חייבת לומר -באמת מהלב.
שניכנסתי לפה אמרתי בסדר עכשיו אני יכתוב הכול ,כול מה שאני מרגישה המון כעס וטינה-אבל אני לא מסוגלת ,לא מסוגלת להיתנגח עם מישהו שהוא יהודי כמוני ויש בי כול כך הרבה כעס ,אבל אני לא מסוגלת.הכי קל ליפגוע במישהו שהוא כבר בתחתית ואיבד כול כך הרבה אז אני לא יעשה את זה,לא מסוגלת.אבל אני כן יכתוב מה אני מרגישה ,ההיתי רוצה לומר בלב שלם שאני שלמה ובטוחה עם המהלך ,אני לא יש בי אפילו פחד הרגשה נוראית שעשינו את טעות חיינו ואנחנו נשלם מחיר יקר,אני מרגישה המון שינאה כלפי הערבים כמו שאף פעם לא הרגשתי אני גם מרגישה המון כעס ושינאה כלפי המפונים על שהם גררו את כולנו למערבולת למילחמה שלא רצינו לקחת בה חלק אוו שפשוט אני לא רוצה להודת שהם העמידו מראה ענקית מולנו והריאו לנו את האמת ואנחנו לא אהבנו את מה שריאנו ,אף אחד לא אוהב ליראות את האמת.אני מרגישה שהמדינה הולכת לעזאזל וזה עניין של זמן עד שאסון ייפול עלינו.אני מרגישה שכרגע אין שום דבר יציב,אמיתי או בטוח שאני יכולה להאחז בו.אני פוחדת כמו שאף פעם לא פחדתי,אבל אני הכי פוחדת מהתהום שניפערה בעם ומי יודע אם היא אי פעם תיהיהי שלמה,ולאן אנחנו הולכים מיפה ומה יהיהי?.ורק מיקראה של כמה מההודעות בפורם אז אנחנו במצב לא מזהיר. אבל הינה משהו שאני חייבת לומר השימוש הנוראי וגרוטסקי בשואה היה מזעזע,וכואב לניצולים ואני ראיתי מהמישפחה שלי מה זה עושה להם,הרעיון להקים מוזיאון יד ושם למפונים הוא כול כך לא במקום וזה בלשון המעטה הדבר הנורא ביותר שקרה הוא השואה ולנסות לעשות בזה שימוש והשוואה הוא נוראי-מין הכחשת שואה רק הגרועה ביותר.אני באמת לא היתנפלתי פה ואני באמת מבינה ,אבל אני מדברת בתור נכדה של ניצולי שואה ששרדו את אושוויץ ,אני לא מסוגלת ליראות את סמלי השואה עולים כול פעם בהקשר של ההיתנתקות,סבא שלי ניצול שואה ואיבד את כול מישפחתו אמר לי אתמול-מה הם רוצים הם בחיים שהמישפחה שלי ניכנסה לאושוויץ מישם הם לא יצאו.בבבקשה אל תגידו לי שאין שימוש בשואה כי יש רק היום ניככנסתי לריב קשה עם אחת המפונות שאמרה שאין הבדל בין השואה לפינוי.כול מה שכתבתי זה הכי מהלב ועם המון כבוד. קים
שניכנסתי לפה אמרתי בסדר עכשיו אני יכתוב הכול ,כול מה שאני מרגישה המון כעס וטינה-אבל אני לא מסוגלת ,לא מסוגלת להיתנגח עם מישהו שהוא יהודי כמוני ויש בי כול כך הרבה כעס ,אבל אני לא מסוגלת.הכי קל ליפגוע במישהו שהוא כבר בתחתית ואיבד כול כך הרבה אז אני לא יעשה את זה,לא מסוגלת.אבל אני כן יכתוב מה אני מרגישה ,ההיתי רוצה לומר בלב שלם שאני שלמה ובטוחה עם המהלך ,אני לא יש בי אפילו פחד הרגשה נוראית שעשינו את טעות חיינו ואנחנו נשלם מחיר יקר,אני מרגישה המון שינאה כלפי הערבים כמו שאף פעם לא הרגשתי אני גם מרגישה המון כעס ושינאה כלפי המפונים על שהם גררו את כולנו למערבולת למילחמה שלא רצינו לקחת בה חלק אוו שפשוט אני לא רוצה להודת שהם העמידו מראה ענקית מולנו והריאו לנו את האמת ואנחנו לא אהבנו את מה שריאנו ,אף אחד לא אוהב ליראות את האמת.אני מרגישה שהמדינה הולכת לעזאזל וזה עניין של זמן עד שאסון ייפול עלינו.אני מרגישה שכרגע אין שום דבר יציב,אמיתי או בטוח שאני יכולה להאחז בו.אני פוחדת כמו שאף פעם לא פחדתי,אבל אני הכי פוחדת מהתהום שניפערה בעם ומי יודע אם היא אי פעם תיהיהי שלמה,ולאן אנחנו הולכים מיפה ומה יהיהי?.ורק מיקראה של כמה מההודעות בפורם אז אנחנו במצב לא מזהיר. אבל הינה משהו שאני חייבת לומר השימוש הנוראי וגרוטסקי בשואה היה מזעזע,וכואב לניצולים ואני ראיתי מהמישפחה שלי מה זה עושה להם,הרעיון להקים מוזיאון יד ושם למפונים הוא כול כך לא במקום וזה בלשון המעטה הדבר הנורא ביותר שקרה הוא השואה ולנסות לעשות בזה שימוש והשוואה הוא נוראי-מין הכחשת שואה רק הגרועה ביותר.אני באמת לא היתנפלתי פה ואני באמת מבינה ,אבל אני מדברת בתור נכדה של ניצולי שואה ששרדו את אושוויץ ,אני לא מסוגלת ליראות את סמלי השואה עולים כול פעם בהקשר של ההיתנתקות,סבא שלי ניצול שואה ואיבד את כול מישפחתו אמר לי אתמול-מה הם רוצים הם בחיים שהמישפחה שלי ניכנסה לאושוויץ מישם הם לא יצאו.בבבקשה אל תגידו לי שאין שימוש בשואה כי יש רק היום ניככנסתי לריב קשה עם אחת המפונות שאמרה שאין הבדל בין השואה לפינוי.כול מה שכתבתי זה הכי מהלב ועם המון כבוד. קים