חייבת לספר, מעשה שקרה ...

[גלסטאר]

חייבת לספר, מעשה שקרה ...

הילד בן 3.9 עדיין לא גמול מקקי (כמו הרבה ילדים מהספקטרום). לפני חודשיים נגמל לבד מפיפי בלילה ומאז לפני השינה הוא תמיד הולך לבית שימוש. היום הוא החזיק ביד קליפס קטן ובטעות הקליפס (אללי) נפל לבית שימוש לפני שהספיק לעשות פיפי... בלי לחשוב פעמיים שלחתי את ידי הענוגה והוצאתי את הקליפס מהאסלה. ואז ... הילד לקח לבד את המושב שלו, הניח אותו על האסלה וישב ככה איזה 10 דקות !!! בלי שום פחד ... ובנוסף גם שאל שאלות כמו מה עושים עם נייר טואלט ואיך הקקי נופל פנימה. (סליחה על התיאור הציורי). בקיצור - עולם שלם נפתח לפניו. שאני חשבתי על זה אחר כך זה נראה לי הגיוני ביותר ... הפחד שדברים נעלמים בפנים ולא חוזרים !!! ופתאום דברים יכולים לצאת משם בחזרה. נחכה ונראה לאן זה יתקדם, (יאללה שיגמל כבר)

 

[תלמה פינץ]

היי מקסים- אולי הוא בשל לנפתלי...

היי גלית, איזה יופי....

, לפעמים יש הפתעות שבאות כך במקרה..

סיר הסירים, הספר האולטימטיבי לגמילה של ילדים רגילים אולי יכול להתאים לו. אם עדיין אין לכם,אני ממליצה. אצלנו הוא יושב על המדף, אבל זה מסובך לו מדי.. יש כמובן עוד כמה, אך זה פשוט חמוד ומבהיר לילדים היכולים להתמודד עם טקסט פחות קונקרטי.

 

[אדית האחת]

../images/Emo91.gifבלי חיתולים עים חני נחמיאס

מקסים מלא בשירי

הילולה

האסלה זה מאוד עזר לנו לקח זמן אבל אחרי צפיה של אולי מליון פעם זה בא לו לבד . שאלה מסקרנת הרבה קורה שהילדים האוטיסטם נגמלים קודם בשינה וקר לאחר מיכן כאשר הם פעילים ביום יום ? אני לא יודעת עם ניסכתי נכון את השאלה מקוה שהבנתם זאת אומרת שהם בתת ההכרה מוכנים לגמילה וכשהם באכרה הם לא יודעים מה רוצים מהם ? כי אצלנו הוא בגיל שנתיים הוא היה קם עם התיתול יבש לגמרי היתי לוקחת אותו לשרותים והוא היה עושה את הפיפי הראשון אך במשך היום היה עושה את כל צרכיו בתיתיל הוא לא רצה לשמוע על השרותים עד גיל ארבע וזה בא ממנו אני אף פעם לא הצלחתי לשכנע אותו להגיע לשרותים

 

[LeonardoDV]

אני פשוט אילצתי את בני ללכת

לשירותים. בגיל שנתיים וחצי בערך הוא נגמל לילה לגמרי בלי פיספוסים, וביום הוא לא הסכים ללכת לשירותים עד שפשוט, פעם בשעה לקחתי אותו ביד והלכתי איתו גם בניגוד לרצונו לשירותים ולמרות מחאותיו. אחרי שבוע כזה הוא נגמל לגמרי אם מעט מאוד פיספוסים מאז ועד היום (בן 5). לפעמים קשה לילדים שלנו להפטר מהרגלים ישנים, ולוקח להם זמן להתרגל לחידושים כמו ללכת לשירותים, אז צריך פשוט להרגיל אותם. כמובן אם הילד מגיב בהיסטריה לעניין, אז צריך לעבוד הרבה יותר על השיכנוע. קדמה לגמילה הרבה עבודת הכנה, בין היתר לקחתי אותו איתי לשירותים כדי ש"ילמד ממני" והסברתי לו בדיוק מה קורה ומה אני עושה. לדעתי מאוד חשוב גם שגברים יעסקו בגמילת הבנים ואמהות בגמילת בנות.

 

[לימור א]

אפשר להבין מכך שבגיל 2.5 הוא דיבר?

אחרת אם לא אמר את המילה פיפי איך ידעתם שהוא צריך ללכת לשרותים? בני בן 2.5 ולא מדבר עדיין אך מודע לפיפי כי לפני האמבטיה ובבוקר ולפני השינה אני לוקחת אותו לשרותים מורידה לו חיתול והוא עושה פיפי ממש מתאמץ ויוצא לו גם אם זה מעט - כלומר הוא מודע אבל לדעתי אין בכלל סיכוי לגמילה כל עוד הוא לא אומר או מראה שהוא צריך פיפי .

 

[LeonardoDV]

נכון הוא דיבר

הוא כבר דיבר בגיל שנה, אבל זה לא רלוונטי. לא לקחנו אותו לשירותים כשהוא ביקש אלה סתם כך במרווחים של שעה. והמשכנו בכך עד שהחל ללכת בעצמו בלי לבקש והלכנו איתו יחד כדי לעזור לו עם הבגדים. בדקתם כיצד הוא מגיב כשבורח לו לתחתונים? הוא מודע לכך שזה מנהג פסול? כי מעבר להבנת העיקרון שפיפי עושים בשרותים, הוא צריך להבין גם שלא עושים פיפי בתחתונים.

 

[אמא יעל]

מאד אודה לך על טיפים לחד הורית

שלום לאונרדו, מקבלת את המלצתך שאב יגמול את בנו, אך מה לעשות, הילד נמצא אצל אביו רק יום אחד בשבוע (מאחה"צ עד למחרת בבוקר), והגמילה עולה בחלקי. האב אמנם מזמין אותו לבוא לשרותים לעשות ביחד פיפי בעמידה כשהילד אצלו, אבל הוא משתף פעולה לעיתים רחוקות, בעיקר כדי שירדו ממנו, או לפחות כך זה נראה. אנחנו יודעים שהוא יודע להתאפק כי בבריכה הוא לא עושה (וגם לא בים) - כל עוד הוא עם בגד הים. אבל לא לאורך זמן, כי לפני ההליכה לגן הוא מכריז שיתאפק ו...שוכח. הילד שלי בעל רצון מאד חזק לעשות בדיוק מה ומתי שמתחשק לו ואין סיכוי שיסכים לבוא אתי לשרותים כל שעה (אנחנו גם לא נמצאים כל היום בבית כדי לעשות זאת). הוא בן 4 וחצי ועדין מתעקש על אופצית הטיטול. אגב, אין לו כל קושי לשפוך את תוכן הטיטול (כשזה קקי) לאסלה ולהוריד את המים (לא מפחד מהאסלה או הורדת המים). גם היתה תקופה שישב כל בוקר כחצי שעה - ללא תוצאות. נכון, מדובר גם בשינוי הרגל, שאצל ילדינו זאת נקודת תורפה. אז איך הכנת אותו? איך שכנעת אותו? מה הכי "עבד"? אם נראה לך מיותר לפרט בפומבי אשמח למסר פרטי. תודה, יעל

 

[LeonardoDV]

גם הבן שלי לא הסכים

אני פשוטו כמשמעו לקחתי אותו ביד או שהרמתי אותו והלכתי איתו לשירותים. כשהוא עשה את צרכיו בשירותים (לא תמיד זה יצא) נתנו לו חיזוקים רבים ופרסים. כשהיה בורח לו כעסנו עליו כך שיהיה לו ברור שזה לא בסדר. בלילות הוא נשאר עם חיתול עד שראינו, שהוא קם יבש כל בוקר. הכנתי אותו על-ידי כך שלקחתי אותו איתי לשירותים בכל פעם, שהלכתי, תוך כדי הסברים על כל מה,שאני עושה. תראי אני לא מכיר את בנך, אבל באופן כללי חייבים להיות יותר עקשנים מהם כדי להצליח. גם התזמון חשוב, תזמנו את הגמילה לחופשת הקיץ בזמן שבילינו איתו ימים שלמים כדי שנוכל לעסוק בכך כל היום וכמובן שבקיץ כל העניין פחות מסורבל.

 

[קטרין שוורץ]

כל כך מרגש

אצלי כל הסיפור של הגמילה זכורה כתראומה שעדיין לא התוששתי ממנה, שואלים אותי מה קורה עם הקטן ,מתי אני מתכוונת לגמול אותו אני מתסתכלת עליהם ופשוט ניכנסת לפניקה. אני מכינה את עצמי נפשית לגמילה שנעשה לו במאי. איך גומלים ילד בלילה? חוץ מלהעיר אותם, ניסינו לא עבד כלל. תודה קטרין

 

[yonitbrk]

ברכות

היות וטל שלנו בן 6 ועדיין לא גמול מ"קקי" אני יודעת על מה את מדברת בכל אופן ברכות על ההתקדמות והלוואי שימשיך ככה ובאמת זאת תהיה נקודת האור בקצה המנהרה הארוכה הזו.

 

[אדית האחת]

שאלה הוא לא מוכן לשבת על האסלה ../images/Emo35.gif

כי זה מאוד מענין כשדור בני כבר החליט לעשות את צרכיו באסלה הוא לא ישב עם הישבן על מושב האסלה אלה ישיבה בדואית כאשר כפות רגליו על מושב האסלה קצת קשה לתאר את זה אבל עד היום זה כך הוא לא מסוגל להרגיש את מושב האסלה לא הפלסטיק לא החרסינה או מה שזה לא ההיה אין לי מוסג למה אבל עד היום שהוא בן שמונה הוא עושה את צרכיו באותה הצורה וערום לגמרי אנו מנסים כל הזמן לשכנע אותו לשבת ולא להיתפשט כי זה יוצר מעט בעיות בבית הספר כאשר הוא מיתפנה המזל שלנו שהוא מתלבש בחזרה . אולי זה הבעיה של בנך הוא נירתע מהאסלה עצמה? הוא עדין עם טיטול? סליחה על השאלות אבל לדעתי שעם כן את צריכה לקבוע לו עובדה ולהוריד לו את הטיטול לפעמים זה עובד עליהם להגיד להם שהם כבר גדולים בשביל טיטולים ומהיום הם צריכים לעשות את הצרכים בשרותים ולובשים רק תחתונים הקוה שתצליחי אדית אני יודעת שאני כותבת הרבה אבל זה הארגנטיניות שבי מצתערת

 

[גלסטאר]

תודה על התמיכה והעצות (ננסה ליישם)

 

[yonitbrk]

אסלה

ערב טוב. תודה על ההתיחסות. בנוגע לטל כבר היה שיפור בנושא בתקופה האחרונה והוא ביקש וישב יפה על האסלה מה שעד לפני שבועיים לא היה . פשוט ידענו את השעה פחות או יותר ובאמת שמנו טיטול רק עבור היציאות. ולפני שבועיים באה הפריצה הוא היה בתחתונים ובאמת ביקש גם בבית וגם בגן ופתאום בשבוע שעבר קיבל וירוס של שילשולים ובגלל שלא היתה לו שליטה בצרכים חזרנו לטיטול. ומאז שוב חזרנו אחורה בנושא. נקווה שזה יחזור לו. תודה בכל אופן.

 

[ננה f]

בחיי מזכירה לי נשכחות.. רחוקות..

הגמילה שלנו היתה בשלבים. קשה לי היום, אחרי כל כך הרבה שנים שעברו לשחזר אחד לאחד. אז אני אומר מה היו אבני הנגף ואבני הדרך, זאת אומרת ממה לדעתי יש להזהר ועל מה להקפיד. אבני נגף- להזהר : *הילד מפרש את התגובות של גועל פוי ואיכס כביקורת על משהו שיצא מהגוף שלו. ז"א אם זה יצא מהגוף שלי וזה מגעיל מסריח איכס אז גם אני כזה. הזהרו והמעיטו בתגובות , גם אם הילד התלכלך.. *בשום אופן לא תכעסו על הילד אם הוא פיספס (נכון לגבי כל דבר שהוא מנסה לעשות לבד..ד.א.) ההיפך. תאמרו בשקט, אין דבר בפעם הבאה בוודאי תצליח או משהו דומה. *לא לאבד סבלנות. להעריך מראש את הזמן ,ולהתפנות אל הילד. לא להשאיר אותו לבד במערכה.הוא יאבד סבלנות מהר. אבני דרך: איך כן הלך לנו.. *מראש בדקתי ורשמתי לי מהם הזמנים בהן יש לו יציאות.רשמתי כי אם אפשר לזכר. זה משתנה. רשמתי כל יום בנפרד כי ישנם ימים שבהם סדר היום הכתיב את היציאות. *בהתאם ללו"ז הכנתי זמן שבו הילד יעלה על המושב,יידעתי אותו (הצעתי לו והוא הסכים) . *הכנתי את המושב הקטן.תרגלתי אותו עם העליה (כי נורא אהב לטפס) ועם טיטול, עדיין! לא למהר בשלב הזה גם אם הילד רוצה..הוא צריך להפנים את הטקס. המושב הקטן היה חשוב, כי נדמה היה לי שהוא מפחד ליפול לאסלה הגדולה.. *הכנתי חומר קריאה (שלי אהב את הספר א'-ב' של מוזיאון ישראל.אל תצחקו קראנו לו ספר הקקי..(אם הם היו יודעים במזיאון..)היה שם בכל דף פריט אחר לפי האלפבית העברי. א' היה אריה- פסלונים. ב' -בקבוק מיוחד של בשמים וכו'. *פיניתי לי זמן שבו אני שלו, מרחפת מסביב , ולפעמים, אוח"כ כבר היתה נורמה- שהוא קורא לי ואנחנו ביחד חוזרים על הא'-ב' וזה כל כך נמאס.. אבל נתן לו בטחון עצמי בתרגול, גם של האותיות וגם של טקס הקקי. *כשהצליח.. ולקח לפעמים הרבה זמן.. הסברתי לו איך לנגב. ודיברנו על מה קורה לקקי בדרכו לים. יש איזה שיר של עופרה ווינרטן.. לא זוכרת.. ביבי קקי - נפגש בים.. מין הומור שחור שכזה.. אבל זה בדיוק מה שהוסבר.. כי הרי חלק ממנו נעלם ב"פלאש" של המים .. חייכתי כשהסברתי, וזה נהפך לבדיחה. גם הפכתי את הורדת המים לספירה עד 3,אח"כ 5 ובסוף 10.ורק אז מורידים (תרגול התאפקות..וגם שינון ספירה..) *עם הזמן , הלכתי ונעלמתי..והוא ישב לבד.בהתחלה ביקשתי לקרוא לי כשסיים ואח"כ כבר התחיל להיות עצמאי.. פשוט השתץהיתי עוד שניה או שתיים אחרי שקרא לי.. והוא כבר היה להוט להתחיל בטקס..אז הוא התחיל בלעדי..ואני כמובן החמאתי לו על זה.. *לאט לאט ,כשהפך לשיגרה, התחלתי להגביל את הזמן , ולומר לו שיסתכל בשעון ואם יצא או לא הוא יקום מן האסלה בשעה הזו... עד היום הוא משתהה יותר בשירותים (כשלא ממהרים..) והיום בן 13.. מי זוכר בכלל?..

 

[אמא יעל]

עשית לי טוב על הלב

ננה יקרה, המודל שלך יאומץ לאלתר. האם את זוכרת בן כמה היה כשהתחלתם את התהליך? נתת לי חיזוק בכיוון של כבוד לקצב של הילד, למרחב שלו. אני מקוה שאצליח הפעם, כי כבר ניסיתי לגמול אותו בעבר אבל כנראה לא מספיק בשיטתיות ועם יותר מדי מתח, ונוצר אצלו משקע שלילי. תודה על הנינוחות בכתיבה שלך, אפילו זה עוזר לי. מותר חיבוק? יעל.

 

[ננה f]

חיבוק תמיד מותר. במיוחד לילד..

התחלנו כשהיה , לדעתי בשל.. אני חושבת שהיה לפני גיל 3.. לא ממש זוכרת האמת... כשראיתי שהוא מתחיל להתעניין באסלה.. אני חושבת שזה היה אחרי שלשול או משהו כשנתתי הרבה תשומת לב ליציאות.. בגדול. חיכיתי.. עד שיהיה יותר חם..כדי שפיספוסים וישיבה ארוכה בשירותים לא תהיה חוויה לא נעימה וקרה. ובלילה השארתי לו עוד זמן די רב אחרי..כדי שישן טוב. הרעיון בגדול הוא לתת לילד הרגשה שהוא והגוף שלו מקובלים ואהובים וזה לוקח זמן שיש לנו לתת לו. את המשקע השלילי אפשר למחוק אם מנסים לגשת לענין מזווית אחרת לגמרי. ולתת לו לקבוע את הקצב. תאמיני לי שהוא רוצה יותר ממך..