חייבת לשתף אתכם במשהו שכתבתי אתמול
בזמן שהייתי במשמרת בבסיס שלי אמש,יום הזיכרון הרשמי ליצחק רבין ז"ל וכל היום ניבטו פניי בתוכניות הטלוויזיה השונות שהוקדשו ליצחק הרגשתי צורך להעלות את המחשבות על הכתב. מכתב ליצחק עבור עשור יצחק,מאז אותו לילה בו השיגו אותך כדורי האקדח ושיתקו את ההיסטוריה ומהלך החיים כולו. באותו ליל ארבעה בנובמבר הייתי כבת תשע,אך זכורה לי תמונתך המוטל שותת דם על הרצפה בכיכר,ובדמך זה ציווית לנו יצחק את השלום,שכן הדם שאזל כולו מגופך ניגר על הדף עליו חקוקות מילות השיר לשלום. ורק טון הדיבור שלך מרצד מעל מסכי הטלוויזיה ואתה נראה כה חי ומוחשי שכמעט ניתן לגעת בך,אך רק כמעט שכן אין הדבר כך במציאות. לפני מספר ימים עילעלתי באלבום התמונות של אבי,בו נראה אבי כחייל צעיר בטקס,ואתה יצחק,הרמטכ"ל עומד בדיוק אל מול אבי ובאותו המבט הרך והאופייני שלך שאומר הכל. צר לי יצחק שלא זכיתי להכירך,אולם רציתי שתדע שעבורי אתה דמות ומופת לחיקוי,אין עוד רבים שכמותך. אני יושבת פה במשרדי,בבור של פיקוד הצפון,אותו הפיקוד עליו פיקדת וטיפחת במו ידיך במשך שנים רבות ואני חשה גאווה היום לשרת כחיילת בצבא אותו כה אהבת,וכן אני חשה גאווה לשרת דווקא בפיקוד עליו פיקדת אתה,מעין תחושה של סגירת מעגל עבורי. עוד דקות מספר יתחלף התאריך ונקום לשחר של יום חדש,אולם הוא לא יהיה דומה לשחר שקדם לו,שכן כל היום אתה נראה חי ומאושר,ומחר בבוקר תהיה שוב קר ומרוחק כל כך. במשך כל היום כולו הוקדשו לך תוכניות כה רבות מעל מסך הטלוויזיה,דבר שגרם לי להבין עד כמה אתה חסר כעת יותר מתמיד,ולא נותר לי מאומה אלא להעלות את המחשבות שלי על הכתב,לכתוב אליך מכתב שלעולם לא אשלח. עצובה העובדה שלאחרונה התחלנו לחזור אל ההידברות עם בני העם הפלסטינים,ונראה כאילו ישנה הבנה שאין פיתרון אחר מלבד תהליך לשלום. ודווקא אתה החייל בצבא השלום,אתה שהיית בין פורצי הדרך לשלום עם המדינות השכנות לנו לא כאן כדי לראות זאת. יצחק-נזכור אותך כפי שהיית,ואת האומץ והנחישות בה הלכת בדרך החתחתים המסוכנת,עליה שילמת בחייך שלך. נזכור את הג'ינג'י המופנם מירושלים שהיה לראש הממשלה,נזכור אותך יצחק,שכן החיים והשלום הם צוואתך. היה שלום חבר,תהיה חזק למעלה
בזמן שהייתי במשמרת בבסיס שלי אמש,יום הזיכרון הרשמי ליצחק רבין ז"ל וכל היום ניבטו פניי בתוכניות הטלוויזיה השונות שהוקדשו ליצחק הרגשתי צורך להעלות את המחשבות על הכתב. מכתב ליצחק עבור עשור יצחק,מאז אותו לילה בו השיגו אותך כדורי האקדח ושיתקו את ההיסטוריה ומהלך החיים כולו. באותו ליל ארבעה בנובמבר הייתי כבת תשע,אך זכורה לי תמונתך המוטל שותת דם על הרצפה בכיכר,ובדמך זה ציווית לנו יצחק את השלום,שכן הדם שאזל כולו מגופך ניגר על הדף עליו חקוקות מילות השיר לשלום. ורק טון הדיבור שלך מרצד מעל מסכי הטלוויזיה ואתה נראה כה חי ומוחשי שכמעט ניתן לגעת בך,אך רק כמעט שכן אין הדבר כך במציאות. לפני מספר ימים עילעלתי באלבום התמונות של אבי,בו נראה אבי כחייל צעיר בטקס,ואתה יצחק,הרמטכ"ל עומד בדיוק אל מול אבי ובאותו המבט הרך והאופייני שלך שאומר הכל. צר לי יצחק שלא זכיתי להכירך,אולם רציתי שתדע שעבורי אתה דמות ומופת לחיקוי,אין עוד רבים שכמותך. אני יושבת פה במשרדי,בבור של פיקוד הצפון,אותו הפיקוד עליו פיקדת וטיפחת במו ידיך במשך שנים רבות ואני חשה גאווה היום לשרת כחיילת בצבא אותו כה אהבת,וכן אני חשה גאווה לשרת דווקא בפיקוד עליו פיקדת אתה,מעין תחושה של סגירת מעגל עבורי. עוד דקות מספר יתחלף התאריך ונקום לשחר של יום חדש,אולם הוא לא יהיה דומה לשחר שקדם לו,שכן כל היום אתה נראה חי ומאושר,ומחר בבוקר תהיה שוב קר ומרוחק כל כך. במשך כל היום כולו הוקדשו לך תוכניות כה רבות מעל מסך הטלוויזיה,דבר שגרם לי להבין עד כמה אתה חסר כעת יותר מתמיד,ולא נותר לי מאומה אלא להעלות את המחשבות שלי על הכתב,לכתוב אליך מכתב שלעולם לא אשלח. עצובה העובדה שלאחרונה התחלנו לחזור אל ההידברות עם בני העם הפלסטינים,ונראה כאילו ישנה הבנה שאין פיתרון אחר מלבד תהליך לשלום. ודווקא אתה החייל בצבא השלום,אתה שהיית בין פורצי הדרך לשלום עם המדינות השכנות לנו לא כאן כדי לראות זאת. יצחק-נזכור אותך כפי שהיית,ואת האומץ והנחישות בה הלכת בדרך החתחתים המסוכנת,עליה שילמת בחייך שלך. נזכור את הג'ינג'י המופנם מירושלים שהיה לראש הממשלה,נזכור אותך יצחק,שכן החיים והשלום הם צוואתך. היה שלום חבר,תהיה חזק למעלה