אלוף למסע הגדול שלה. לפני 13 שנה היא היתה אם לפעוט בן שנתיים, נשואה לטייס, משוחרר טרי מצבא קבע. הם התגלגלו בין "בתים שכורים של זקנים" במושבים באזור השרון, עד שההורות גרמה לה "לרצות להתנחל". יום אחד נתקלו במחסן ישן ונטוש ולצידו שטח אדמה גדול. הם רכשו אותו במיטב מעותיהם, המשכנתא עדיין משולמת, וניגשו למלאכת הבנייה. בתוך שבעה חודשים התחולל נס, והוא עומד על תילו עד היום. כשמתגוררים בבית כזה וכששמש מארס מלטפת את הגינה, קל לשכוח את צרות העולם ולשקוע בחיי שלווה ואסקפיזם. אצל לימור אלוף זה עובד הפוך. אחרי שסיימה לבנות את ביתה, יצאה למסע לתיקון העולם בכלל ומדינת ישראל בפרט, מסע שבו היא מנסה לשכנע את כל מי שמוכן להקשיב שאפשר לעצב את החלל הציבורי על פי אותם עקרונות שלפיהם הקימה את מעונה הפרטי. היא מופיעה, מרצה, נפגשת, ומקדמת בלהט את רעיונותיה - חתירה לקידום רווחתם של בני האדם, אבל תוך התחשבות במגבלות המשאבים שהסביבה מציעה - שבאזורים נאורים יותר של הכדור כבר התמזגו מזמן בזרם המרכזי ופה הם עדיין בגדר שמועה. המסע הזה טומן לא מעט רגעים של ייאוש. כשנפגשה עם בייגה שוחט, שר האוצר אז, והציגה לפניו את עיקרי תורתה, הוא תלה בה מבט עצוב, וכשסיימה אמר רק: "אני נאבק להוציא את הראש מהמים בשביל לנשום, ואת מבקשת ממני לסמן יעד על היבשה ולחתור אליו. איפה את חיה?"

 

[תלמה פינץ]

כל הכבוד לאשה הזו ותודה על הקישור

היי דב לבן (תרגום לחופשי..) תודה על הקישור הזה וכל מה שנותר לי הוא להגיד וואו... יש אנשים טובים בדרך, עם יכולות עסקיות ותקשורתיות נהדרות, אך ברור שלהוביל תהליך כזה צריך שיתוף פעולה... וכידוע ישראל עסוקה בתהליכים שונים לגמרי... אכן הבית, הוא מקום מפלט וכאשר הוא מלא ריסוסים ורעלים, הוא הופך ממקום מקלט ומפלט למקום חנוק ובעייתי. אישית אני רואה אצל בני תהליך של הרעלה בימים האחרונים, שהוא מאד מלחיץ כי המקור אינו ברור. יתכן שזו הלחות שצימחה שוב פטריות במקלחת, כי אחריה הוא מקיא יותר, יתכן שריססו את הסביבה נגד עשבים- שזהו רעל נוראי ביותר ובסביבה שלנו מרססים כל הזמן... אתמול הוא לא יכול היה להרדם ורק אחרי שהקיא בעשר וחצי בלילה, הוא יכול היה לישון. שוב היפר וירידה בריכוז וקשב, יחד עם הסתובבויות וגירוי וסטיבולרי בלי סוף- מה שמעיד אצלנו על הרעלה ממקור כלשהוא... אוףףףף זה ממש נורא הרגישות הזו. והכי קשה, כשחיים בסביבה מזוהמת. קשה לנטרל את כל הרעלים האלו.

ואני מצטרפת להמלצה שלא לצבוע את הבית, כי באמת רמות החומרים המשמרים, שרובם פורמאלדהידים, גבוהה ברוב הצבעים והצבעים המודרניים של טמבור ונירלט מלאים בהם. אכן היתה לי שיחה ארוכה עם הטכנולוג שלהם ואין לו פתרונות. הצבעים על בסיס פלסטי, גם מלאים בכימיקלים נוספים וגם הסופרקרילים למיניהם. רוב החומרים הנדיפים יוצאים בשבוע הראשון מהצביעה, אך חלקם נשמרים לזמן ארוך יותר. אם יש פיתרון של הרחקת הילד, יחד אתכם, למקום אחר לאחר הצביעה, אולי אפשר לצבוע. אחרת נראה לי מאד בעייתי. בתחילת השנה, כשבני נכנס לגן התקשורתי, לאחר ריסוס וצביעה הוא עשה רגרסיה נוראית וכל מה שהושג בקייץ אבד. מבחינתי, אני לא צובעת, למרות שאנחנו יכולים גם חודש לא להיות שם. ובבית השכור אני ממש לא צובעת. ונראה לי שכדאי לברר האם ההתעסקות עם הצבע והטיח, זה על רקע אובססיבי, או גירוי ויזואלי- שהסדקים מקפיצים אצלו, או מחסור באבץ או סידן, או אולי פשוט צריך לעבוד על הכחדה מאד ברורה של ההתנהגות הזו ולחפש מענה הולם אחר.

תלמה.

 

[razgalili]

לתלמה

גלוטטיון גלוטטיון גלוטטיון גלוטטיון גלוטטיון גלוטטיון גלוטטיון גלוטטיון גלוטטיון גלוטטיון גלוטטיון גלוטטיון גלוטטיון גלוטטיון גלוטטיון גלוטטיון גלוטטיון גלוטטיון גלוטטיון גלוטטיון גלוטטיון גלוטטיון גלוטטיון גלוטטיון גלוטטיון גלוטטיון גלוטטיון גלוטטיון גלוטטיון גלוטטיון גלוטטיון גלוטטיון גלוטטיון גלוטטיון גלוטטיון גלוטטיון גלוטטיון גלוטטיון גלוטטיון גלוטטיון גלוטטיון גלוטטיון גלוטטיון גלוטטיון גלוטטיון גלוטטיון גלוטטיון גלוטטיון גלוטטיון גלוטטיון גלוטטיון גלוטטיון גלוטטיון גלוטטיון גלוטטיון גלוטטיון גלוטטיון גלוטטיון גלוטטיון גלוטטיון גלוטטיון גלוטטיון גלוטטיון גלוטטיון גלוטטיון גלוטטיון גלוטטיון גלוטטיון גלוטטיון גלוטטיון גלוטטיון גלוטטיון גלוטטיון גלוטטיון גלוטטיון גלוטטיון גלוטטיון גלוטטיון גלוטטיון גלוטטיון גלוטטיון גלוטטיון גלוטטיון גלוטטיון גלוטטיון גלוטטיון גלוטטיון

 

[המחפש בנרות]

לרז

יש לך רעיון למה תרופת הפלא עשתה רק רע אצלנו? הפעם זה ליפו-גלוט, שלא אמור להתקלקל בקלות.

 

[razgalili]

למחפש בנרות

אני יודע שיש מספר קטן של ילדים שלא מסתדרים עם גלוטטיון. כמו כל תוסף צריך להתחיל בזהירות ולוודא שהילד (או ילדה) מסתדרים טוב עם התוסף. לאלה שיכולים לסבול את התוסף, זה התוסף הראשון שצריך לקחת במקרה של הרעלה, כי זה בדיוק מה שהגוף צריך כדי להאבק בה. אם להאמין לאנדי קטלר, ילדים שסובלים מהרעלה משמעותית של כספית עלולים להראות תגובה קשה לגלוטטיון שכן הגלוטטיון יגרום לשינוע של הכספית בדם אבל לא לסילוק טוב מהגוף. הפתרון לפיו הוא כמויות גדולות של ויטמין C וקילציה. יש לציין שרופאי DAN חולקים עליו בנקודה זו (כמו רבות אחרות). ד"ר ברגר לדוגמה ניסה בעבר לדבר עם אנדי קטלר בנושא והנ"ל פשוט סירב לדבר.

 

[תלמה פינץ]

רז יקירי, תודה על ההמלצה.. גלוטטיון

יש פה כרגע רק לבליעה, במינונים של 250 או 500 מ"ג ואין למריחה או להכנסה בדרך אחרת. איזה מינון תיתן לילדון מלא כספית שרגיש מאד???

 

[razgalili]

גלוטטיון בגלולות

לא שווה כלום. תנסי ליפוגלוט. אני חושב שלמחפש בנרות יש בקבוק שהוא יכול למכור לך (???) תנסי דבר ראשון כמות מינימלית (טיפה) כדי לוודא שאין תגובה אלרגית כי המוצר מכיל שמן שמקורו מסויה ותתכן תגובה אלרגית. אין לי שום מושג איך להתאים את המינון לכמויות הכספית בילד. נסוי ובהיה. להגדיל לאט ולראות איך הילד מגיב. אם זה עוזר אז נפלא, אם לא תצטרכי להסתפק בויטמין C (שבכל מקרה כדאי לתת לילד בכמויות ענק, עם או בלי גלוטטיון)