חייבת לקטר....יש לי על מה...../images/Emo4.gif
היה השבוע הכי מחורבן שיכול להיות!
המצב הכלכלי גרוע, לירי חולה. היינו לילה סיוטי במיון איתה(בין שלישי לרביעי), יש לה דלקת אוזניים כבר שבוע שני ברצף. שבוע של מוקסיפן לא עזר לה. בנוסף, יהתה לה עצירות קשה ועשו לה חוקן
בדרך חזרה מהמיון - ב11 בבוקר, נתקענו עם האוטו באיילון. הלך המנוע. הוצאה של מינימום 6000 ש"ח. בחודש שעבר גררנו פעמיים את האוטו למוסך (כ3500 ש"ח) עד כה הוצאנו על תיקונים על האוטו הזה כמעט 20000 ש"ח. עכשיו נשפץ את המנוע ומיד נמכור אותו, אנחנו לא יכולים יותר. ואנחנו דוקא אוהבים את האוטו הזה, אוטו החלומות שלנו
לירי קווצ'ית לגמרי. נודניקית בטירוף. לא יודעת בעצמה מה היא רוצה, מסכנה. לא מרגישה טוב, מקבלת אנטיביוטיקה חזקה ומגעילה, ומתנהגת כמו פסיכית. צורחת, משתוללת, רועדת, לא רוצה לאכול, רוצה ידיים ואז מנסה לקפוץ למטה, כל היום רוצה ציצי. בעיקרון אין לי בעיה לתת לה כמה שיותר ציצי, אבל בשביל שיהיה שמח כואב לי הציצי הימני בטירוף, ואני לא יודעת ממה זה. כאב איום כל פעם שהיא יונקת. הבית הפוך על הראש ואני לא מספיקה כלום, כי אני כל היום מנסה להתמודד איתה. היא משועממת - כבר מיום ג' לא היתה בגן, והיא לא מרגישה טוב, וצריך לבדר אותה 24 שעות ביממה. זה קשה לי. דותן לא עוזר מספיק. הוא משתדל, אבל לא מספיק. אני מתמוטטת. בנוסף להכל יש לי כנראה איזה וירוס בטן ואני משלשלת את נשמתי. אמא שלי היתה אמורה לבוא אלינו לחמישי-שישי-שבת. אבא שלי בטורניר ברידג', ויש לה יומולדת, ואני מחכה בקוצר ורח שתבוא אלי קצת בלי אבא שלי ונבלה לנו יחד (פעם אחרונה היתה בפורים) ובסוף ביטלה את הגעתה. מאוד ביאס אותי. אפילו אם לא היינו מבלות, קצת עזרה לא היתה מזיקה לי. זו פעם ראשונה מאז שלירי בת חודש שאני מרגישה שהייתי צריכה עזרה חיצונית, פעם ראשונה שאני מרגישה שחבל שאנחנו גרים רחוק כל כך מההורים. אני עייפה, אין לי מצב רוח ואין לי כוח. וזהו. מספיק לא?
היה השבוע הכי מחורבן שיכול להיות!
