חייבת לפרוק
מה שאני כותבת הוא לא ביקורת על אף אחד, פשוט משהו שאני מסתובבת איתו מאתמול בערב. לפני כחודש וחצי סיפר לי חבר של הבכור על המצב אצל בבית. האב לא עובד כבר שנתיים, המצב מאד קשה. אין מכונת כביסה, הטלויזיה שבקה, הכיריים ממש התפוררו, הוא ישן בסלון כי אין לו מיטה - בקיצור - קשה. הרמתי את הכפפה והחלטתי לעזור. מצאתי מיטה, אבל לא היה שינוע. מצאתי משנע ואז הבחור אמר שיש לו מיטה אבל היא נמצאת אצל הדוד. אני מנסה לסדר כך שנביא לו את המיטה אבל תמיד זה לא מסתדר אצלו (הדוד לא בבית, הוא לא נמצא, היה בחופש) באיזה שהוא שלב נדמה היה לי שהוא קצת מתחמק פתאום מלקבל עזרה. אתמול הבאתי לו מכונת כביסה. הודעתי לו שיהיה בבית. כאשר התקשרנו כעבור שעה לבקש שירד למטה לעזור להרים אותה הוא אמר שאמא שלו כבר השיגה מכונה. כעת יש לי מכונה שאני לא זקוקה לה, אין לי היכן לאחסן אותה, הוצאתי סכום כסף על מנת לרכוש לו אותה (סכום נמוך, אבל בכל זאת...). ההנחה שלי היא שההורים מתביישים. אבל למה הוא לא הודיע לי לפני שלקחתי אותה ושילמתי? אני רוצה לעזור ויש לי הרגשה שדוחים אותי סתם. אני לא עושה את זה מפטרונות כלשהי. העזרה שלי היא בד"כ להעביר מפה לשם, ממי שיש למי שזקוק. פתאום מצאתי את עצמי כועסת עליו למרות שאני בטוחה שהוא מנסה לעזור להורים ואולי הם מונעים ממנו את זה. בהתחלה כאשר הצעתי את עזרתי ביקשתי שידבר עם הוריו על מנת להמנע ממצב כזה והוא אמר שזה בסדר ושדיבר איתם. אני פשוט מרגישה מתוסכלת. פירסמתי את המודעה ב"יד 2" כדי לכסות את עלות הקניה. איך גורמים לאנשים לקבל בלי שיחושו מושפלים?
מה שאני כותבת הוא לא ביקורת על אף אחד, פשוט משהו שאני מסתובבת איתו מאתמול בערב. לפני כחודש וחצי סיפר לי חבר של הבכור על המצב אצל בבית. האב לא עובד כבר שנתיים, המצב מאד קשה. אין מכונת כביסה, הטלויזיה שבקה, הכיריים ממש התפוררו, הוא ישן בסלון כי אין לו מיטה - בקיצור - קשה. הרמתי את הכפפה והחלטתי לעזור. מצאתי מיטה, אבל לא היה שינוע. מצאתי משנע ואז הבחור אמר שיש לו מיטה אבל היא נמצאת אצל הדוד. אני מנסה לסדר כך שנביא לו את המיטה אבל תמיד זה לא מסתדר אצלו (הדוד לא בבית, הוא לא נמצא, היה בחופש) באיזה שהוא שלב נדמה היה לי שהוא קצת מתחמק פתאום מלקבל עזרה. אתמול הבאתי לו מכונת כביסה. הודעתי לו שיהיה בבית. כאשר התקשרנו כעבור שעה לבקש שירד למטה לעזור להרים אותה הוא אמר שאמא שלו כבר השיגה מכונה. כעת יש לי מכונה שאני לא זקוקה לה, אין לי היכן לאחסן אותה, הוצאתי סכום כסף על מנת לרכוש לו אותה (סכום נמוך, אבל בכל זאת...). ההנחה שלי היא שההורים מתביישים. אבל למה הוא לא הודיע לי לפני שלקחתי אותה ושילמתי? אני רוצה לעזור ויש לי הרגשה שדוחים אותי סתם. אני לא עושה את זה מפטרונות כלשהי. העזרה שלי היא בד"כ להעביר מפה לשם, ממי שיש למי שזקוק. פתאום מצאתי את עצמי כועסת עליו למרות שאני בטוחה שהוא מנסה לעזור להורים ואולי הם מונעים ממנו את זה. בהתחלה כאשר הצעתי את עזרתי ביקשתי שידבר עם הוריו על מנת להמנע ממצב כזה והוא אמר שזה בסדר ושדיבר איתם. אני פשוט מרגישה מתוסכלת. פירסמתי את המודעה ב"יד 2" כדי לכסות את עלות הקניה. איך גורמים לאנשים לקבל בלי שיחושו מושפלים?
