חייבת עצה דחוף 
היי, יש נושא שאני ממש חייבת עצה לגביו ואני ממש אשמח אם מישהי תוכל לעזור לי.
אז ככה, אני לקראת סוף יב', ובכיתה י' הגעתי כמובן לתיכון חדש והכרתי המון חברים חדשים, בין כל החברים הייתה חברה אחת שאהבתי הכי הרבה, וככל שהתקרבתי אליה ככה הזנחתי את כל החברים האחרים שלי והפכנו להיות צמד שכמעט אי אפשר להפריד, ובכוונה השתמשתי במילה "כמעט".
לחברה הזאת הייתה חברה אחרת שהן חברות מאז הגן, נקרא לחברה שלי אור ולחברה שלה ורד רק בשביל שיהיה לכם יותר קל להבין.
ורד ממש לא אהבה את העובדה שאני ואור התקרבנו וזה במילים עדינות, והיא דיי הייתה נחושה בדעתה להרוס לנו את הקשר.
במהלך כיתה י' ורד התחילה לצאת עם מישהו מהכיתה שלי שנקרא לו יונתן רק כדי שתבינו, וככה הפכנו איכשהו למין רבעייה כזאת, אני, אור, ורד ויונתן.
אני ויונתן גם היינו ידידים מאד טובים, ברמה של שיחות של שעות בטלפון ובפייסבוק והכל, עוד סיבה שורד ממש לא אהבה אותי.
מפה לשם, אני ואור היינו חברות מאד טובות, הייתי בערך גרה אצלה בבית ואם לא הייתי אצלה בבית אז היינו מדברות בטלפון ואם לא זה אז במסנג'ר, באמת כמעט בלתי אפשר להפריד בנינו.
ואז בתחילת כיתה יא' אני ואור שתינו הכרנו מישהו ואור מאד רצתה אותו, אך לצערי הוא רצה אותי.
אני לא ידעתי שאור רוצה אותו, וכשהיא גילתה שהוא רוצה אותי ולא אותה היא ו-ורד (שידעה שאור רוצה אותו) שיכנעו אותי להיות איתו ולבסוף הסכמתי, רק לאחר מכן הבנתי כמה אור נפגעה ממני, למרות שזה הדבר האחרון שרציתי שיקרה.
אני חושבת שזאת הנקודה שהרסה את החברות שלי ושל אור, משם החברות רק הלכה והדרדרה.
כחודש לאחר המקרה הזה, אור הכירה מישהו ונהייתה חברה שלו (עד היום הם ביחד), ומסיבה לא ממש ברורה הוא לא אהב אותי והוא גם הראה את זה, אז לא מספיק שאני ואור התרחקנו בגלל אותו מקרה שהיה עם אותו אחד שרצה אותי ולא אותה, חבר שלה גם דאג להראות לה כל הזמן כמה אני חברה גרועה וגם ורד הוסיפה את שלה לחגיגה.
לאחר יותר מחצי שנה של ריבים ללא הפסקה, קשה לתאר כמה היה לי קשה באותה תקופה, הייתי בדיכאון מטורף בלי קשר אליה והמרחק שלה ממני רק הוסיף על זה יותר, בסופו של דבר באפריל שנה שעברה אני ואור ניתקנו קשר סופית.
ככה ניתקתי קשר עם אור, יונתן וורד שהיו אנשים כל כך קרובים אליי בעבר (ורד פחות תמיד הייתה בנינו מעין תחרות ושתינו לא אהבנו אחת את השנייה ונשארנו בקשר בגלל יונתן ואור)
בחצי שנה הראשונה עשיתי הכל כדי לנסות לכפר על כל מה שעשיתי ועל כמה שפגעתי בה (למרות שזה היה הדבר האחרון שרציתי לעשות), אבל היא לא נתנה לי להתקרב שוב.
הייתי בדיכאונות מטורפים בזמן הזה והיא הבהירה לי שאני לא מעניינת אותה במיוחד מה שרק כאב לי עוד יותר.
לאחר זמן מה, הבנתי שאור ו-ורד מרכלות עליי בלי סוף ושאור מספרת דברים שהיא היחידה שידעה עליי, כי כל כך סמכתי עליה, היא הייתה כמו אחות בשבילי.
וכל כך נפגעתי שהייתי חייבת להחזיר לה, ודאגתי לעשות את השנה האחרונה סיוט בשבילה, (אור ויונתן איתי באותה כיתה), גרמתי לה לבכות מספר פעמים בנגיעה בנקודות תורפה שלה, בדיוק כמו שהיא ידעה לעשות לי.
לצערי החברות הזאת. שהייתה כל כך טובה בהתחלה, נגמרה בצורה כל כך מכוערת.
בניגוד למה שאני אומרת לכל חברותיי, מעולם לא שכחתי את אור או הפסקתי לאהוב אותה, נכון שהזמן עושה את שלו וכמובן שאני כבר לא בדיכאון בגללה וגם לא בוכה כבר על זה שאיבדתי אותה, אבל יש בי חלק שתמיד יאהב אותה ותמיד יקווה שאולי יום יבוא ונוכל לחזור להיות חברות כמו שהיינו פעם, רק בלי ורד או חבר שלה בתמונה.
ולעניין, בחודשים האחרונים אני יודעת שהיא וחבר שלה עוברים תקופה קשה, הוא נפרד ממנה פעמיים כבר וכל פעם היא בכתה לו והם חזרו, כל פעם שאני רואה אותה בבית הספר (מה שלא קורה לעיתים קרובות בגלל שבסוף יב' כבר כמעט ולא מגיעים לבית הספר), פשוט נשבר לי הלב, אור שהייתה פעם כל כך מלאת שמחת חיים, נהייתה בן אדם כל כך אפל ועצוב, ואולי אף אחד אחר לא רואה את זה אבל אני רואה את זה כי מה שלא יהיה היא הייתה חברה כל כך טובה שלי ואני מכירה אותה כמו שאני מכירה את עצמי, וכואב לי לראות אותה ככה, וכואב לי לדעת שאני לעולם לא אוכל להיות שם בשבילה למרות שכל כך הייתי רוצה.
אחרי כל מה שעברנו אני לא מאמינה שאי פעם היא תתן לי להתקרב אליה שוב, היינו חברות כל כך טובות בעבר והפכנו לאויבות, אבל לפחות מבחינתי זה היה רק כלפי חוץ.
ועכשיו השאלה שלי אליכן, אם הייתה לכן פעם חברה שבאמת אהבתן וידעתן שהיא אוהבת אתכן, אבל קרה מה שקרה והחברות שלכן הסתיימה בצורה נוראית, אם היא הייתה רואה שאתן במצב לא טוב והייתה רוצה לעזור לכן, הייתן נותנות לה להתקרב שוב או שלא הייתן מסכימות בחיים לדבר איתה?
כל החפירה הזאת ותיארתי לכם את המצב מאד בקצרה, מקווה שתוכלו לעזור לי, כי ביום ראשון יש לנו בגרות ואני אראה אותה, ואני ממש רוצה לשלוח לה אסמס שיגיד לה שתמיד הבטחתי להיות שם בשבילה ואני רוצה להיות שם בשבילה גם הפעם, אבל אני ממש מפחדת מהתגובה שלה, ויותר אני מפחדת שהיא לא תגיב בכלל..
בבקשה בבקשה תענו על זה ותגידו לי איך אתן הייתן מגיבות כי אני ממש לא יודעת מה לעשות, אני רואה אותה והלב שלי נשבר, אני לא יכולה לעמוד במחשבה שכואב לה ואני לא שם בשבילה...
היי, יש נושא שאני ממש חייבת עצה לגביו ואני ממש אשמח אם מישהי תוכל לעזור לי.
אז ככה, אני לקראת סוף יב', ובכיתה י' הגעתי כמובן לתיכון חדש והכרתי המון חברים חדשים, בין כל החברים הייתה חברה אחת שאהבתי הכי הרבה, וככל שהתקרבתי אליה ככה הזנחתי את כל החברים האחרים שלי והפכנו להיות צמד שכמעט אי אפשר להפריד, ובכוונה השתמשתי במילה "כמעט".
לחברה הזאת הייתה חברה אחרת שהן חברות מאז הגן, נקרא לחברה שלי אור ולחברה שלה ורד רק בשביל שיהיה לכם יותר קל להבין.
ורד ממש לא אהבה את העובדה שאני ואור התקרבנו וזה במילים עדינות, והיא דיי הייתה נחושה בדעתה להרוס לנו את הקשר.
במהלך כיתה י' ורד התחילה לצאת עם מישהו מהכיתה שלי שנקרא לו יונתן רק כדי שתבינו, וככה הפכנו איכשהו למין רבעייה כזאת, אני, אור, ורד ויונתן.
אני ויונתן גם היינו ידידים מאד טובים, ברמה של שיחות של שעות בטלפון ובפייסבוק והכל, עוד סיבה שורד ממש לא אהבה אותי.
מפה לשם, אני ואור היינו חברות מאד טובות, הייתי בערך גרה אצלה בבית ואם לא הייתי אצלה בבית אז היינו מדברות בטלפון ואם לא זה אז במסנג'ר, באמת כמעט בלתי אפשר להפריד בנינו.
ואז בתחילת כיתה יא' אני ואור שתינו הכרנו מישהו ואור מאד רצתה אותו, אך לצערי הוא רצה אותי.
אני לא ידעתי שאור רוצה אותו, וכשהיא גילתה שהוא רוצה אותי ולא אותה היא ו-ורד (שידעה שאור רוצה אותו) שיכנעו אותי להיות איתו ולבסוף הסכמתי, רק לאחר מכן הבנתי כמה אור נפגעה ממני, למרות שזה הדבר האחרון שרציתי שיקרה.
אני חושבת שזאת הנקודה שהרסה את החברות שלי ושל אור, משם החברות רק הלכה והדרדרה.
כחודש לאחר המקרה הזה, אור הכירה מישהו ונהייתה חברה שלו (עד היום הם ביחד), ומסיבה לא ממש ברורה הוא לא אהב אותי והוא גם הראה את זה, אז לא מספיק שאני ואור התרחקנו בגלל אותו מקרה שהיה עם אותו אחד שרצה אותי ולא אותה, חבר שלה גם דאג להראות לה כל הזמן כמה אני חברה גרועה וגם ורד הוסיפה את שלה לחגיגה.
לאחר יותר מחצי שנה של ריבים ללא הפסקה, קשה לתאר כמה היה לי קשה באותה תקופה, הייתי בדיכאון מטורף בלי קשר אליה והמרחק שלה ממני רק הוסיף על זה יותר, בסופו של דבר באפריל שנה שעברה אני ואור ניתקנו קשר סופית.
ככה ניתקתי קשר עם אור, יונתן וורד שהיו אנשים כל כך קרובים אליי בעבר (ורד פחות תמיד הייתה בנינו מעין תחרות ושתינו לא אהבנו אחת את השנייה ונשארנו בקשר בגלל יונתן ואור)
בחצי שנה הראשונה עשיתי הכל כדי לנסות לכפר על כל מה שעשיתי ועל כמה שפגעתי בה (למרות שזה היה הדבר האחרון שרציתי לעשות), אבל היא לא נתנה לי להתקרב שוב.
הייתי בדיכאונות מטורפים בזמן הזה והיא הבהירה לי שאני לא מעניינת אותה במיוחד מה שרק כאב לי עוד יותר.
לאחר זמן מה, הבנתי שאור ו-ורד מרכלות עליי בלי סוף ושאור מספרת דברים שהיא היחידה שידעה עליי, כי כל כך סמכתי עליה, היא הייתה כמו אחות בשבילי.
וכל כך נפגעתי שהייתי חייבת להחזיר לה, ודאגתי לעשות את השנה האחרונה סיוט בשבילה, (אור ויונתן איתי באותה כיתה), גרמתי לה לבכות מספר פעמים בנגיעה בנקודות תורפה שלה, בדיוק כמו שהיא ידעה לעשות לי.
לצערי החברות הזאת. שהייתה כל כך טובה בהתחלה, נגמרה בצורה כל כך מכוערת.
בניגוד למה שאני אומרת לכל חברותיי, מעולם לא שכחתי את אור או הפסקתי לאהוב אותה, נכון שהזמן עושה את שלו וכמובן שאני כבר לא בדיכאון בגללה וגם לא בוכה כבר על זה שאיבדתי אותה, אבל יש בי חלק שתמיד יאהב אותה ותמיד יקווה שאולי יום יבוא ונוכל לחזור להיות חברות כמו שהיינו פעם, רק בלי ורד או חבר שלה בתמונה.
ולעניין, בחודשים האחרונים אני יודעת שהיא וחבר שלה עוברים תקופה קשה, הוא נפרד ממנה פעמיים כבר וכל פעם היא בכתה לו והם חזרו, כל פעם שאני רואה אותה בבית הספר (מה שלא קורה לעיתים קרובות בגלל שבסוף יב' כבר כמעט ולא מגיעים לבית הספר), פשוט נשבר לי הלב, אור שהייתה פעם כל כך מלאת שמחת חיים, נהייתה בן אדם כל כך אפל ועצוב, ואולי אף אחד אחר לא רואה את זה אבל אני רואה את זה כי מה שלא יהיה היא הייתה חברה כל כך טובה שלי ואני מכירה אותה כמו שאני מכירה את עצמי, וכואב לי לראות אותה ככה, וכואב לי לדעת שאני לעולם לא אוכל להיות שם בשבילה למרות שכל כך הייתי רוצה.
אחרי כל מה שעברנו אני לא מאמינה שאי פעם היא תתן לי להתקרב אליה שוב, היינו חברות כל כך טובות בעבר והפכנו לאויבות, אבל לפחות מבחינתי זה היה רק כלפי חוץ.
ועכשיו השאלה שלי אליכן, אם הייתה לכן פעם חברה שבאמת אהבתן וידעתן שהיא אוהבת אתכן, אבל קרה מה שקרה והחברות שלכן הסתיימה בצורה נוראית, אם היא הייתה רואה שאתן במצב לא טוב והייתה רוצה לעזור לכן, הייתן נותנות לה להתקרב שוב או שלא הייתן מסכימות בחיים לדבר איתה?
כל החפירה הזאת ותיארתי לכם את המצב מאד בקצרה, מקווה שתוכלו לעזור לי, כי ביום ראשון יש לנו בגרות ואני אראה אותה, ואני ממש רוצה לשלוח לה אסמס שיגיד לה שתמיד הבטחתי להיות שם בשבילה ואני רוצה להיות שם בשבילה גם הפעם, אבל אני ממש מפחדת מהתגובה שלה, ויותר אני מפחדת שהיא לא תגיב בכלל..
בבקשה בבקשה תענו על זה ותגידו לי איך אתן הייתן מגיבות כי אני ממש לא יודעת מה לעשות, אני רואה אותה והלב שלי נשבר, אני לא יכולה לעמוד במחשבה שכואב לה ואני לא שם בשבילה...