הפרח הירוק
New member
חיים ובינה
חיים ובינה על-פני ומחוץ לכוכב הלכת שלנו (1) העיסוקים של רבים עם אפשרות שיש חיזרים נבונים איפושהו ועם פעילות לקשר עמם הם עקרים ופתטיים במצב ההבנה העכשווית שלנו את מהות החיים. אפילו הגנים שלנו, שהם בעלי-החיים הבסיסיים הפרקטלים של בני-אנוש ושל כל היצורים על כוכב הלכת שלנו, מתפקדים ומבצעים את מטרת החיים היחידה – לשרוד/להתרבות - בלי אמצעי בינה. הציוד הביולוגי שלהם ממשפחות ה-RNA והפרוטאינים עונה על צרכיהם היטב יותר מאשר הציוד ה"נבון" שלנו עונה על צרכינו. התופעה והתוצרים של בינת אנוש הם תופעה מצומצמת ומאד נדירה במהלך התפתחות החיים על כוכב הלכת שלנו. ייתכן, ואם אמנם, התפתחו חיים אחרים איפושהו על בסיס כימי ותהליכי שונים משלנו סביר ביותר שלא יזדקקו ולא יתבססו על בינה מן הסוג הכלול במושג שלנו INTELLIGENCE . ע'מ לתכנן ולבצע חיפוש חיים זרים יש, קודם כל, להסכים על המהות הבסיסית המשותפת האפשרית של כל צורות החיים האפשריות ביקום, ומכיון שחיים הם תוצר של חיים (פסטר) ולאור ההבדל בין חיים ומוות נראה ש"חיים הם מערך בועת אנרגיה", מערך צבירה ואיחסון אנרגיה הנוצר ומתפקד ע'י אנרגיה בכיוון עצירה/היפוך של המגמה התרמודינמית של היקום של פיזור והפרת סדר ואנרגיה. (2)אחד התמריצים למאמץ לחפש חיים זרים נבונים הוא שע'מ להבין את מהות החיים, כמו ע'מ להבין כל תופעה, רצוי למצוא דגם נוסף על המצוי ובמיוחד אם הדגם נבון ויכול להחליף מידע עמנו. התשובה לנימוק זה היא שלאור הניסיון המדעי שלנו מציאת דגם נוסף, ואולי שונה, עשויה אמנם לסיע ללימוד מהות החיים אך אין היא דרושה בהכרח לשם כך, ושמספר עצום של תופעות נחקרו והובנו בלי החלפת מידע בין החוקרים ובין התופעות הנחקרות. (3) ביחס לקשר בין היקף העיסוק והמאמצים להבין את מהות החיים פה ובין החיפוש וההשתוקקות למצוא חיזרים נבונים עולה השאלה מה, במבנה המירקם האנושי, גורם לכך שבני אנוש מתיחסים באופן שונה למחקר המדעי את מהות החיים, במיוחד חיי אדם, מאשר למחקר מדעי של נושאים ותופעות אחרות. אולי הגישה המיוחדת לחקר החיים נובעת מחשש להיווכח כי אדם הוא בסה'כ אחד מבעלי- החיים הרבים במשפחת החי היחידה על כדור הלכת שלנו, ואולי ביקום כולו.. רבים טוענים כי יצירת קשר עם חיזר נבון תלמד אותנו היטב ומהר יותר את פשר מהות חיינו מאשר מיטב מאמצינו שלנו ללמוד ולהבין זאת. לאור ייחודנו הבינתי על כוכב הלכת שלנו ברור שהאפשרות למצוא חיים נבונים אחרים ביקום נמוכה מאד מאד. הסיבות שעד כה לא הגענו להבנת מהות החיים אינן אוביקטיביות אלא סוביקטיביות, והן החששות מהמימצאים ומההשלכות של המימצאים, וההתלהבות מחיפוש חיזרים נבונים לעומת ההתנהלות הזוחלת של חקר מהות החיים פה היא אחד הסימפטומים של חששות אלו. מאמץ חקר מהות חיים מתוכנן ומבוצע היטב ובנחרצות פה על-ידי האדם יביא תוצאות טובות ומהירות יותר לעין-ערוך מאשר חיפוש רמזים בחלל אשר אולי כן ואולי לא יימצאו מי יודע בעוד כמה מאות או אלפי שנים ומי יודע אל מי יגיעו. (4) הסיבה שהסיכוי אולי אפסי שיש חיים נבונים אחרים איפושהו היא סבירה אם לוקחים בחשבון ששתי תופעות ארעו פה למרות שכל אחת מהן כמעט בלתי אפשרית: סבירות האפשרות שחיים החלו ממיכלול של ריאקציות בין מולקולות ואוליגומרים בקונסטלציה אנרגטית המוליכה להתרבות של האוליגומר או הפולימר, וסבירות האפשרות שיצור נבון כמונו (פיתוח שפה) יתפתח בתוך המספר העצום של צמתי מוטציות אקראיות לאורך הציר בין הגן הארכאי הראשון והגנום של האדם המדבר. ובענין החשש/הפחד האנושי מהמימצאים של חקר מהות החיים ומהשלכותיהם על האופי והאיכות של קיומנו, תכונת האדם הייחודית הבולטת אשר שונה מתכונות כל בעלי-החיים האחרים במשפחתו (כל החי והצומח פה) היא ההערכה העצמית שלו לעומת כל החי האחר. מההערכה העצמית הוא משליך להערכת קרוביו והלאה להערכת בני הגנוטיפ שלו, ועל בסיס זה הוא פיתח ובנה את המערכים העצומים של התרבות והציויליזציה האנושית, פרי מוחו הקודח של האדם. עכשיו, אם המימצאים של החקר המדעי את מהות החיים יהיו מה שאפשר לצפות ולהבין שיהיו, תעמוד האנושות בפני צורך חיוני דחוף לתכנן ולפתח מחדש תרבות וציויליזציה אנושיות על-בסיס של השתכנעות והכרה פנימית רציונליים מדעיים... (5) ההנחה שלי שהאדם חושש ממימצאי חקר מהות החיים נתמכת ע'י העובדה שיש מאות אלפי מדענים בעולם בנושאי ביולוגיה, אקולוגיה, זואולוגיה, בוטניקה, ביוכימיה, מיקרוביולוגיה, גנטיקה, וכו' וכו' וכל אלו חוקרים ולומדים תהליכים והרכב ונושאים אחרים של מערכי החי וצומח אך לא את מהות החיים של החי והצומח. למיטב ידיעתנו הנוכחית כל החי והצומח על-פני כדור הארץ הם בני משפחה גנטית יחידה. רוב המעורים במדע מקבלים שהמשפחה החלה בצורת תא(ים) ממקור לא ידוע עדיין. אחדים, ואני בתוכם, משערים שהיווצרות התאים היתה התפתחות מאוחרת ושההתחלה היתה בצורת גנים ארכאיים יחידים שהם היו המעבר מעולם הכימיה-אנרגיה לעולם החי. בכל אופן, היווצרות המעטפת של התא על תכולת הגנים והפמליות הכימיות שלהם היתה המהפכה הגדולה הראשונה של התפתחות החיים (התאים שנעטפו עם גנים בלבד היו הוירוסים הארכאים, שצאצאיהם מנצלים עד היום את הקרובים הגדולים העשירים שלהם ע'מ לשרוד ולהתרבות). המהפכה הגדולה השניה היתה ההתפתחות המהירה של המוח האנושי כתוצאה משינוי סביבת ואופן חייו והתפתחות כושר הדיבור שלו, שהוליכה ליצירת התרבות והציויליזציה האנושית, שכל רכיביהן מתפקדים עבור האדם באותם אופנים ולאותה מטרה כמו הרכיבים הביולוגיים בתוך התא. החידוש במהפכה זו היה שינוי של מסיבות החיים במקום הסתגלות פיזיולוגית לשינוים במסיבות החיים. המהפכה הבאה שאני צופה היא התפתחות התרבות והציויליזציה האנושיות המבוססות על רציונאל מדעי ועל תשתית מוסרית וערכית הבנויים על השתכנעות והכרה פנימית במקום על אמונה. אפשר וצריך ומספק לקחת חלק בהחלת מהפכה התפתחותית שלישית זו לקראת הדור הבא של האנושות הנאורה. סוף.דה.
חיים ובינה על-פני ומחוץ לכוכב הלכת שלנו (1) העיסוקים של רבים עם אפשרות שיש חיזרים נבונים איפושהו ועם פעילות לקשר עמם הם עקרים ופתטיים במצב ההבנה העכשווית שלנו את מהות החיים. אפילו הגנים שלנו, שהם בעלי-החיים הבסיסיים הפרקטלים של בני-אנוש ושל כל היצורים על כוכב הלכת שלנו, מתפקדים ומבצעים את מטרת החיים היחידה – לשרוד/להתרבות - בלי אמצעי בינה. הציוד הביולוגי שלהם ממשפחות ה-RNA והפרוטאינים עונה על צרכיהם היטב יותר מאשר הציוד ה"נבון" שלנו עונה על צרכינו. התופעה והתוצרים של בינת אנוש הם תופעה מצומצמת ומאד נדירה במהלך התפתחות החיים על כוכב הלכת שלנו. ייתכן, ואם אמנם, התפתחו חיים אחרים איפושהו על בסיס כימי ותהליכי שונים משלנו סביר ביותר שלא יזדקקו ולא יתבססו על בינה מן הסוג הכלול במושג שלנו INTELLIGENCE . ע'מ לתכנן ולבצע חיפוש חיים זרים יש, קודם כל, להסכים על המהות הבסיסית המשותפת האפשרית של כל צורות החיים האפשריות ביקום, ומכיון שחיים הם תוצר של חיים (פסטר) ולאור ההבדל בין חיים ומוות נראה ש"חיים הם מערך בועת אנרגיה", מערך צבירה ואיחסון אנרגיה הנוצר ומתפקד ע'י אנרגיה בכיוון עצירה/היפוך של המגמה התרמודינמית של היקום של פיזור והפרת סדר ואנרגיה. (2)אחד התמריצים למאמץ לחפש חיים זרים נבונים הוא שע'מ להבין את מהות החיים, כמו ע'מ להבין כל תופעה, רצוי למצוא דגם נוסף על המצוי ובמיוחד אם הדגם נבון ויכול להחליף מידע עמנו. התשובה לנימוק זה היא שלאור הניסיון המדעי שלנו מציאת דגם נוסף, ואולי שונה, עשויה אמנם לסיע ללימוד מהות החיים אך אין היא דרושה בהכרח לשם כך, ושמספר עצום של תופעות נחקרו והובנו בלי החלפת מידע בין החוקרים ובין התופעות הנחקרות. (3) ביחס לקשר בין היקף העיסוק והמאמצים להבין את מהות החיים פה ובין החיפוש וההשתוקקות למצוא חיזרים נבונים עולה השאלה מה, במבנה המירקם האנושי, גורם לכך שבני אנוש מתיחסים באופן שונה למחקר המדעי את מהות החיים, במיוחד חיי אדם, מאשר למחקר מדעי של נושאים ותופעות אחרות. אולי הגישה המיוחדת לחקר החיים נובעת מחשש להיווכח כי אדם הוא בסה'כ אחד מבעלי- החיים הרבים במשפחת החי היחידה על כדור הלכת שלנו, ואולי ביקום כולו.. רבים טוענים כי יצירת קשר עם חיזר נבון תלמד אותנו היטב ומהר יותר את פשר מהות חיינו מאשר מיטב מאמצינו שלנו ללמוד ולהבין זאת. לאור ייחודנו הבינתי על כוכב הלכת שלנו ברור שהאפשרות למצוא חיים נבונים אחרים ביקום נמוכה מאד מאד. הסיבות שעד כה לא הגענו להבנת מהות החיים אינן אוביקטיביות אלא סוביקטיביות, והן החששות מהמימצאים ומההשלכות של המימצאים, וההתלהבות מחיפוש חיזרים נבונים לעומת ההתנהלות הזוחלת של חקר מהות החיים פה היא אחד הסימפטומים של חששות אלו. מאמץ חקר מהות חיים מתוכנן ומבוצע היטב ובנחרצות פה על-ידי האדם יביא תוצאות טובות ומהירות יותר לעין-ערוך מאשר חיפוש רמזים בחלל אשר אולי כן ואולי לא יימצאו מי יודע בעוד כמה מאות או אלפי שנים ומי יודע אל מי יגיעו. (4) הסיבה שהסיכוי אולי אפסי שיש חיים נבונים אחרים איפושהו היא סבירה אם לוקחים בחשבון ששתי תופעות ארעו פה למרות שכל אחת מהן כמעט בלתי אפשרית: סבירות האפשרות שחיים החלו ממיכלול של ריאקציות בין מולקולות ואוליגומרים בקונסטלציה אנרגטית המוליכה להתרבות של האוליגומר או הפולימר, וסבירות האפשרות שיצור נבון כמונו (פיתוח שפה) יתפתח בתוך המספר העצום של צמתי מוטציות אקראיות לאורך הציר בין הגן הארכאי הראשון והגנום של האדם המדבר. ובענין החשש/הפחד האנושי מהמימצאים של חקר מהות החיים ומהשלכותיהם על האופי והאיכות של קיומנו, תכונת האדם הייחודית הבולטת אשר שונה מתכונות כל בעלי-החיים האחרים במשפחתו (כל החי והצומח פה) היא ההערכה העצמית שלו לעומת כל החי האחר. מההערכה העצמית הוא משליך להערכת קרוביו והלאה להערכת בני הגנוטיפ שלו, ועל בסיס זה הוא פיתח ובנה את המערכים העצומים של התרבות והציויליזציה האנושית, פרי מוחו הקודח של האדם. עכשיו, אם המימצאים של החקר המדעי את מהות החיים יהיו מה שאפשר לצפות ולהבין שיהיו, תעמוד האנושות בפני צורך חיוני דחוף לתכנן ולפתח מחדש תרבות וציויליזציה אנושיות על-בסיס של השתכנעות והכרה פנימית רציונליים מדעיים... (5) ההנחה שלי שהאדם חושש ממימצאי חקר מהות החיים נתמכת ע'י העובדה שיש מאות אלפי מדענים בעולם בנושאי ביולוגיה, אקולוגיה, זואולוגיה, בוטניקה, ביוכימיה, מיקרוביולוגיה, גנטיקה, וכו' וכו' וכל אלו חוקרים ולומדים תהליכים והרכב ונושאים אחרים של מערכי החי וצומח אך לא את מהות החיים של החי והצומח. למיטב ידיעתנו הנוכחית כל החי והצומח על-פני כדור הארץ הם בני משפחה גנטית יחידה. רוב המעורים במדע מקבלים שהמשפחה החלה בצורת תא(ים) ממקור לא ידוע עדיין. אחדים, ואני בתוכם, משערים שהיווצרות התאים היתה התפתחות מאוחרת ושההתחלה היתה בצורת גנים ארכאיים יחידים שהם היו המעבר מעולם הכימיה-אנרגיה לעולם החי. בכל אופן, היווצרות המעטפת של התא על תכולת הגנים והפמליות הכימיות שלהם היתה המהפכה הגדולה הראשונה של התפתחות החיים (התאים שנעטפו עם גנים בלבד היו הוירוסים הארכאים, שצאצאיהם מנצלים עד היום את הקרובים הגדולים העשירים שלהם ע'מ לשרוד ולהתרבות). המהפכה הגדולה השניה היתה ההתפתחות המהירה של המוח האנושי כתוצאה משינוי סביבת ואופן חייו והתפתחות כושר הדיבור שלו, שהוליכה ליצירת התרבות והציויליזציה האנושית, שכל רכיביהן מתפקדים עבור האדם באותם אופנים ולאותה מטרה כמו הרכיבים הביולוגיים בתוך התא. החידוש במהפכה זו היה שינוי של מסיבות החיים במקום הסתגלות פיזיולוגית לשינוים במסיבות החיים. המהפכה הבאה שאני צופה היא התפתחות התרבות והציויליזציה האנושיות המבוססות על רציונאל מדעי ועל תשתית מוסרית וערכית הבנויים על השתכנעות והכרה פנימית במקום על אמונה. אפשר וצריך ומספק לקחת חלק בהחלת מהפכה התפתחותית שלישית זו לקראת הדור הבא של האנושות הנאורה. סוף.דה.