חיילת בשירות המשטרה
הכל החל לפני שנה בדיוק, הוא היה שוטר סיור שכל בוקר התייצב בתחנה, לקח את הניידת ועלה עם שותפו "לעוד יום רגיל על הכבישים". יום אחד החבר חלה, המפקד שלי צירף חיילת צעירה ואמר : י´ באופן חד פעמי החיילת החביבה תצטרף אליך לסיור. בהצלחה!!!! והלך למשרדו. החיילת, נקרא לה ניבה, בלונדינית, חטובה, וחכמה להחריד, מדברת על כל הנושאים, יודעת לפתח שיחה, ויודעת יפה מאד מה היא רוצה ולאן היא חותרת. הסיור עבר בשלום ללא אירועים מיוחדים ונפרדנו לשלום. למחרת בבוקר, התייצבה ניבה ליד הניידת ואמרה שהמפקד אמר שהיא מצטרפת לסיורים שלי כל בוקר למשך חודשיים. לא הבנתי מה קורה, ולא הספקתי לשאול,... מכשיר הקשר פלט הוראות חירום וכתובת שהיה עלינו להגיע אליה במהירות, כך שלא הייתה שום אפשרות לערער על החלטת המפקד ויצאנו לדרך. התברר שניבה היא קלעית מוכשרת, ספורטאית בחסד עליון, ובעלת יכולות אדירות של כושר גופני, על אף מימדיה הרגילים, או אפילו הקטנים מהרגיל. דהרנו במהירות של כ-150 קמ"ש לפי ההוראות שקיבלנו בקשר, ופתאום..... משום מקום הגיחה מכונית לבנה ובה היו 2 חשודים , המכונית נסעה במהירות של כ-80 קמ"ש ודהרה ישר לעברנו. עצרתי בחריקת בלמים איומה ועוד לא הספקתי להתאושש, קפצה ניבה מהניידת, ובגלגול מדהים שלפה את אקדחה וירתה.......... בגלגל של הרכב. הרכב נעצר בחריקת בלמים, לא לפני שהג´אנט כמעט עלה באש מהחיכוך הרב עם הכביש. עוד לא הספקתי למשוך את בלם היד והחשוד הראשון היה כבר כבול באזיקים ולא נותר לי אלא לעצור את החשוד השני ולהובילם אחר כבוד למעצר. וזה היה רק בוקר. מסרנו את החשודים לחוקר הראשי וקיבלנו שעה הפסקה בצומת מסויימת ליד תחנת הדלק של בית שמש. המתח הרב של הפעילות שהייתה רק חצי שעה לפני כן נתנה אותותיה על שנינו ובלי להרגיש מה קורה כבר היינו זו בזרועות זה. מכשיר הקשר החל לטרטר: שועל 351 נוע לכיוון כביש 9563 ואנחנו בשלנו, ממשיכים ולא "מקשיבים" למוקד. תוך דקות היינו מכונסים עמוק בשלנו ולא אתאר כאן את הברור וידוע. כך זה נמשך כמעט יום יום, בכל הפסקה היינו חונים "כאילו במארב" ומבצעים את זממנו. מיותר לציין שהמוקד העיר לנו מידי פעם שאנחנו לא קשובים ברצף לקריאות שלו, אבל לא יכולנו לסיים משמרת ללא הפעילות "המיוחדת". לפני חודשיים נפרדנו כידידים, החיילת בשירות המשטרה עברה לבסיס צפוני, והקשר נותק לחלוטין, לתועלת כולם. אתמול זה קרה!!!!! הטלפון צילצל בביתי, ניבה הייתה על הקו והודיע בצורה שקטה ועדינה: י´ אני בהריון!!!!! "לא הייתי מתקשרת אליך אם לא הייתי בטוחה שזה ממך." הייתי בהלם, לא שמרנו על הכללים, אבל חשבתי שניבה "מוגנת". זיעה קרה החלה לנטוף על מצחי, אשתי שאלה: מה קרה?" לא יכולתי לנשום, מועקה כבדה ולחץ בחזה. עוד פעם טיטולים, בכי בלילות, עגלת תינוק...... מה יהיה? אמרתי לניבה שאני אשלם!!!!! שתעשה הפלה. ניבה סירבה בתוקף ואמרה שהיא מסיימת את השיחה ובאה להתנחל אצלי בבית. סחרחורת איומה החלה לתקוף אותי. התחלתי לנוע ללא מנוחה ולא ידעתי מה לעשות. לפתע צילצל השעון המעורר ....... קוקוריקו השעה 05.30 בבוקר. התעוררתי מחלום בלהות. יום נעים לכולם/ן בחדר השקט והרגוע הזה 12/2/03
הכל החל לפני שנה בדיוק, הוא היה שוטר סיור שכל בוקר התייצב בתחנה, לקח את הניידת ועלה עם שותפו "לעוד יום רגיל על הכבישים". יום אחד החבר חלה, המפקד שלי צירף חיילת צעירה ואמר : י´ באופן חד פעמי החיילת החביבה תצטרף אליך לסיור. בהצלחה!!!! והלך למשרדו. החיילת, נקרא לה ניבה, בלונדינית, חטובה, וחכמה להחריד, מדברת על כל הנושאים, יודעת לפתח שיחה, ויודעת יפה מאד מה היא רוצה ולאן היא חותרת. הסיור עבר בשלום ללא אירועים מיוחדים ונפרדנו לשלום. למחרת בבוקר, התייצבה ניבה ליד הניידת ואמרה שהמפקד אמר שהיא מצטרפת לסיורים שלי כל בוקר למשך חודשיים. לא הבנתי מה קורה, ולא הספקתי לשאול,... מכשיר הקשר פלט הוראות חירום וכתובת שהיה עלינו להגיע אליה במהירות, כך שלא הייתה שום אפשרות לערער על החלטת המפקד ויצאנו לדרך. התברר שניבה היא קלעית מוכשרת, ספורטאית בחסד עליון, ובעלת יכולות אדירות של כושר גופני, על אף מימדיה הרגילים, או אפילו הקטנים מהרגיל. דהרנו במהירות של כ-150 קמ"ש לפי ההוראות שקיבלנו בקשר, ופתאום..... משום מקום הגיחה מכונית לבנה ובה היו 2 חשודים , המכונית נסעה במהירות של כ-80 קמ"ש ודהרה ישר לעברנו. עצרתי בחריקת בלמים איומה ועוד לא הספקתי להתאושש, קפצה ניבה מהניידת, ובגלגול מדהים שלפה את אקדחה וירתה.......... בגלגל של הרכב. הרכב נעצר בחריקת בלמים, לא לפני שהג´אנט כמעט עלה באש מהחיכוך הרב עם הכביש. עוד לא הספקתי למשוך את בלם היד והחשוד הראשון היה כבר כבול באזיקים ולא נותר לי אלא לעצור את החשוד השני ולהובילם אחר כבוד למעצר. וזה היה רק בוקר. מסרנו את החשודים לחוקר הראשי וקיבלנו שעה הפסקה בצומת מסויימת ליד תחנת הדלק של בית שמש. המתח הרב של הפעילות שהייתה רק חצי שעה לפני כן נתנה אותותיה על שנינו ובלי להרגיש מה קורה כבר היינו זו בזרועות זה. מכשיר הקשר החל לטרטר: שועל 351 נוע לכיוון כביש 9563 ואנחנו בשלנו, ממשיכים ולא "מקשיבים" למוקד. תוך דקות היינו מכונסים עמוק בשלנו ולא אתאר כאן את הברור וידוע. כך זה נמשך כמעט יום יום, בכל הפסקה היינו חונים "כאילו במארב" ומבצעים את זממנו. מיותר לציין שהמוקד העיר לנו מידי פעם שאנחנו לא קשובים ברצף לקריאות שלו, אבל לא יכולנו לסיים משמרת ללא הפעילות "המיוחדת". לפני חודשיים נפרדנו כידידים, החיילת בשירות המשטרה עברה לבסיס צפוני, והקשר נותק לחלוטין, לתועלת כולם. אתמול זה קרה!!!!! הטלפון צילצל בביתי, ניבה הייתה על הקו והודיע בצורה שקטה ועדינה: י´ אני בהריון!!!!! "לא הייתי מתקשרת אליך אם לא הייתי בטוחה שזה ממך." הייתי בהלם, לא שמרנו על הכללים, אבל חשבתי שניבה "מוגנת". זיעה קרה החלה לנטוף על מצחי, אשתי שאלה: מה קרה?" לא יכולתי לנשום, מועקה כבדה ולחץ בחזה. עוד פעם טיטולים, בכי בלילות, עגלת תינוק...... מה יהיה? אמרתי לניבה שאני אשלם!!!!! שתעשה הפלה. ניבה סירבה בתוקף ואמרה שהיא מסיימת את השיחה ובאה להתנחל אצלי בבית. סחרחורת איומה החלה לתקוף אותי. התחלתי לנוע ללא מנוחה ולא ידעתי מה לעשות. לפתע צילצל השעון המעורר ....... קוקוריקו השעה 05.30 בבוקר. התעוררתי מחלום בלהות. יום נעים לכולם/ן בחדר השקט והרגוע הזה 12/2/03