חייב להוציא מהבטן ההשתתפות בהתנתקות
ביום שלישי האחרון נאמר לנו בשעה 15:00 אחרי הצהריים בשעה 19:00 כולם אחרי האוכל אתם מוקפצים לנווה דקלים לפינוי אני שמתפקד כחובש בהתנתקות ומקומי לא בפלוגות אלא בחפ"ק החטיבתי משמש שם כחמ"ל רפואי ירדתי לפינוי בית הכנסת הגדול בנווה דקלים ובמשך היום לכמה שעות לראות את הבתים והשכונות. התמונות של אבא ובנו הבכור מחזיקים סידור תפילה עטופים בתלית ותפילין לא יוצאים לי מהראש אני שהייתי ועדיין מתומכי ההתנתקות נשברתי לרסיסים לראות את חבריי מוציאים את היהודים מבית הכנסת ומבתיהם נשבר לי הלב עוד שכשטיפלתי בנערה שקיבלה אתקף אסטמה קראו לי נצי ורק רציתי לעזור לי כאשר הייתי בתוך בית הכנסת נשברתי בכיתי ירדו לי דמעות אני אחרי הכל יהודי כמוהם שממלא את החלטת הממשלה התמונות של הילדים והילדות הגברים והנשים שבוכים כאשר הם מתפנים מבית הכנסת חלקם מחובקים עם חיילים חלקם מורמים על ידי החיילים נצרבו לי בזיכרון לעולמי עד התמונה של השוטרת שבכתה וישבה בצד ברחבה שבין שני בתי הכנסת הספרדי והאשכנזי יחחרט לי בראש לעולמי עד המעשה שקורה כשיו הוא היסטורי אבל קשה נפשית הרבה יותר מפיזית לחיילים ולשוטרים שעושים זאת. במהלך פינוי בית הכנסת כשטיפלתי במישהו הוא פנה אליי ואמר לי אפשר לחבק אותך זה שבר אותי לרסיסים ולא יכולתי להחזיק את עצמי עוד ובכיתי יחד איתו אנחנו שהגענו לפנות שם את אחינו מבתיהם להוציא אותם מבית הנכסת היה קשה ויישאר חקוק בזכרוני לעד. המשימה שקיבלנו היא המשימה הכי קשה שקילבתי ואני מאמין שאקבל עד סוף שירותי הצבאי למרות שהינני לוחם בצנחנים.. אני שבור לרסיסים אני יושב בבית ויורדות לי דמעות שאני חושב על זה התמונות רצות לי בראש כואב היה לי לראות את ספר התורה יוצא מבית הכנסת לראות את ארון הקודש פתוח בפעם האחרונה שם אני אדם מאמין אבל לא דתי והיה לי קשה היה לי חשוב להוציא את זה מהבטן
ביום שלישי האחרון נאמר לנו בשעה 15:00 אחרי הצהריים בשעה 19:00 כולם אחרי האוכל אתם מוקפצים לנווה דקלים לפינוי אני שמתפקד כחובש בהתנתקות ומקומי לא בפלוגות אלא בחפ"ק החטיבתי משמש שם כחמ"ל רפואי ירדתי לפינוי בית הכנסת הגדול בנווה דקלים ובמשך היום לכמה שעות לראות את הבתים והשכונות. התמונות של אבא ובנו הבכור מחזיקים סידור תפילה עטופים בתלית ותפילין לא יוצאים לי מהראש אני שהייתי ועדיין מתומכי ההתנתקות נשברתי לרסיסים לראות את חבריי מוציאים את היהודים מבית הכנסת ומבתיהם נשבר לי הלב עוד שכשטיפלתי בנערה שקיבלה אתקף אסטמה קראו לי נצי ורק רציתי לעזור לי כאשר הייתי בתוך בית הכנסת נשברתי בכיתי ירדו לי דמעות אני אחרי הכל יהודי כמוהם שממלא את החלטת הממשלה התמונות של הילדים והילדות הגברים והנשים שבוכים כאשר הם מתפנים מבית הכנסת חלקם מחובקים עם חיילים חלקם מורמים על ידי החיילים נצרבו לי בזיכרון לעולמי עד התמונה של השוטרת שבכתה וישבה בצד ברחבה שבין שני בתי הכנסת הספרדי והאשכנזי יחחרט לי בראש לעולמי עד המעשה שקורה כשיו הוא היסטורי אבל קשה נפשית הרבה יותר מפיזית לחיילים ולשוטרים שעושים זאת. במהלך פינוי בית הכנסת כשטיפלתי במישהו הוא פנה אליי ואמר לי אפשר לחבק אותך זה שבר אותי לרסיסים ולא יכולתי להחזיק את עצמי עוד ובכיתי יחד איתו אנחנו שהגענו לפנות שם את אחינו מבתיהם להוציא אותם מבית הנכסת היה קשה ויישאר חקוק בזכרוני לעד. המשימה שקיבלנו היא המשימה הכי קשה שקילבתי ואני מאמין שאקבל עד סוף שירותי הצבאי למרות שהינני לוחם בצנחנים.. אני שבור לרסיסים אני יושב בבית ויורדות לי דמעות שאני חושב על זה התמונות רצות לי בראש כואב היה לי לראות את ספר התורה יוצא מבית הכנסת לראות את ארון הקודש פתוח בפעם האחרונה שם אני אדם מאמין אבל לא דתי והיה לי קשה היה לי חשוב להוציא את זה מהבטן
