כן, סיבה לבהלה.
אתה מוזמן להיבהל. ראשית, הסתייגות: לא קראתי את פרטי המקרה, ולכן התשובה שלי היא מאד כללית ולא מסתמכת על עובדות ספציפיות נתחיל כך: חיידק האי. קולי איננו "ידוע לשימצה". להיפך. הוא זן חיידק שוחר-שלום שבדרך כלל חי לו במעיים שלנו בהרמוניה מופלאה עם מערכת העיכול שלנו בהסדר עבודה שטוב לשני הצדדים. בדרך כלל. הזן הזה קיבל כנראה גנים מחיידק אחר (חיידקים, וגם יצורים אחרים, יכולים להחליף ביניהם גנים בתהליכים שנקראים בשם הכולל "העברה אופקית"), גנים שמקודדים לחלבונים שהופכים אותו לאלים ומזיק יותר לאדם. מה שיקרה בהמשך הוא אחד מהתסריטים הבאים: 1) בדיקות מעבדתיות יגלו כי החיידקים רגישים לאנטיביוטיקה, ואז אפשר יהיה לטפל במקרים עתידיים ע"י זיהוי מהיר ומתן אנטיביוטיקה מתאימה. או 2) בדיקות יגלו כי החיידקים עמידים לאנטיביוטיקה, ויתגלו מקרים נוספים, והחיידק יעבור במהלך הזמן תהליך טבעי של הפחתת אלימות (attenuation). כדאי לזכור שחיידקים הם לא "רעים", ומטרתם איננה להזיק למאכסן שלהם. כל מה שמעניין חיידקים הוא להתרבות כמה שיותר. חיידק אלים יותר אינו בהכרח חיידק שמצליח להתרבות יותר מהר. למעשה ההיפך הוא הנכון: החיידקים המוצלחים ביותר הם אלה שלומדים לחיות בתוך המאכסן שלהם בלי להרוג אותו. כך מובטחים להם חיים נוחים הרבה יותר. או 3) בדיקות יגלו כי החיידקים עמידים לאנטיביוטיקה, ויתגלו מקרים נוספים, והחיידק יעבור תהליך הפחתת אלימות, אך במקביל יתפתחו עוד תכונות אלימות שהגיעו שוב "מבחוץ", והחיידק יהפוך שוב אלים. וכך זה יימשך עד קץ כל הדורות, כמו שזה היה תמיד.
