../images/Emo13.gif כנראה שאתה צודק. בכ"ז, בעיניי יש הבדל בין שני המקרים: כשמדובר באב שרוצה לגדל את ילדיו, למרות שאמם כבר נפטרה, אני לא רואה איך למישהו יש זכות להגיד לו לא. שם אכן מדובר בהורה שמבקש לממש את חלומו וחלום זוגתו המתה להורות, וסביר להניח שיעשה כל שביכולתו כדי להעניק לילדים חיים טובים. במקרה השני, משאלת ההורות היא של מי שלא יגדל את הילדים, של הבחור שמת. הוריו אולי רוצים להנציח אותו, או פשוט מרגישים מחוייבים לו להגשים את משאלתו. האם המיועדת לא הכירה את הבחור, ולא לגמרי ברור לי מה מניעיה. אולי היא רוצה להיות אם חד-הורית, ונוח לה הסידור הזה שבו היא יכולה לדעת הרבה דברים על התורם, ועם זאת מובטח לה שלא יתערב בחייה וחיי הילד. לגיטימי, ועדיין... יש כאן הרבה נעלמים שעלולים לצור אוירה לא בריאה, או לא ../images/Emo13.gif בסופו של דבר, הקריטריון הקובע הוא אכן טובת הילד, אז אם אכן תהיה לו אמא טובה דיה וסבים אוהבים שהיחסים ביניהם (הסבים והאמא) טובים, אז יופי-טופי ../images/Emo13.gif