חייבת לשתף אתכם...
לפני כמה זמן כתבתי הודעה על הפחד לספר לאחותי שאני סובלת מהתקפי חרדה קיבלתי כאן תמיכה מאנשים יקרים מאוד בסופו של דבר לא סיפרתי כי הפחד עמד מולי ולא היו לי הכוחות לעבור את אותה חומה שאני מנסה ומנסה ולא מצליחה. אז לפני שבוע יצאנו אני ואחותי ובלי שום תיכנונים פשוט סיפרתי לה לרגע הרגשתי כאילו נשמתי עוזבת את גופי רציתי להספיק לספר הכול ומהר והיא ישבה שם מקשיבה, זלגו לה דמעות על כך שלא סיפרתי קודם והייתי צריכה להתמודד עם הכול לבד ולהתעסק בלהחביא היא חיבקה אותי בלי סוף כל הפחדים שאולי היא תחשוב שאני משוגעת שהיא תתחיל לפחד ממני שלא תרצה את קירבתי נמוגו וזה מרגיש לי נפלא. אני מרגישה שהצלחתי לשבור לבנה קטנה מהחומה הזאת שאני כל כך מפחדת לחצות אותה וזה מרגיש לי נפלא.
לפני כמה זמן כתבתי הודעה על הפחד לספר לאחותי שאני סובלת מהתקפי חרדה קיבלתי כאן תמיכה מאנשים יקרים מאוד בסופו של דבר לא סיפרתי כי הפחד עמד מולי ולא היו לי הכוחות לעבור את אותה חומה שאני מנסה ומנסה ולא מצליחה. אז לפני שבוע יצאנו אני ואחותי ובלי שום תיכנונים פשוט סיפרתי לה לרגע הרגשתי כאילו נשמתי עוזבת את גופי רציתי להספיק לספר הכול ומהר והיא ישבה שם מקשיבה, זלגו לה דמעות על כך שלא סיפרתי קודם והייתי צריכה להתמודד עם הכול לבד ולהתעסק בלהחביא היא חיבקה אותי בלי סוף כל הפחדים שאולי היא תחשוב שאני משוגעת שהיא תתחיל לפחד ממני שלא תרצה את קירבתי נמוגו וזה מרגיש לי נפלא. אני מרגישה שהצלחתי לשבור לבנה קטנה מהחומה הזאת שאני כל כך מפחדת לחצות אותה וזה מרגיש לי נפלא.
