חייבת עיצה ...יש לי בעיה
הייתי עם חבר שלי שנה וחצי והיתה לנו זוגיות טובה והיינו ממש חברים טובים עד שהוא פוטר מעבודתו וישב בבית שלי חצי שנה (אני גרה לבד) אני פרנסתי אותו ודאגתי לכל מחסורו כמו אמא לבן. בשלב מסויים הוא התחיל להיות מתוסכל ולא הלך לו כלום והוא כל הזמן אמר לי שאני מביאה נחס ומזל רע והיה מקלל אותי ,משפיל ופוגע... לפני שבועיים נפרדנו ביוזמתו והיה לי קל וקשה גם יחד כי בעצם בכל תקופת ההשפלות נורא רציתי שזה ייגמר ולא רציתי לפגוע בו וחיכיתי שהוא יגמור את זה וכשזה אכן קרה חשתי כציפור שהשתחררה מהכלוב והייתי מאושרת עד אתמול ,שבועיים שבהם לא התראינו ולא היה ביננו כל קשר .הוא התקשר אליי ורצה להפגש להחזיר לי משהו ששייך לי ונפגשנו ולצערי הרב גם קיימנו יחסי מין והוא אמר לי שהתגעגע והיה לו קשה ולא קשה ותיאר גם הוא שהוא השתחרר מהכלא והכל התחיל להסתדר לו ואני יודעת שאולי באמת עם הכל האהבה גם חנקתי אותו מאוד אבל אתמול הוא הציע שנחזור להיות ביחד אבל לא לדבר בכלל בטלפון ולהתראות פעם בשבוע ואני ממש לא הסכמתי לזה והוא נסע ואמר שאני אבין שהוא מפחד שמישהי תתפוס אותו ככה ועוד פעם נריב ונפרד ושאדע שהוא לא רוצה אף פעם להתחתן בקיצור הוא אר שיחשוב על הכל עוד יום והיום כביכול הוא אמור להחזיר לי תשובה ואני ממש אובדת עיצות האם באמת להסכים לתנאים שלו ולתת לו את החופש שהוא צריך ולעבוד על עצמי לא להיות כזו לוחצת וחונקת או שלא להסכים לתנאים שלו כי זה לא נקרא זוגיות... מה אני עושה? האם אני בכלל אוהבת אותו? למה אני מתאהבת באנשים שכ"כ שונים ממני?
הייתי עם חבר שלי שנה וחצי והיתה לנו זוגיות טובה והיינו ממש חברים טובים עד שהוא פוטר מעבודתו וישב בבית שלי חצי שנה (אני גרה לבד) אני פרנסתי אותו ודאגתי לכל מחסורו כמו אמא לבן. בשלב מסויים הוא התחיל להיות מתוסכל ולא הלך לו כלום והוא כל הזמן אמר לי שאני מביאה נחס ומזל רע והיה מקלל אותי ,משפיל ופוגע... לפני שבועיים נפרדנו ביוזמתו והיה לי קל וקשה גם יחד כי בעצם בכל תקופת ההשפלות נורא רציתי שזה ייגמר ולא רציתי לפגוע בו וחיכיתי שהוא יגמור את זה וכשזה אכן קרה חשתי כציפור שהשתחררה מהכלוב והייתי מאושרת עד אתמול ,שבועיים שבהם לא התראינו ולא היה ביננו כל קשר .הוא התקשר אליי ורצה להפגש להחזיר לי משהו ששייך לי ונפגשנו ולצערי הרב גם קיימנו יחסי מין והוא אמר לי שהתגעגע והיה לו קשה ולא קשה ותיאר גם הוא שהוא השתחרר מהכלא והכל התחיל להסתדר לו ואני יודעת שאולי באמת עם הכל האהבה גם חנקתי אותו מאוד אבל אתמול הוא הציע שנחזור להיות ביחד אבל לא לדבר בכלל בטלפון ולהתראות פעם בשבוע ואני ממש לא הסכמתי לזה והוא נסע ואמר שאני אבין שהוא מפחד שמישהי תתפוס אותו ככה ועוד פעם נריב ונפרד ושאדע שהוא לא רוצה אף פעם להתחתן בקיצור הוא אר שיחשוב על הכל עוד יום והיום כביכול הוא אמור להחזיר לי תשובה ואני ממש אובדת עיצות האם באמת להסכים לתנאים שלו ולתת לו את החופש שהוא צריך ולעבוד על עצמי לא להיות כזו לוחצת וחונקת או שלא להסכים לתנאים שלו כי זה לא נקרא זוגיות... מה אני עושה? האם אני בכלל אוהבת אותו? למה אני מתאהבת באנשים שכ"כ שונים ממני?