חייבת לשתף בהרגשה החצוייה.....

[talya13]

חייבת לשתף בהרגשה החצוייה.....

שלום לכם ... חדשה בפורום.... רציתי לשתף אתכם ולשמוע לדעתככם.. לפני כן קצת רקע כללי אני טלי , בת 38 אמא לארבעה... יש לי משרה נחמדה , אני מנהלת חשבונות ראשית וחשבת שכר בחברה מובילה , השכר לא רע בכלל , הסתדרנו יפה כל השנים... וברוך השם הכל היה טוב ...עד שלפני כ-6 שנים בעלי נפצע קשה בתאונת עבודה והחיים השתנו., מאז הוא בבית ,לא עובד.. וגם לא עוזר בבית ... כל הנטל נופל עלי ..הפכתי להיות "אמא לחמישה" - כאשר הבן החמישי חריג. נאלצנו להתמודד עם המצב החדש- וההתחלה לא היתה קלה בכלל , לא לי לא לו ובטח לא לילדים שבגרו מאז , ונוסף על כל הבעיות התווספו גם בעיות גיל ההתבגרות [email protected]ים בגילאים 18,16,9,7 אני חושבת שרק לפני שנה -התעשתתי ושיננתי לי בכל בוקר את המשפט "אם אין אני לי מי לי ? " וחיפשתי דרכים להתמודד , מבחינה פיזית, רגשית שלי ושל הילדים ולא מצאתי כוחות . ואז החלטתי -ראשית , למצוא דרך "לשדרג" את ההכנסה - ולכן נרשמתי לאוניברסיטה הפתוחה ללימודי ראיית חשבון , משהו שיתן לי איזה שהוא בטחון כלכלי לעתיד. אתמול אחרי שנה -ו-8 קורסים מאחוריי בציונים מאוד יפים ...שלחתי מייל לאוניברסיטה לבטל את המשך הלימודים .. הרגשתי שזה בא על חשבון הילדים , הייתי בקונפיקט עצום ..מצד אחד אני מרגישה נפלא וטוב לי , אבל לא יכולתי לשאת את העובדה שאני לא נמצאת שם בשבילם מתי שהם צריכים. הנטל באו"פ קשה ועמוס , המון שעות לימוד עצמי . כך שיצא שבין השעות 8.00-16.00 הייתי בעבודה , פעמיים בשבוע למדתי מ-17.00-21.00 וביתר השבוע למדתי בבית שעות רבות לא היה לי זמן לעצמי בכלל, התרוצצתי כמו משוגעת בין עבודה, לימודים, קניות, ניקיונות , כביסות, שיעורים עם הילדים ורק בחופש הגדול - הרגשתי את מה שזה עושה לילדים , הניתוק מהילדים, הם ממש חיו לבד ולכן אתמול ביטלתי הכל ואמרתי מה שיהיה יהיה , נסמוך על בורא עולם שיעזור לנו.... שישאיר לפחות את הקיים.. למרות כל ההבנה , והעובדה שהגעתי "לגמירת דעת" בעניין עדיין עצוב לי .... איך ממשיכים? מה עושים? האם הצעד נבון? האם זוהע טעות כי הרי נשארו לי "רק" שנתיים וחצי.... סליחה שזה ארוך... אבל באמת אני אשמח לשמוע מה דעתכן בעניין? אוהבת אתכם , ויום נפלא לכולם טלי

 

[Jen74]

WOW ../images/Emo201.gif לפני הכל קבלי כל הכבוד

על כל מה שעשית והשגת עד כה. זה לא מובן מאליו ולא הולך בקלות. אני כל כך הרבה פעמים כמעט התחלתי ללמוד באו"פ ולא עשיתי את הצעד הזה בעיקר בגלל מה שאת מתארת שקורה לך עכשיו. שבין עבודה ללימודים הבית והמשפחה בעצם הולכים לאיבוד. אצלי, ברוך השם, הבעל היה בריא (להוציא חצי שנה שבה פעמיים הוא עבר תאונה וכל פעם שבר יד אחרת והיה גם מאושפז מספר ימים בבית חולים, נזקק לניתוחים כל פעם ביד אחת) אבל בסך הכל מדובר בגבר בריא שיכול לעזור. במקרה שלי, בעלי לא עזר לי בבית כי היה כל הזמן עסוק בעבודה מחוץ לבית כדי להביא פרנסה הביתה, מה שגרם לכך שהיה יוצא בחמש בבוקר לעבודה אחת ובארבע היה מגיע לעבודה השנייה ומגיע בסוף היום בסביבות אחת בלילה הביתה. כשהיה בבית בסופ"ש לא היה עוזר בנקיונות וגם לא עם הילדות. לפעמים היה לוקח אותן לטייל קצת בחוץ. ככה מצאתי את עצמי אמא לארבע ילדות ובעל. לימודים בכלל לא באו בחשבון. את כבר למדת במשך שנה, השקעת זמן, כסף ומחשבה. מצד אחד, נראה כאילו זה לקחת ולזרוק את כל שנת הלימודים הזאת לפח וחבל שכך. מצד שני, אולי לחכות שגם שני הקטנים יגדלו, לפחות עוד שלוש שנים ואז לחזור ללמוד, אם קיימת האפשרות הזאת. לגבי בעלך אני בכלל לא מתייחסת מאחר ולא ברורה לי עד כמה הפגיעה שלו מפריעה לו לעזור לך בבית. כל עוד את אמורה לדאוג לבד לבית ולילדים וגם לפרנסה, מאחר ואני מניחה שבעלך ללא יכולת לפרנס אתכם, אולי כדאי לחכות כמה שנים לפני שאת ממשיכה ללמוד, אם יש אפשרות לקבל קרדיט על השנה שלמדת. ככל שאני זוכרת את סגנון הלימוד באו"פ, הנקודות נשמרות לך על מה שכבר למדת. לא חושבת שאת צריכה לוותר לחלוטין על המשך הלימודים, פשוט לחכות עם זה קצת. בכל מקרה, מאחלת לך שיהיה לך המון כוח וסבלנות ושיהיה בהצלחה

ברוכה הבאה לפורום

 

[נויה של 5]

../images/Emo20.gifברוכה הבאה../images/Emo20.gif

א. לא הבנתי, מה רמת הפגיעה של בעלך? ומדוע אינו יכול לעזור בבית? ב. חבל להפסיק את הלימודים, אולי תקחי פחות קורסים בכל סימסטר, תוכלי להיות יותר בבית עם הילדים והלימודים יארכו יותר שנים....??? בהצלחה בכל מה שתחליטי.

 

[נעללה]

בתשובה לטלי..

אני לא הייתי מייסרת את עצמי יותר מיד, הלימודים באו"פ מנסיון לוקחים המון זמן ולפעמים בחיים צריך הפסקות, כי אחרת מרגישים שפשוט קורסים מלשון קריסה. אין טעם ללמוד עם תחושה שהבית מוזנח או הילדים וכו'...כמובן שהנקודות עומדות לזכותך וכשתוכלי אני בטוחה שתוכלי לסיים בזמן יותר נוח. ואת הבן זוג לעודד לעזור, לפחות שייקח את הבית על עצמו, דברים פשוטים שיעזור בניהול הבית. גם אני בזמנו הפסקתי לימודי תואר שני בגלל נסיבות של משפחה עבודה וילדים קטנים פלוס הריון, והתייסרתי מאוד, אבל היום אני יודעת שזה פשוט היה בלתי אפשרי, וכנראה שזה לא היה הזמן לעשות את התואר הזה. בסופו של דבר תפסתי כיוון אחר, והיום אני בכלל לא חושבת יותר על המסלול ההוא. במקרה שלך אני בטוחה שאת תחזרי לזה כי את טובה בזה, האו"פ בדיוק בנוי לאנשים שלא יכולים לתקתק את זה ב-3 שנים כמו סטודנט צעיר כך שאין כאן שום פשע שתעשי הפסקה ותטפלי קצת בעצמך, אנחנו בסך הכל בני אדם!! בתקווה שעזרתי.

 

[zvc1]

כל הכבוד

8 קורסים בשנה זה אומר שלמדת שנה מלאה. עד כמה שידוע לי אפשר לעשות פחות קורסים בשנה וללמוד יותר זמן. כך גם יהיה לך יותר זמן בבית וגם תלמדי. בהצלחה.

 

[שרית53]

טליה שלום..

אני לא נוטה להגיב בד"כ,אבל הפעם הרגשתי חייבת..כנראה מפני שאימי חד הורית ואם לארבעה, כך שאני מבינה אותך. אני סטודנטית גם באו"פ ומאחורי 10 קורסים (בקרוב...בתקווה)בת 24, רווקה. לאחר סיום קורס אחד באו"פ, הבנתי שאני יכולה לוותר על מפגשי ההנחיה. אני מניחה שבזאת אני מפספסת קצת, אבל ללא ספק הוקל לי. ספרי האו"פ, מהיכרותי איתם, מאוד "ידידותיים" למשתמש, כך שלדעתי בהחלט ניתן ללמוד לבד. מה גם שישנם קורסים שיש בהם שיעורי אופק מוקלטים. מצוינים בד"כ. נכון שזה קצת מוריד מתחושת המסגרת, אבל יאפשר לך להוריד קצת מהנטל המוטל עלייך..אני ממש לא ממליצה לך להפסיק, אולי את צריכה קצת פסק זמן. מותר! ואף מומלץ במצבך.. האו"פ גמישה מאוד וזהו יתרונה הגדול בעיניי מעבר לרמת הלימודים הגבוהה והרצינית בה.ממש חבל יהיה להפסיק. אם הצלחת עד כה, אין שום סיבה שלא תצליחי להתמיד ולהמשיך. חשבי על זה.. מקווה שתגיעי להחלטה הנכונה בעיניי.אגב, מאחר ויש לך כבר עבודה מסודרת והינך מבוססת בה, את יכולה ללמוד קורס אחד בסמסטר ולא שניים ויותר. הרי, אף אחד לא רץ אחרייך ואת עושה זאת לשם שדרוג ההכנסה ולשם שדרוג השכלתך. לא כך?

 

[talya26]

טלי שלום

אני ממש מבינה אותך ומצדיעה לך על כך שגם למדת וגם עבדת וגם אמא במשרה מלאה אני חושבת שחבל שאת מפסיקה את הלימודים. יהיה לך מאוד קשה לחזור אח"כ. סה"כ נשארה לך רק חצי דרך (פחות), ואם התמודדת (ויפה) עד עכשיו, אני חושבת שבהמשך הדרך יהיה לך קל יותר... לפי דעתי, אולי כדאי לבקש עזרה מגורמים נוספים (למשל מלגות, או סיוע מהרווחה לילד הצעיר עם הקשיים) מה שיפחית מעלייך את הנטל ויאפשר לך ללמוד, כדאי גם לשתף את הגורמים באונ' (לא מכירה את הפתוחה, אבל מניחה שכמו באונ' אחרות יש שם מדור סיוע) חוצמזה, תחשבי שאת לומדת גם בשביל הילדים. את מהווה עבורם מודל חשוב להישגיות ולהצלחה וזה ממש חשוב. כשתהיי רואת חשבון המצב בבית ישתפר יותר, את תגיעי למימוש עצמי ותהיי מסופקת וזה חשוב אז המון בהצלחה ומקווה שתחזרי ללמודים

 

[חתול סטול]

מצטער בשבילך

המירב שניתן לעשות במצבך הוא לצמצם את היקף הלימודים למינימום האפשרי ולקבל את העובדה שיעברו לא מעט שנים עד לקבלת התואר הנכסף. רק אל תזניחי את הילדים. שום תואר לא שווה את זה.

 

[vicz]

היי טלי

הגעתי להודעה הזו מהעמוד הראשי אין לי ילדים אבל אני סטודנטית באוניברסיטה הפתוחה. הבנתי שעשית 8 קורסיםן בשנה עבור אדם שעובד זה המון!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! ועוד כאשר יש לך כל כך הרבה עבודה בבית בדר"כ לוקחים 2 קורסים בסמסטר.לפעמים אפילו אחד אם זה קורס קשה היופי באוניברסיטה הפתוחה הוא שאין לחץ של זמן. אפשר ללמוד בכל קצב שרוצים. הלכת מקיצוניות אחת לשניה: מהמון קורסים בסמסטר לכלום. נסי קורס אחד בסמסטר. נסי לקחת הפסקה בסמסטרי קיץ על מנת להיות יותר עם הילדים וגם לנוח קצת מלימודים. נכון שזה יאריך בהרבה את הלימודים, אבל זה לפחות יקדם אותם קצת לעומת הפסקה מוחלטת שמקפיאה אותם. אני מכירה המון אנשים שלמדו 5-6 שנים לתואר. אז לא קרה כלום. לא חייבים לסיים ב-3 שנים. במיוחד שאת עובדת במשרה מלאה ואמא ל-4+1 מסביב לשעון. מאחלת לך בהצלחה מקווה שתחזירי ללימודים במתכונת מצומצמת. ויקי

 

[י נ ק י נ ט ו ן]

לימודים כן - אך לא על חשבון ילדים - בהצלחה

קשה לשפוט, בסה"כ אני חושבת שהלימודים יכלו לקדם את מעמדך ותפקידך ובכך גם לשפר את ההכנסה (אולי) אני חושבת ששווה להשקיע בלימודים אבל לא אם זה בא על חשבון הילדים. במיוחד בגיל ההתבגרות, הילדים עוברים שינויים רבים ומשמעותיים. למרות שאולי זה נראה לפעמים ההיפך, הילדים כן צריכים את ההורים לצידם. מצד שני, בסך הכל יש להם גם את אבא והוא איתם. אני חושבת שלעולם לא מאוחר מידיי ללמוד ולהתקדם. אם אפשר לשלב את זה תוך כדי עבודה ובית אז זה הכי טוב אם לא. אולי עדיף להמתין עוד שנה שנתיים או כמה שצריך כדי לא להתנתק. יש גם אפשרות אולי לעבוד בחצי משרה או משרה חלקית ואז יהיה קל יותר לשלב את הלימודים ? בכל מקרה אני מחזיקה לך אצבעות ומאחלת לך הצלחה רבה בכל דרך שתבחרי. מקווה שבעלך יתחזק למענו ולמען כולם. בהצלחה.

 

[shironet3]

טלי ../images/Emo24.gif

לא קשורה לפורום או לנושא שלו, אבל חשה צורך להגיב כמי שמכירה את האו"פ

- עד כה לקחת שמונה קורסים תוך שנה- משמע, שלושה או ארבעה קורסים לסמסטר. היתרון באו"פ הוא שמדובר באוניברסיטה מאוד גמישה, את יכולה להפחית את מספר הקורסים לסמסטר, או לקחת בסמסטר אחד מספר קורסים קלילים, ובסמסטר אחר קורס יחיד קשה. אין סוף לקומבינציות שאפשר לעשות בשביל להקל על סיום התואר באו"פ. אז נכון, זה ייקח יותר זמן, אבל אולי זה יעזור ליצור שילוב יותר ראוי בין הלימודים לילדים. בכל מקרה, את גם מוזמנת לפורום האוניברסיטה הפתוחה- פורום מספר 654 פה בתפוז, לייעוץ יותר קונקרטי לגבי הקורסים, ולתמיכה

. בהצלחה

 

[נועה לביא]

../images/Emo45.gif תורידי את הקצב

 

[SaGreen]

../images/Emo45.gif

(שיר, איזה מוזר זה לראות אותך בלי כחול...)

 

[לולה 25 היחיד]

הייתי המצב דומה

הי טלי, הייתי במצב מעט דומה , המצב שלי לא קשה כמו שלך יש לי רק ילדה 1 ובעל שעובד. אני למדתי 3 שנים באו"פ ולא רק שלא היו לי חיים אלא זה עלה לי בהרבה השקעה בבית ובהרבה מאוד כסף (אהי לא צריכה לספר לך כמה עולה ללמוד באו"פ) ופגע בתפקוד של הבית. מה שעשיתי היה שהסכמתי להתפשר על תואר של מכללה (מוכרת ) ולא של אוניברסיטה. אני עובדת 9 שעות ביום ,ולומדת עדיין פעמיים בשבוע ואני עושה 4 קורסים בסמסטר . הלימודים במכללה הרבה יותר קלים, הרמה קצת יותר נמוכה מהאוניברסיה וברוב הקורסים אין מטלות רק מבחן או עבודה בסוף הסמסטר. אם את מסוגלת להמשיך וללמוד פעמיים בשבוע או אפילו פעם אחת בשבוע (אם יש לך יום חופשי את יכולה גם ללמוד בבוקר) תוכלי לסיים את התואר בקלות הרבה יותר גדולה. ממליצה לך לבדוק.

 

[הנשואה השובבה]

שאלה ללולה 25 יחיד

באיזו מכללה את לומדת? אני נמצאת בערך באותו מצב שלך ניסיתי או"פ אבל נחנקתי מהתשלומים ומהקושי לעמוד במ"מנים.. מחפשת אלטרנטיבה במכללות, ספרי לי. בבקשה, אם תוכלי לשלוח לי אפילו למייל שלי [email protected]. אודה לך מאוד, זו תהיה מצווה גדולה שתעשי.....

 

[לולה 25 היחיד]

מקום לימודים חלופי

אני מירושלים ועברתי למכון לנדר שקיבל הכרה מהמל"ג הסכום יותר נמוך וברוב הקורסים אין מטלות . מקור אחד בסמסטר שהייתי עושה באו"פ וזה עוד היה לפני הלידה אני לומדת היום 5 קורסים בסמסטר והממוצע שלי עלה בהרבה. אם את לא מירושלים אני יודעת שהמכללה למנהל קיבלה גם היא הכרה מהמל"ג אולי כדי לך לבדוק שם. מאחלת לך בהצלחה.

 

[סברסיתות]

זה די ברור

שאת בהחלט לקחת על עצמך יותר מדי. מה שאת מתארת נשמע מאוד קשה וכל הכבוד על היכולת לעמוד בכל זאת, כל שכן להגיע להישגים. לגבי הלימודים. אם את מרגישה שהלימודים טענו אותך אנרגיות למרות שהם תבעו זמן - כדאי לשקול לחזור במתכונת איטית יותר. אחרי הכל זו האונ' הפתוחה והיתרון הוא ביכולת לקחת קורסים בודדים בכל שנה. אני מכירה אישה חד הורית שדווקא הלימודים הכניסו בה אנרגיות גדולות, ולמרותה זמן המועט לילדים ולעצמה- האנרגיות גורמות לה להיות פרודקטיבית ומאושרת הרבה יורת מקודם. מצד שני- את בטח יודעת שלא מדובר רק בעוד שנתיים וחצי לימודים וגם לא בעוד שלוש - או ארבע- אם תמשכי את זה קצת. ישנה גם התמחות של תקופה לא קצרה (הבנתי שמדובר בשנים), ומבחן לרישיון, ועוד ועוד. כך שלא מדובר בלימודים שמאפשרים הכנסה גבוהה ממש מעבר לפינה. יכול להיות שדווקא תוספת עבודה במקום הנוכחית או העלאת שכר וחסכון של שכר הלימוד בשנים הקרובות יהיה נכון יותר למצב הכלכלי שלכם. בכל מקרה המסלול בו בחרת, מעניין אותך ואם כמותה אנרגיות והסיפוק שאת מקבלת מהלימודים לא מצליחים לגשר על חוסר הזמן והנוכחות עם הילדים- לא נראה לי ששיקול כלכלי כלשהו יעזור לטווח הקצר ואפילו בחמש השנים הקרובות. מה שלי אישית נראה זה שאת באמת צריכה: א. לעשות חושבים, האם הלימודים במתכונת איטית יותר, קורס בסמסטר אפילו (בהתאם לנהלים כמובן) - יעזור לך להרגיש שאת עושה משהו לעצמך, ממלאת את עצמך - ואם כן שווה להישאר. ב. הייתי בודקת היטב את מצב החשבונות שלכם, קופות גמל שלא מנוהלות היטב, הוצאות שאפשר לחתוך בהם (יש את עמותת פעמונים שיש לה גם אתר שעוזרת לאזן תקציב למשפחות עם בעיות כלכליות על ידי ייעוץ תומך ומלווה חינם ללא כסף). בדרכ" כשבודקים וחותכים במותרות שאפילו לא ידעת עליהם (סתם חיוב חודשי מיותר בטל' הנייד, השארת מכשירי חשמל דולקים, מסלול לא חכם של כבלים ואינטרנט ועוד) - תוכלו לייצב קצת יותר את המצב הכלכלי. ג. ייעוץ זוגי לך ולבעלך דחוף. בכסף של 4 קורסים באונ' הייתי משקיעה בייעוץ זוגי (יש גם מסובסדים דרך קופח נדמה לי) - אולי פסיכולוג שמומחה לשיקום אחלרי תאונות ולמה שזה יוצר בבית. אם בעלך יכין ארוחות ויקפל כביסות- שלוש שעות ביום יינתנו לך במתנה. וזה ממש המינימום שבמינימום שהוא יוכל לעשות. תשקיעי בייעוץ- אם הוא אל רוצה תלכי לבד גם כשמתחילים לבד יוצרים שינויים- והייעוץ הזה יחסוך לך ילד חריג אחד לטפל בו במישרה מלאה+ יפנה לך כמה שעות ביום. אגב בייעוץ הזה אפשר גם לרתום את החמורים הגדולים בבית לעבודות. ילדים בגילאים שלך יכולים לכל הפחות לעשות קניות, להוריד זבל, לתלות כביסה, לעבוד לדמי כיס, לרחוץ כלים. נשמע לי הזוי שאחרי כל המשאבים האלו בבית- את זו שנתקעת בלי זמן ללימודים. בקיצור- ייעוץ משפחתי זוגי ואישי דחוף. שם גם ימליצו לך מן הסתם על שיחה משפחתית כזו אחת לשבוע שבה מחלקים מטלות ומסבירים שאם לא יתחילו לעזור ביית- אמא לא תהיה זמינה לכלום, גם לא להכנת אוכל. בגיל שלהם הם לא ירעבו, סתם יתעוררו. אם מכל העצות שלי הייתי צריכה לתת אחת- ייעוץ משפחתי זו העיצה הכי חשובה. תוך מס' שבועות עד חודשים בהכוונה של איש מקצוע את יכולה לשדרג את כמות העזרה והפנאי שלך פי אלף מכרגע. בנקודה שבה הפנאי שלך רחב יותר- כבר שאר התכנונים לגבי לימודים וכו' יהיו קלים יותר. בהצלחה סברסייה

 

[Jen74]

../images/Emo43.gifההודעה בשער של תפוז../images/Emo45.gif

 

[סמדר ר]

הגעתי מהדף הראשי, לדעתי את מתמודדת

עם המון דברים ובצורה יפה מאוד! האם ישנה אפשרות להמשיך ללמוד, אך לפרוס את הלימודים קצת יותר,בכדי להפחית את הלחץ הכבד?? אם כן, לדעתי זה רעיון טוב. בזמנו, כששני הגדולים היו עדיין קטנים נרשמתי ללימודים (לא עבדתי באותה תקופה והתמקדתי בלימודים). לאחר מכן נולד השלישי, מצאתי עבודה חדשה והשקעתי בעבודה המון שעות בכדי להשתדל (לפחות) להרוויח משכורת טובה. לאחר זמן ראיתי שהלחץ הכבד נותן אותותיו בי, בילדים, בבעל, בבית וגם בעבודה. החלטתי להוריד הילוך, עברתי לחצי משרה - אבל זה לא מצא חן בעיני הממונים ופוטרתי. ניצלתי את הזמן להיות יותר עם הילדים ובאמת השקעתי בהם כל מה שאפשר, ויותר. לאחר כמה שנים, שהרגשתי שזה הזמן לצאת שוב לעבודה, הן מבחינת ההכנסה הנוספת, שכל כך חסרה לנו בבית והן מבחינות נוספות - גיליתי שזה כבר לא כל כך פשוט. כמה שנות ההפסקה האלה בעבודה מעלות תמיהות שצל מעסיקים פוטנציאליים ועד עכשיו אני לא מוצאת עבודה. אני מאחלת לך הצלחה בהמשך!

 

[י נ ק י נ ט ו ן]

מאחלת לך הצלחה

קודם כל אני רוצה לומר לך כל הכבוד על המאמצים. אני מאחלת לך למצוא בקרוב עבודה טובה. יישר כוח.