חייבת לשתף - והפעם בטון חיובי יותר
והפעם - לגברת יש יום הולדת (היום היא בת 13, מי היה מאמין?!)
אז בתחילת השבוע היתה דרמה קטנה סביב העוגה לביה"ס - זה התפקיד "שלי" כבר כמה שנים טובות. העניין הוא שלא הודיעו לי שאני צריכה להכין אותה ליום שלישי ולא ליום שישי (היא ישנה אצלנו כל שני + חמישי). ברגע שעודכנתי (ביום שני בערב!) רצתי לקנות מצרכים, ועד שבן זוגי והבת חזרו מהחוג העוגה כבר היתה בתנור.
ברגע שהיא הגיעה הביתה התחילו הטענות - לא רציתי עוגה כזו, למה לא הכנת עוגה אחרת, אני מפחדת שזה ייראה "פושטי" ו"ילדותי"... האמת היא שהתרגזתי נורא - גם ברגע האחרון וגם בסוף באים אליי בטענות - אבל החלטתי שלא שווה לריב על זה וניסיתי לא להראות לה כמה התעצבנתי עליה באותו רגע. פשוט עניתי לה בקצרה ובענייניות שלמיטב זכרוני מעולם לא אכזבתי אותה עם עוגה, שגם השנה היא תקבל עוגה טובה, ושתמיד כל הילדים ליקקו את האצבעות מהעוגות שלי (לא רוצה להשתחצן, אבל זה נכון - אני אמנם לא קונדיטורית אבל לאפות עוגת שוקולד שווה אני יודעת...)
דווקא אבא שלה כעס עליה מאוד ואמר לה שהוא לא מוכן להתנהגות הזו וכו' (נאום קבוע שלו לאחרונה), מה שגרר בכי היסטרי וטריקת דלתות. ביקשתי ממנו שלא יתערב הפעם - לא עזר לי, השיא היה שהוא צעק עליה שבשנה הבאה תבקש מאמא שלה עוגה ולא ממני (אין סיכוי שזה יקרה, וגם אם היא היתה מבקשת, אמא שלה לא תכין לה).
אח"כ היא התנצלה בפניי והסבירה לי שהיא בלחץ מזה שזו הפעם הראשונה שהיא מביאה עוגה לכיתה החדשה, והיא מפחדת ש"ישפטו אותה" לפי טיב העוגה. ברור שבאותו רגע הכל נסלח ונשכח, ניסיתי להרגיע ולנחם אותה אבל זה לא ממש עזר, היא הלכה לישון בוכה ולחוצה אבל בבוקר כשהיא ראתה את העוגה היא נרגעה (ברור לכן שלא יצא "פושטי"?! חבל שאין לי תמונה להוכיח).
ואכן במהלך היום בהפסקה, קיבלתי SMS שהודיע לי שכולם בכיתה התלהבו נורא ושחלק מהבנות ביקשו את המתכון. ככה שהכל בסדר
סתם - הייתי חייבת לשתף - נראה לי שלפעמים הדרך הטובה ביותר לא להיכנס לויכוח היא פשוט... לא להיכנס אליו.
סופשבוע נעים לכולנו! (חוזרת לפסטיבל היומולדת...)