מיכל של עומר ויובל
New member
חייבת לחלוק את האושר ../images/Emo99.gif../images/Emo99.gif
אין שום סיבה מיוחדת להודעה שלי, חוץ מזה שבשבועיים האחרונים פשוט תענוג להיות ליד הילדים שלי.
פתאום הם משחקים לבד, גם בנפרד וגם לפעמים ביחד, ואני מנסה לשחק איתם וממש מרגישה שאני מפריעה אם אני מתערבת. אני מנסה למשל למשוך את יובל לאיזו עבודה אינטלקטואלית (כמו ללמוד חיות מהספר) והוא מעיף את הצעצוע בבוז ומייד עובר לענייניו, יושב ומשחק כ"כ יפה שפשוט חבל להפריע לו. אז אני חוזרת מהעבודה ויושבת עם כוס הקפה (שעד עכשיו בכלל לא הייתי מספיקה לשתות) ומסתכלת עליהם משחקים ופשוט נהנית. ובבוקר הם מקסימים. היום יובל התעורר ב-6:00 על הדקה. הבאתי אותו לטלוויזיה כדי שאכין לו בקבוק ארוחת בוקר והיה בהופ את השיר של בוקר טוב עם הילדה החמודה, והוא נתן צהלת שמחה עם חיוך מאוזן לאוזן וישב שם מאושר ובהה בילדה. ואחרי ארוחת הבוקר הם משחקים לבד, או איתי או עם אבא שלהם ופשוט מקסימים. כיף להיות לידם. עומר כבר כמעט הולך לבד. הדבר האהוב עליו עכשיו זה לרוץ ברחבי הבית כשאנחנו מחזיקים לו את הידיים. הוא כבר מאוד יציב. הוא עומד בלי תמיכה כבר לזמן ארוך - 10-15 שניות, ואפילו זרק לי כדור בשתי ידיים מעמידה. בכלל, שניהם זורקים כדורים נהדר, בשתי ידיים וממש מכוון היטב. עם עומר אנחנו מתמסרים.
יובל מתאמן עדיין בלעמוד (מאז אותה הצלחה בודדת הוא שכח איך עומדים ועכשיו עובד על להיזכר
), וכשעומר לא מפריע לו הוא יכול לשחק בעצמו ממש זמן ארוך בלי להזדקק לאף אחד. כיף לי להיות אמא שלהם.
אני רק מקווה שהשלב הרגוע הזה יימשך כמה שיותר...
אין שום סיבה מיוחדת להודעה שלי, חוץ מזה שבשבועיים האחרונים פשוט תענוג להיות ליד הילדים שלי.
