חייבת לפרוק...

[נועםנגה]

חייבת לפרוק...

איך אפשר להתמודד עם כל ההמתנה הזאת... אני פה יורדת מהפסים ואסור לי להראות את זה לעובדת סוציאלית שלא תחשוב שאני פסיכית...
אנחנו כבר שנתיים בתהליך לאמץ ילד בוגר בארץ ורק עכשיו אנחנו בשלב של לחכות לוועדה שתקבע אם אנחנו מתאימים... זו היישורת האחרונה מבחינתנו, כלומר ממה שאנחנו יכולים לעשות, אחרי זה אנחנו עוד צריכים לחכות נצח נצחים לקורס הכנה להורות ואז עוד נצח נצחים לילד.... זה משגע אותי, לקח לנו שנתיים בכלל להגיע להחלטה הזאת ואז עוד שנתיים שבדקו אותנו, אני בת 37 יש לי שני ילדים ביוגלויים בני 9 ו - 8, אני מרגישה שעד שנאמץ ילד הם כבר יתגייסו...
איך מתמודדים עם ההמתנה הזאת? עם החוסר ידיעה הזה? עוד הלילה היה לי חלום מוזר, חלמתי שאני נכנסת לחדר מלא בילדים ואני צריכה לבחור, משהו נורא... חלום מלחיץ.
כדי לאמץ ילד בוגר צריך כוחות עצומים להתמודד עם הקשיים שלו, עם הקשיים שכל המשפחה תחווה בעקבות המסע הזה, וחוסר היכולת שלי להתמודד עם ההמתנה קצת מלחיץ אותי לגבי הכוחות שלי, אני 37 שנה בטוחה שאני עשויה מברזל ואני יכולה להתמודד עם הכל, ופתאום הדבר הזה שלא בשליטתי מערער לי את זה, העובדה שיש מיליון שאלות פתוחות, מליון דברים שאני לא יכולה לדעת עדיין...
זו רק אני יוצאת מדעתי או שיש פה עוד אנשים שעברו חוויה דומה?
תודה

 

[adiavn]

בערך כל ההורים בקבוצה הזו...

אמנם אימוץ חו"ל מהיר יותר, אבל גם שם יש את תקופת ההמתנה והאי-וודאות.
&nbsp
מתוך סקרנות, הצבת דרישות לילד צעיר מאוד (פחות משנה) או שההמתנה הזו לאימוץ מקומי היא גם לילדים גדולים יותר?

 

[נועםנגה]

ילד בוגר

יש לי שני ילדים ביולוגים, לכן אני לא יכולה לאמץ ילד מתחת לגיל שנתיים, הבקשה היא לילד בוגר, בינתיים בזמן הזה אני מנסה לחסוך כסף לכל הטיפולים הרגשיים והשונים שהילד בטח יצטרך לקבל, אלו בדרך כלל ילדים קשים שעברו מקרים קיצוניים שהיו צריכים להוציא אותם ממסגרת ביתית.
יש לי כל כך הרבה דברים שאני צריכה להתארגן בשביל כזו משימה שקשה לי שאני לא יודעת מתי האימוץ יצא לפועל, אם בכלל... הילדים שלי צריכים הכנה רצינית ביותר, הבית, המשפחה המורחבת, בקיצור המון עבודה ואני תלויה באוויר תקופה כל כך ארוכה

 

[fatfat]

כל כך מבינה אותך

מה שעזר לי בזמנו זה לנקוט בגישה שאת כל מה שתלוי בי אעשה כמה שיותר מהר וטוב והשאר לא תלוי בי אז חבל לבזבז על זה אנרגיה מיותרת ובמקביל להעסיק את עצמי כמה שיותר בדברים אחרים. לי לא היו ילדים ובאותה תקופה הפכתי לווקוהולית.

 

[נועםנגה]

ואוו

שאין ילדים זה נראה לי עוד יותר קשה על סף הבלתי נסבל, אני עוד מתעסקת כל היום עם הילדים הביולוגים שלי, אבל ברגע שהגענו להחלטה לאמץ וחיכינו עוד שנה שנהיה בטוחים ואז עד שפנינו ועד שנרשמנו וכו' וכו' כבר כמעט עברו שלוש שנים ועדיין בכלל לא קיבלנו אישור מהוועדה ואנחנו עוד צריכים לעבור קורס, פשוט המון זמן, זה קשה...

 

[KallaGLP]

כן, זה קשה בטירוף.

אין הרבה מה להגיד פרט לכך שאנחנו מבינים ולתת חיבוק, וכמובן לאחל ששלב ההמתנה מורט העצבים יסתיים במהרה.
את עושה מעשה אמיץ מאוד ואני מאחלת לך שיוכתר בהצלחה מכל הבחינות, גם מבחינת מה שיקרה אחרי האימוץ.
בינתיים, אם את זקוקה לתמיכה ולמקום להוציא קיטור, אנחנו כאן.

 

[miaamor]

הזמן זה הפקטור שכולנו התמודדנו איתו...

הרי עד שהגענו לאימוץ עברנו כמה דברים בחיים וברגע שהחלטנו אנחנו רוצים שזה יקרה כמה שיותר מהר. לא הלך. חיכינו שלושה חודשים עד שבכלל התקשרו אלינו אחרי ששלחנו את הטפסים. חיכינו בין פגישה לפגישה וחיכינו שנה וקצת לקורס הכנה לאימוץ. אני קראתי המון בפורום בזמן הזה (שהיה פעיל הרבה הרבה יותר עם הרבה סיפורי אימוץ משמחים מרוסיה/אוקריאנה אבל גם עם סיפורים משמחים שהתארכו מאוד, מאוד- זכור לי משפחה שלא מתגוררת בארץ שחיכתה המון זמן (שנים) עד שהתאחדה עם הילד שכבר החליטו לאמץ בשל כל מיני עניינים ביוקרטיים שונים. ), בגלל שהייתי נטולת ילדים הרי שהעברתי את הזמן אחרת: עבדתי המון, ביליתי, ניצלתי את הזמן. דווקא שכבר הייתי די מיואשת ותיכננתי טיול ארוך הגיע הטלפון המיוחל.
בקיצור קחי נשימה ארוכה, נסי לא לדבר ליד הילדים כי הסטרס שלך יכניס אותם ללחץ והם יחכו בכיליון עיניים ועלולים להתאכזב (אנחנו באימוץ שני שתקנו עד שקיבלנו את התינוקת לידיים רק אז סיפרנו לגדולה שלנו - לא רצינו שתחכה במתח הרי זה לא תשעה חודשים לך תדע כמה זמן ואצל ילדים זה נצח.)
ואת תמיד יכולה לכתוב פה ולפרוק. בהצלחה וכל הכבוד על הנכונות לאמץ ילד בוגר אתם עושים מעשה נהדר.

 

[מעין686]

חיבוק!

לפני שבוע רשמתי בבלוג שלי "ברקיע החיים" בדיוק את אותם התחושות- מה אני יכולה לעשות על מנת לקצר את הזמן להפוך לאמא???
אצלינו משליחת הטפסים עד האישור עבר בדיוק שנה אבל אנחנו זוג צעיר ללא ילדים אז אולי זה שונה... זה הרגיש כמו נצח בזמן התהליך אבל אחרי האישור החוסר ידע לגבי מתי עוד יותר מרגיש ארוך (ורק עברו שלושה חודשים)! מזל שנכנסים לתור משליחת הטפסים ולא מאז סיום הקורס!
אני יכולה לשלוח לך רק חיבוק חם ובקשה לעדכן אותנו בפורום כאשר החלק החסר במשפחה שלכם תגיע! כפי שאת בוודאי יודעת אנו בשלב ההמתנה צמאים לבשורות טובות!
בהצלחה!
ועוד חיבוק חם...
מעין
&nbsp

 

[deja89]

בגלל שאני גם מעוניינת לאמץ ילדים בוגרים

באיזה גילאים בחרתם? טרום בית ספר? חשבתי שהתור לשם אמור להיות קצר...

 

[נועםנגה]

לא שאלו לגבי הגילאים

רק אמרו לנו שבגלל שיש לנו ילדים ביולוגים אנחנו יכולים לאמץ רק ילדים מעל גיל שנתיים ומתחת לגיל של הילד הכי קטן שלנו (כרגע כבר שמונה) אם ההמתנה הזאת תמשיך הילדים שלי כבר יתגייסו לצבא!!!
אנחנו שנתיים בתהליך ועוד לא קיבלנו את האישור הסופי שאחריו אנחנו גם צריכים לעבור סדנא שאין לי מושג מתי היא תהיה וכמה זמן... בקיצור ממש ארוך כל הסיפור הזה.
הדבר היחידי שאני יכולה לחשוב עליו שבגללו אנחנו לא בעדיפות עליונה היא הסיבה שיש לנו ילד אוטיסט, והם מפחדים שלא יהיו לנו מספיק כוחות גם לגדל ילד אוטיסט וגם ילד מאומץ בוגר שמגיע מין הסתם עם בעיות משלו, העובדת סוציאלית אמרה לי בעצמה שהיא לא מתלהבת להוסיף ילד למשפחה עם ילד בעל צרכים מיוחדים, לדעתי ההפך הוא הנכון, מי כמוני מיומנת ב"להתמודד עם בעיות".
אין לי עוד הרבה מה לעשות, רק לחכות ולקוות...

 

[משתפרת]

אתם יכולים לבקש להחליף עו"ס, אם לדעתכם יש לה דעה קדומה נגדכם