חיים אחר המוות תאוריה ופרקטיקה../images/Emo121.gif
"כדאי לך", סח לי ידידי המסור,"זה יעשה לך טוב עם העניין של החרדות,ואני גם אשלם". נוכח שילוב מפתה שכזה קרסתי. האולם ברחוב בני דן הנושק לגדות הירקון- ריבר היה דחוס כמו לשכת משרד הפנים במזרח ירושלים.עולי -ימים סמוקי לחיים,באי ימים כפופי גו,והמון בית ישראל,כולם נדחפים,רומסים ,מפרפרים ובוטשים כדי לתפוס את מקומם. ניחוח מהביל של זיעה ניגרת מהול בריח חריף של בושם זול הפך לצחנה חומצית המכרסמת בריריות האף ללא רחם.המתח היה מחשמל,הציפיה דרוכה ומורטת את גנגליוני המח. בשעה היעודה,ללא אורות מבליחים או הלמות תופי טםטם נכנסה לאולם הגברת פרופסור(!) מרלין רוזנר מתקשרת רבת מוניטין ברחבי תבל רבתי. "שמי מרלין,אני יהודיה,ומגיל צעיר אני בקשר עם ישויות מופשטות של מי שנחשבו למתים"(הקהל גונח בהשתאות) "למעשה אין מושג אמיתי של מוות, יש סיום של פאזה גשמית ומעבר למצב צבירה שונה"(הקהל נואק בהתרגשות) המוות הוא אילוזיה,אנחנו חיים אחרי שאנחנו כאילו מתים"(הקהל מצחקק בגיל ).הרוחות the spirits מספרות כי מה שקיים כאן קיים גם שם:בתי חולים אוניברסיטאות...,אחרי שסיימנו את מעשנו כאן על האדמה אנו עוברים לשלב האסטרלי,שם מורים רוחניים מלמדים אותנו את כל הנדרש(הקהל פועה בהקלה), ולאחר אנו נעים למישור אתרי שם אנו לומדים להיות מדריכים רוחניים ומקבלים מיני משימות כדי לסייע למי שנצרך לנו. ברגע המיוחד בו הנשמה נפרדת מהמעטפת הביולוגית שלה ועולה למישור אנרגטי שונה היא נעטפת באור,אור שאין לתארו במילים אנושיות,אור מלא אהבה,יופי נשגב,וכעת הסכיתו למה שאומרות לי הרוחות:אל תפחדו !!! פשוט הביטו באור !!!!!!!! הביטו באור !!!!!!!!!!!!!!!!!! הביטו באור!!!!!!!!!!!!!!!!!!!" הקהל אקסטטי, חלקו ממרר בבכי,מכל עבר נשלחות זרועות תובעניות לגעת במרצה.......,תדהמה!חיל ורעדה!חיוכים,רווחה,פורקן................... הצצתי בחברי,על שפוכה נהרה מוכרת כשל מי שייצא מחדר השרותים אחרי שהתייסר בעצירות מורבידית בת שבועיים. אד מהביל של רוח ירקונית נשב והתערבל עם הרוח של המתקשרת. כל הדרך חזרה היינו דוממים. חשתי מעין .... איך לומר זאת בפשטות....מין הרגשה שכאילו...כלומר כל הקטע הזה....אם להיות הוגן........... כשהגעתי הביתה בלעתי את כדור הקסנקס המוכר,לא,לא חש בהתקף חרדה,פשוט ,אתם יודעים.... למקרה ש..... יאללה ביי!!!!
"כדאי לך", סח לי ידידי המסור,"זה יעשה לך טוב עם העניין של החרדות,ואני גם אשלם". נוכח שילוב מפתה שכזה קרסתי. האולם ברחוב בני דן הנושק לגדות הירקון- ריבר היה דחוס כמו לשכת משרד הפנים במזרח ירושלים.עולי -ימים סמוקי לחיים,באי ימים כפופי גו,והמון בית ישראל,כולם נדחפים,רומסים ,מפרפרים ובוטשים כדי לתפוס את מקומם. ניחוח מהביל של זיעה ניגרת מהול בריח חריף של בושם זול הפך לצחנה חומצית המכרסמת בריריות האף ללא רחם.המתח היה מחשמל,הציפיה דרוכה ומורטת את גנגליוני המח. בשעה היעודה,ללא אורות מבליחים או הלמות תופי טםטם נכנסה לאולם הגברת פרופסור(!) מרלין רוזנר מתקשרת רבת מוניטין ברחבי תבל רבתי. "שמי מרלין,אני יהודיה,ומגיל צעיר אני בקשר עם ישויות מופשטות של מי שנחשבו למתים"(הקהל גונח בהשתאות) "למעשה אין מושג אמיתי של מוות, יש סיום של פאזה גשמית ומעבר למצב צבירה שונה"(הקהל נואק בהתרגשות) המוות הוא אילוזיה,אנחנו חיים אחרי שאנחנו כאילו מתים"(הקהל מצחקק בגיל ).הרוחות the spirits מספרות כי מה שקיים כאן קיים גם שם:בתי חולים אוניברסיטאות...,אחרי שסיימנו את מעשנו כאן על האדמה אנו עוברים לשלב האסטרלי,שם מורים רוחניים מלמדים אותנו את כל הנדרש(הקהל פועה בהקלה), ולאחר אנו נעים למישור אתרי שם אנו לומדים להיות מדריכים רוחניים ומקבלים מיני משימות כדי לסייע למי שנצרך לנו. ברגע המיוחד בו הנשמה נפרדת מהמעטפת הביולוגית שלה ועולה למישור אנרגטי שונה היא נעטפת באור,אור שאין לתארו במילים אנושיות,אור מלא אהבה,יופי נשגב,וכעת הסכיתו למה שאומרות לי הרוחות:אל תפחדו !!! פשוט הביטו באור !!!!!!!! הביטו באור !!!!!!!!!!!!!!!!!! הביטו באור!!!!!!!!!!!!!!!!!!!" הקהל אקסטטי, חלקו ממרר בבכי,מכל עבר נשלחות זרועות תובעניות לגעת במרצה.......,תדהמה!חיל ורעדה!חיוכים,רווחה,פורקן................... הצצתי בחברי,על שפוכה נהרה מוכרת כשל מי שייצא מחדר השרותים אחרי שהתייסר בעצירות מורבידית בת שבועיים. אד מהביל של רוח ירקונית נשב והתערבל עם הרוח של המתקשרת. כל הדרך חזרה היינו דוממים. חשתי מעין .... איך לומר זאת בפשטות....מין הרגשה שכאילו...כלומר כל הקטע הזה....אם להיות הוגן........... כשהגעתי הביתה בלעתי את כדור הקסנקס המוכר,לא,לא חש בהתקף חרדה,פשוט ,אתם יודעים.... למקרה ש..... יאללה ביי!!!!
(אחד ארוך שנמשך מגדות הירקון-ריבר ולא נרגע עד לקסנקס המוכר..) יום טוב בילי
