חייבת לספר

[אלמה]

חייבת לספר

שמי אלמה - אלמה בלאדינו = נשמה. זה השם שנתנה לי הסבתא שלי. שנאתי אותו. התביישתי בו. היום, אחרי כל כך הרבהשנים למדתי לאהוב אותו, לאהוב את כל מה שהוא מסמל, את כל מה שהוא היה אמור לשמר. היום אני מתגעגעת ויודעת שאף אחד לא יקרא לי שוב ME ALMA היום אין מי שיכין לי בורקס עם חצילים שניקלו על האש לארוחת בוקר של שבת. שלכם, עם דמעות בעיניים (מתגעגעת לסבתא) אלמה

 

[avielss]

hi mi alma

בוקר טוב העלת בי זכרונות וחיוך זכרונות מימי סבתא וסבא ארוחות השבת ושפת הלאדינו שהתנגנה ברקע. אני מאמין ומקווה שהפורום יוכל לשחזר משהו מהסמלים מהריחות ומאהבה הגדולה לשפה שהולכת ונעלמת

 

[רותי ב.]

מי אלמה.... ברוכה הבאה ../images/Emo23.gif

בעיני זה השם הכי יפה שרק יכול להיות... אפילו יותר מסטריאה, ולונה, עם כל הכבוד לגרמי השמיים האלו.

ברוכה הבאה, לפחות הפורום הזה יזכיר לך קצת את סבתא, כמו גם לכולנו פה...

 

[אלמה]

ראשית תודה../images/Emo39.gif

ושנית...שאלה הפורום יקבל/יביא גם מתכונים של "סבתא"? אלמה

 

[avielss]

בוודאי...

בדפים הקודמים את מוזמנת לבדוק את המתכונים האמת היא שמתכוננות כמה "פינות" אחת מהן תהיה מתכונים

 

[אלמה]

נהדר - יש לי מה לתרום! ../images/Emo71.gif

 

[רותי ב.]

ברור שגם

מתכונים. זה חלק בלתי נפרד מההוואי, הריחות הצבעים, החגים וכל מה שאפשר להעלות על הדעת.

 

[אורנה 1]

אלמה...נשמה

כל כך מבינה לליבך ואת געגועייך לסבתא. עוררת בי זכרון. אבי תמיד נהג לקרוא לי "חנום מייה" שהתרגום הוא "מותק" או "גבירה" כשהכוונה היא "ליידי אצילה" אנחנו נמשיך לצערינו להתגעגע לכינויים אלה כי רק בלאדינו יש את הנופך המיוחד שלהם. ואם מתגעגעת את לבורקס של חצילים שאנחנו היינו קוראים להם "בורקס דה חאנדרז´ו" אני מוכנה להכין לך. מוכר לך הכינוי? דרך אגב אינני יודעת מדוע זה נקרא כך אני רק משערת כי הכינוי הוא ביטוי דימוי לחציל איך שהוא נראה אחרי הקלייה.

אורנה

 

[אלמה]

חנום

המילה חנום - מתייחסת לגבירה, אישה אצילה. עד כמה שהבנתי המילה "חנום" מקורה בשפה התורכית. האם הסבתא שלך שייכת לענף התורכי? פתאום נהיה לי כיף להיזכר בילדות, בצבעים ובריחות.

 

[אורנה 1]

אלמה - חנום

"חנום" המילה או יותר נכון לומר תואר, מתייחס כדברייך לגבירה, אישה אצילה ועד כמה שידוע גם לי מקורה בשפה הטורקית. לשאלתך - כן סבתי שייכת לענף הטורקי. הוריי שניהם היו ממוצא טורקי, מאיסטנבול שנקראה אחר כך אנקרה אם אינני טועה. הם חיו בטורקיה. אני זוכרת שהם היו מספרים כי כל שלטון שהוחלף דאג שבבתי הספר ובמדינה ידברו אך ורק את שפתם. כך שהוריי ידעו לדבר ביוונית וגם טורקית, אך בבית דיברו ספניולית עם הילדים. לצערי כילידת הארץ לא למדתי מהם את השפה הטורקית כיוון שבזמנו הוריי היו מעוניינים ללמוד את השפה העברית ובזכות סבתי שלא ידעה עברית דיברנו את השפה ספניולית (הלאדינו). דובר כאן בפורום על הכתיבה בלאדינו. זכור לי חילופי מכתבים בין הורי ליקיריהם שנשארו בחו"ל והכתב היה כתב רש"י. זה לא היה כתב רש"י כפי שמוכר לנו מספרי התנ"ך של היום זה היה כתוב באותיות לטיניות שבחלקן היו כמו אותיות באנגלית ואימי היתה אומרת כי זה כתב רש"י. היא היתה חותמת את שמה DIAMANTE (דיאמנטה) שפירוש השם הוא יהלום וה-טה בא לבטא לדעתי את הלטיניות. אבי נהג לכנות את אימי "קיזים" (KIZIM) שהפירוש הוא "יקירה" אך זה כבר בשפה הטורקית ולא בלאדינו. סליחה, על ההיסחפות, כיף להיזכר. אם תרצי אשוחח איתך בכיף במסרים או בכל דרך אחרת שתבחרי. תודה.

 

[אלמה]

נהנתי

בוקר טוב אורנה. נהנתי לקרא את הזיכרונות שלך....גם לי יש כאלה המון מהם... איסטנבול היתה ונישארה איסטנבול כך גם אנקרה. (אנקרה נמצאת במרכז תורכיה, בחלק האסיאתי. איסטנבול יושבת בחלקה בצד האסיאתי ובחלקה בצד האירופאי על גדות הבוספורוס). איזמיר היתה העיר שעברה מיד ליד. היתה תורכית אח"כ עברה לידיים יווניות וחזרה לידי תורכיה. הסבתא של אמא שלי ניקראה דיאמנטה. היא היתה מאיזמיר. ובהקשר לכתב - בספרי הקודש של סבא שלי הכל כתוב בשתי שפות. בעברית וברש"י. ובליל הסדר היינו קוראים הכל פעמים. קטע בעברית וקטע בלאדינו....אוי איזה יאוש - האוכל היה כל כך רחוק... אלמה (שתמיד שמחה להיזכר בסבא שלה)

 

[אורנה 1]

בוקר אור אלמה

תודה לך על הסברך לגבי איסטנבול, איזמיר ואנקרה. גיאוגרפיה לא היתה הצד החזק שבי

בהקשר לליל הסדר, גם אצלנו הוא התנהל בשתי שפות וכמה צחקתי כשכתבת - איזה ייאוש - האוכל היה כל כך רחוק. זה באמת היה כך אך יחד עם זאת אהבנו מאוד את השירים בעיקר את "אחד מי יודע" "אונו איז אל דיו" איזו נוסטלגיה...

 

[בואן פפינו]

אונו אס אל קראדור ברוך הוא ברוך שמו

אל קה פיינסה אי אינטנדיינסה אל באר אל דיו קריינסה קואלו אס אל אונו?

 

[רותי ב.]

גם לי קראו ככה, חנום,

הסבתא מהענף היווני שלי. יוווו איזה זכרונות עשית לי

 

[חונה לרגע]

ברוכה הבאה אלמה ../images/Emo140.gif

והבורקס עם חצילים נקראו אצלנו בורקס דה ברנג´נה או מרנג´נה.. ואמא שלי מכינה אותם גם כיום... אחרי אמא שלי אף אחד כבר לא יכין כמוה.. אני עושה קיצורי דרך מכינה מבצק מוכן... וזה לא אותו טעם בכלל.... וגם אני מתגעגעת נורא לסבתא רבקה rhbecca .. ואולי מתגעגעת לילדות הרחוקה......

 

[אלמה]

מרנג´נה

אכן, חצילים! לי היתה דודה rebecca. את הבורקס של סבתא שלי יהיה קשה לשחזר. היד שלשה את הבצק היא כבר לא אותה יד. אבל....עשיתם לי חשק...אני אנסה לראות אם יש לי באיזה שהוא מקום מתכון של בורקס. אגב - אתם מודעים להבדל שבין בורקס לפסטל?

 

[avielss]

עזבו מרנגנה

תנו לי קצת קפטיקס עם גאגיק ליד EL MAS MIJOR

 

[אלמה]

האם אתה יוצא תורכיה?

 

[avielss]

אני לא הורי כן

הם איסטנבוליס.

 

[אלמה]

אהה...אז אתה "פשה"