חייב לפרוק ....
אני בחור בסוף שנות השלושים ...
ולפני שנה וחצי החיים שלי היו מושלמים...
יצאתי עם בחורה 4 שנים, הצעתי לה נישואין, היא הסכימה, הייתה לי עבודה פגז עם משכורת גבוה, חברים מסביבי, קיבלתי בית מרוהט קומפלט מתנה מקרוב משפחה, התאמנתי 5 פעמים בשבוע במכון כושר, והכל היה נראה מושלם בכיוון הנכון והנורמלי...
אף פעם לא היו לי בעיות עם בחורות, תמיד הייתי בזוגיות או ביחסים כאלה ואחרים עם בחורות, טיולים, כסף, ובאמת בשנה וחצי האחרונות היה נראה שהחיים שלי תופסים כיוון לנתיב רציני של הקמת משפחה וילדים וזוגיות ועבודה טובה ובית בלי משכנתא, החלום של כל אחד כמעט....
לפני שנה וחצי היה לי איזה מצב בריאותי קל מאוד בלב, ככה משום מקום, לא משהו רציני, פירפור קטן שטופל וחזרתי לבית כבר באותו יום מהבית חולים...
אני טיפוס היפוכונדר, ומאוד דואג לבריאות שלי, בגלל הפירפור נכנסתי לסרטים, התחלתי לרוץ למלא בדיקות לוודא שהכל בסדר, כל הבדיקות כמובן חזרו תקינות...
במהלך הזמן הזה נכנסתי לחרדות, התחילו סיוטים, וביני לבין עצמי חשבתי שזה רק עיניין של זמן עד שייקרה לי משהו, כמובן הכל פראנויה, בגלל שקראתי המון דעות ברשת זה הכניס אותי קצת ללחץ
זה התחיל להשפיע עלי נפשית, התחלתי לקבל התקפי חרדה וקוצר נשימה וסיוטים בלילה, הייתי מעיר את החברה שלי פעמים כל לילה והיא הייתה מרגיעה ומחבקת ואומרת לי שהכל בסדר ושאין כלום ושזה יעבור....
עם הזמן נהייתי יותר לחוץ, וזה התחיל להשפיע על העבודה שלי ועל הזוגיות, נאלצתי להפסיק את העבודה ולהתפטר ולשבת בבית לטפל בעצמי וסתם להיות ברגיעה ושנטי בתקופה הזאת
ההתקפי חרדה גברו, לא יכולתי לצאת מהבית, מאחד שקרע את העיר הפכתי להיות אחד ששוכב על הספה 24 שעות, והזוגיות התדרדרה, כי מה שווה כל זה אם אתה זרוק בבית כל הזמן? הזוגיות גם צריכה ריענון ..
בקיצור, התחילו המון ריבים, עד שהגענו למסקנה שאנחנו נפרדים, ככה שבהרף עין מצאתי את עצמי גם בלי עבודה, גם לא בשיא הבריאות, גם בלי זוגיות, וגם התקופת אבטלה נגמרת לאט לאט ויש לי הלוואות בבנק שצריך להחזיר, הלחץ גובר...
האקסית שלי יצאה מהבית, אני מבין אותה, המצב לא היה קל ואני לא מאשים אותה, לא רציתי שתהיה איתי אלא רציתי שתצא ותחיה את החיים שלה ושתהנה, אבל אני קצת מאוכזב, כי דווקא מהבת זוג שלך לחיים אתה מצפה שתעמוד לידך בתקופות הקשות ולא רק בתקופות הקלות, באש ובמים לא? הכל לטובה, אולי זה מבחן שאלוהים מעביר אותי, אם היא קמה והלכה במצב כזה קליל, בר חלוף, אז זאת לא האחת שתהיה לצידי בתקופות הקשות אם יבואו בעתיד, אולי מכל הקושי הזה אלוהים מראה לי את האמת.
בקיצור, בתקופה של שנה וחצי מצאתי את עצמי בלי כל מה שבניתי, האקסית דואגת לשים בפייסבוק תמונות שלה עם חברות שלה נהנית במועדונים בזמן שאני יושב בבית מתפתל, ובשביל להוסיף עוד עיניין, הבנק ביטל לי את הוויזה ואת כל הכרטיסים וכבר קיבלתי מכתב איום מהעורך דין שלהם שצריך להסדיר את החוב
איך החיים משתנים ברגע...אין לי מושג, אבל אני אופטימי, תמיד הייתי, המצב הנפשי שלי מתאושש, ואני מתחיל להרגיש הרבה יותר טוב, אולי זה גם טוב שנפרדנו כי לא היה טוב לי כל הלחץ והריבים שהיו בזוגיות, זה לא תרם, היא לא ידעה להתמודד עם זה והקשתה עלי מאוד במקום להבין את המצב ולתמוך.
אין לי ספק שאני אעבור את התקופה ההזויה הזאת, לפעמים אתה בונה ביניין רעוע מהבסיס במשך זמן ואז אלוהים נותן לו פליק הורס לך אותו ואומר לך " לא...זה לא מספיק טוב בשבילך...תבנה מחדש "
אז אני עכשיו בנקודת האפס מתחיל הכל מהתחלה עם תבונות חדשות, מה שהיה היה, אני אשיג לי עבודה חדשה, בת זוג חדשה, ואדאג יותר לעצמי, עכשיו יש לי בסיס חזק יותר מבעבר
אבל כן, המצב לא פשוט, כשהכל בא אלייך במכה אחת ומתפורר לך מול העיניין מבלי שתהיה לך שליטה עליו, וזה סתם בוקר עם מחשבות של איך הגעתי לפאקינג מצב הזה? לא קל....אבל אז מציפות אותי מחשבות של " זה בסדר, הכל לטובה "
וזהו....הייתי חייב לפרוק את זה איפשהו, ואני לא אחד שיתפוס חברים ויתחיל לפרוק כי לכל אחד יש את החבילה שלו ואני לא אוהב להפיל את הבעיות שלי על אנשים, לכן הכי טוב לפרוק בכתיבה
ומה שהזוי זה שבתוך כל המצב הדפוק הזה, והעומס והלחץ והמחשבות שלפעמים מתסכלות אותי בגלל המצב העכשיווי, צפות להן מידי פעם רגשות של שלווה וחיוך בלתי מוסבר שאני לא יודע מאיפה הם מגיעים, הרגשה כזאת שאומרת לי " יהיה בסדר, שטויות, אתה עוד תגיד תודה על זה שעברת את כל זה "
אני בחור בסוף שנות השלושים ...
ולפני שנה וחצי החיים שלי היו מושלמים...
יצאתי עם בחורה 4 שנים, הצעתי לה נישואין, היא הסכימה, הייתה לי עבודה פגז עם משכורת גבוה, חברים מסביבי, קיבלתי בית מרוהט קומפלט מתנה מקרוב משפחה, התאמנתי 5 פעמים בשבוע במכון כושר, והכל היה נראה מושלם בכיוון הנכון והנורמלי...
אף פעם לא היו לי בעיות עם בחורות, תמיד הייתי בזוגיות או ביחסים כאלה ואחרים עם בחורות, טיולים, כסף, ובאמת בשנה וחצי האחרונות היה נראה שהחיים שלי תופסים כיוון לנתיב רציני של הקמת משפחה וילדים וזוגיות ועבודה טובה ובית בלי משכנתא, החלום של כל אחד כמעט....
לפני שנה וחצי היה לי איזה מצב בריאותי קל מאוד בלב, ככה משום מקום, לא משהו רציני, פירפור קטן שטופל וחזרתי לבית כבר באותו יום מהבית חולים...
אני טיפוס היפוכונדר, ומאוד דואג לבריאות שלי, בגלל הפירפור נכנסתי לסרטים, התחלתי לרוץ למלא בדיקות לוודא שהכל בסדר, כל הבדיקות כמובן חזרו תקינות...
במהלך הזמן הזה נכנסתי לחרדות, התחילו סיוטים, וביני לבין עצמי חשבתי שזה רק עיניין של זמן עד שייקרה לי משהו, כמובן הכל פראנויה, בגלל שקראתי המון דעות ברשת זה הכניס אותי קצת ללחץ
זה התחיל להשפיע עלי נפשית, התחלתי לקבל התקפי חרדה וקוצר נשימה וסיוטים בלילה, הייתי מעיר את החברה שלי פעמים כל לילה והיא הייתה מרגיעה ומחבקת ואומרת לי שהכל בסדר ושאין כלום ושזה יעבור....
עם הזמן נהייתי יותר לחוץ, וזה התחיל להשפיע על העבודה שלי ועל הזוגיות, נאלצתי להפסיק את העבודה ולהתפטר ולשבת בבית לטפל בעצמי וסתם להיות ברגיעה ושנטי בתקופה הזאת
ההתקפי חרדה גברו, לא יכולתי לצאת מהבית, מאחד שקרע את העיר הפכתי להיות אחד ששוכב על הספה 24 שעות, והזוגיות התדרדרה, כי מה שווה כל זה אם אתה זרוק בבית כל הזמן? הזוגיות גם צריכה ריענון ..
בקיצור, התחילו המון ריבים, עד שהגענו למסקנה שאנחנו נפרדים, ככה שבהרף עין מצאתי את עצמי גם בלי עבודה, גם לא בשיא הבריאות, גם בלי זוגיות, וגם התקופת אבטלה נגמרת לאט לאט ויש לי הלוואות בבנק שצריך להחזיר, הלחץ גובר...
האקסית שלי יצאה מהבית, אני מבין אותה, המצב לא היה קל ואני לא מאשים אותה, לא רציתי שתהיה איתי אלא רציתי שתצא ותחיה את החיים שלה ושתהנה, אבל אני קצת מאוכזב, כי דווקא מהבת זוג שלך לחיים אתה מצפה שתעמוד לידך בתקופות הקשות ולא רק בתקופות הקלות, באש ובמים לא? הכל לטובה, אולי זה מבחן שאלוהים מעביר אותי, אם היא קמה והלכה במצב כזה קליל, בר חלוף, אז זאת לא האחת שתהיה לצידי בתקופות הקשות אם יבואו בעתיד, אולי מכל הקושי הזה אלוהים מראה לי את האמת.
בקיצור, בתקופה של שנה וחצי מצאתי את עצמי בלי כל מה שבניתי, האקסית דואגת לשים בפייסבוק תמונות שלה עם חברות שלה נהנית במועדונים בזמן שאני יושב בבית מתפתל, ובשביל להוסיף עוד עיניין, הבנק ביטל לי את הוויזה ואת כל הכרטיסים וכבר קיבלתי מכתב איום מהעורך דין שלהם שצריך להסדיר את החוב
איך החיים משתנים ברגע...אין לי מושג, אבל אני אופטימי, תמיד הייתי, המצב הנפשי שלי מתאושש, ואני מתחיל להרגיש הרבה יותר טוב, אולי זה גם טוב שנפרדנו כי לא היה טוב לי כל הלחץ והריבים שהיו בזוגיות, זה לא תרם, היא לא ידעה להתמודד עם זה והקשתה עלי מאוד במקום להבין את המצב ולתמוך.
אין לי ספק שאני אעבור את התקופה ההזויה הזאת, לפעמים אתה בונה ביניין רעוע מהבסיס במשך זמן ואז אלוהים נותן לו פליק הורס לך אותו ואומר לך " לא...זה לא מספיק טוב בשבילך...תבנה מחדש "
אז אני עכשיו בנקודת האפס מתחיל הכל מהתחלה עם תבונות חדשות, מה שהיה היה, אני אשיג לי עבודה חדשה, בת זוג חדשה, ואדאג יותר לעצמי, עכשיו יש לי בסיס חזק יותר מבעבר
אבל כן, המצב לא פשוט, כשהכל בא אלייך במכה אחת ומתפורר לך מול העיניין מבלי שתהיה לך שליטה עליו, וזה סתם בוקר עם מחשבות של איך הגעתי לפאקינג מצב הזה? לא קל....אבל אז מציפות אותי מחשבות של " זה בסדר, הכל לטובה "
וזהו....הייתי חייב לפרוק את זה איפשהו, ואני לא אחד שיתפוס חברים ויתחיל לפרוק כי לכל אחד יש את החבילה שלו ואני לא אוהב להפיל את הבעיות שלי על אנשים, לכן הכי טוב לפרוק בכתיבה
ומה שהזוי זה שבתוך כל המצב הדפוק הזה, והעומס והלחץ והמחשבות שלפעמים מתסכלות אותי בגלל המצב העכשיווי, צפות להן מידי פעם רגשות של שלווה וחיוך בלתי מוסבר שאני לא יודע מאיפה הם מגיעים, הרגשה כזאת שאומרת לי " יהיה בסדר, שטויות, אתה עוד תגיד תודה על זה שעברת את כל זה "
