חייבת חייבת חייבת להשוויץ!
היתה חגיגת יומולדת שנתיים ראשונה - למשפחת הגבר. האפונה - יפה ומתוקה כתמיד, שברה את לב הנוכחים בקסמיה, והפילה את כולם מצחוק. אבל לא על זה השוויץ. השוויץ הוא דווקא על האוכל, ועוד דבר אחד: הוגש: למנה ראשונה - עלי גפן ממולאים (לא אני הכנתי אבל מצויינים באמת); פשטידת תירס (גיסתי: "הפשטידה ממש מעולה! ואני כלל לא אוהבת תירס...); סלט עלי בייבי, עגבניות שרי, בצל ירוק וגבינת חלומי, עם רוטב הבית - שמן זית, סילאן וחרדל (חמותי: "סלט כזה עוד לא אכלתי...!); למנה עיקרית - הגבר עשה בשר על האש (הגברים התמוגגו); לתוספת הכנתי קדירת ירקות ענקית ומקסימה, שכללה בצל, המון שום, פלפלים בשני צבעים, תפוחי אדמה, קישואים בשני ירוקים, טימין, פטרוזיליה, לימון ותבלינים - שוס!!!! (היה קונצנזוס מקצה השולחן לקצהו - כולל אצל הגברים שונאי הירקות!); לקינוח - עוגת גבינה פירורים (מתכון מופלא של להבה איתנה הכשרונית) מקושט בפטל וגרגרי רימונים. שוב נרשמה התלהבות חוצת גבולות. בקיצור - קצרתי הצלחה שלא זכורה כמוה במשפחת הגבר. אבל הכיף האמיתי היה כשסבתא של הגבר פנתה אליי במהלך הארוחה ואמרה לי, שהיא כל הזמן מתבוננת בי מן הצד, והיא מוכרחה להגיד לי שהיא חושבת שאני אמא נפלאה, שהיא מתפעלת מן הסבלנות שלי ומאיך שאני מדברת עם האפונה ומסבירה לה כל דבר, ואיזה קשר נפלא יש ביננו לדעתה, וכמה היא אסירת תודה על כך שאני היא האמא של הנינה שלה... נורא התרגשתי!!!
היתה חגיגת יומולדת שנתיים ראשונה - למשפחת הגבר. האפונה - יפה ומתוקה כתמיד, שברה את לב הנוכחים בקסמיה, והפילה את כולם מצחוק. אבל לא על זה השוויץ. השוויץ הוא דווקא על האוכל, ועוד דבר אחד: הוגש: למנה ראשונה - עלי גפן ממולאים (לא אני הכנתי אבל מצויינים באמת); פשטידת תירס (גיסתי: "הפשטידה ממש מעולה! ואני כלל לא אוהבת תירס...); סלט עלי בייבי, עגבניות שרי, בצל ירוק וגבינת חלומי, עם רוטב הבית - שמן זית, סילאן וחרדל (חמותי: "סלט כזה עוד לא אכלתי...!); למנה עיקרית - הגבר עשה בשר על האש (הגברים התמוגגו); לתוספת הכנתי קדירת ירקות ענקית ומקסימה, שכללה בצל, המון שום, פלפלים בשני צבעים, תפוחי אדמה, קישואים בשני ירוקים, טימין, פטרוזיליה, לימון ותבלינים - שוס!!!! (היה קונצנזוס מקצה השולחן לקצהו - כולל אצל הגברים שונאי הירקות!); לקינוח - עוגת גבינה פירורים (מתכון מופלא של להבה איתנה הכשרונית) מקושט בפטל וגרגרי רימונים. שוב נרשמה התלהבות חוצת גבולות. בקיצור - קצרתי הצלחה שלא זכורה כמוה במשפחת הגבר. אבל הכיף האמיתי היה כשסבתא של הגבר פנתה אליי במהלך הארוחה ואמרה לי, שהיא כל הזמן מתבוננת בי מן הצד, והיא מוכרחה להגיד לי שהיא חושבת שאני אמא נפלאה, שהיא מתפעלת מן הסבלנות שלי ומאיך שאני מדברת עם האפונה ומסבירה לה כל דבר, ואיזה קשר נפלא יש ביננו לדעתה, וכמה היא אסירת תודה על כך שאני היא האמא של הנינה שלה... נורא התרגשתי!!!
