חיים ללא צל - בגלל מוסדות התכנון והאדריכלים

משה12333

New member
תראה כמה נזק גורמים עצים בישוב עירוני:

1. ישראל היא מדינה עם אקלים מדברי, ללא אגמים וללא נהרות. יש לה מעט מאד ימי גשם בשנה כשלמעשה אין לה עונת חורף בכלל אלא עונת קיץ מתון במקומה.

לכן, המים בישראל יקרים. לכן, אין חקלאות בישראל. לעיריות אין מספיק כסף כדי להשקות את העצים שבשטחן עם המים המותפלים היקרים שבאים מהים התיכון.

2. עץ דורש גיזום. לעיריות אין מספיק כסף לשירותי גינון.

3. ענפי העץ נוגעים בחוטי החשמל של חברת החשמל (22 קילו-וולט). לחברת החשמל אין מספיק כסף כדי לגזום את כל הענפים שאסור לעיריות לגזום מחשש להתחשמלות.

4. העץ, באופן קבוע, מלכלך את הכביש והמדרכה שמסביבו בעלים, בפירות ובפרחים. לעיריות אין מספיק כסף לרכבי הטאטוא ולמנופי האיסוף כדי שיעבדו סביב השעון בגלל העצים.

5. העץ מארח עטלפים (העטלפים התרבו בערי ישראל באופן מפחיד, ממש כמו בכל סרטי האימה). לעיריות אין מספיק כסף כדי לסלקם ובכלל הם חיות מוגנות שלא ניתן להרע להן.

6. שורשי העץ הורסים מדרכות, כבישים ותשתיות תת-קרקעיות של קווי ביוב ומים. מסביב לכל עץ, ללא יוצא מהכלל, אתה תראה בלטות מורמות במדרכה וחלקי אספלט מורמים בכביש. לעיריות אין מספיק כסף כדי לתקן זאת. לעיריות גם אין מספיק כסף כדי לחפור ולסגור כבישים כדי להוציא שורשי עץ שסותמים צינורות ביוב או שמפוצצים צינורות מים.

7. בחורף, העצים נופלים והורסים חוטים של חברת החשמל או שהם נופלים על הכביש וחוסמים אותו.
אם יש מזל, אז בעת הנפילה אין לידם אף אדם או מכונית נוסעת. אם אין מזל, אז נהרגים אנשים בעת הנפילה שלהם.

8. אפילו לא בחורף, עצים קורסים בגלל מזיקים שהם סובלים מהם או שפשוט השורשים שלהם לא מספיק חזקים כדי לקבע את כל משקל העץ למקומו.

9. ענפי העץ נכנסים לחלונות דיירי הבניינים.

10. ישראל עוברת היום מהפיכה של התחדשות עירונית לפי תמ"א 38. בכל שיפוץ של בניין ישן, העצים נכרתים בחצר הבניין כי הם מפריעים לתוספת הבנייה או לתוספת החנייה שהבניין המשופץ זוכה להן.

11. אסור בתכלית האיסור לנטוע עצים בבתי קברות. השורשים שלהם יעשו שמות בקברים. אף עירייה אפילו לא מעזה לחשוב על נטיעה בבתי קברות.

12. אבל עכשיו הנקודה הכי חשובה: ה-צ-ל !

השמש זורחת במזרח ושוקעת במערב. בכל דקה היא נמצאת במיקום אחר יחסית לעץ. רק למשך דקות ספורות, השמש נמצאת בדיוק מעל העץ. רק בדקות אלה, אפשר לשבת מתחת לעץ וליהנות מה-צ-ל שלו. אח"כ צריך לרדוף אחרי ה-צ-ל בגלל מסלול השמש.

13. ועוד נקודה חשובה של ה-צ-ל:

באקלים מדברי כמו שיש בישראל, שום צ-ל לא יעזור. אם אתה במזרח הארץ, היובש והרוחות החמות ייבשו אותך גם אם יהיה לך צ-ל.
אם אתה במערב הארץ, הלחות תייבש אותך גם אם יהיה לך צ-ל.


הכתבה הזאת שהבאת, מאד מזכירה לי את כל הישראלים שלוקחים רעיונות מאירופה וצועקים: "למה לא אצלנו?" מבלי להבין את ההבדלים שבין אירופה לישראל האסיאתית.

(בספורט אנחנו באירופה, אבל פיסית אנחנו באסיה).







 

shershku

New member
התכנון העירוני לא נכון

לא העצים במרחב העירוני.
אענה לך סעיף סעיף ואף אוסיף:
1. אכן ישראל היא בעלת אקלים מדברי ברובה. אבל, יש עצים שמספקים צל וצורכים מעט מאוד מים. אז, אפשר להשתמש בהם בחוכמה רבה.

2. הגיזום הוא תולדה של חשיבה לא נכונה ואף תכנון לקוי של השטח הציבורי. אז, אם יתכננו כמו שצריך את השטח הציבורי לא יהיה צריך את הגיזום. אגב, הגיזום מונע את הצל שרוצים להוסיף פה.

3. הרוב המכריע של תשתית החשמל צריכה להיות תת-קרקעית כדי לשפר את התשתית עצמה, מעבר להגנה מפני העצים.

4. שוב בעיה של תכנון השטח הציבורי. תנכון נכון של השטח הציבורי, כולל שתילה מוקפדת של העצים וטיפול כולל נכון משנה סדרי עולם.

5. עטלפים, במיוחד עטלפי חרקים, מעולים למרחב העירוני והכפרי (גם לחקלאות עצמה) משום שהם מהווים חלק בהדברה הביולוגית של הטבע. כלומר, מורידים משמעותית את כל החרקים הלא רצויים במרחב הנתון ואף חוסכים כספים לעיריות.

6. מתן כבוד מתאים לשורשים חייב לקחת חלק בתכנון המרחב הציבורי. אם נותנים מרחב מסוים לעץ וסביבו מעין ספספלים הנותנים כבוד לשורשים רואים שהעץ והשורשים יהיו גם בריאים וגם יהיו חלק נעים מהמרחב הציבורי.

7-11. עצים נופלים במרחב הציבורי משום שתי סיבות: או שלא קיבלו את המקום הראוי להם במרחב הציבורי או שלא טיפלו בהם כמו שצריך. בעזרת תכנון המרחב הציבורי שיכלול גם את העצים וטיפול ראוי יהיה אפשר להפחית זאת.

12. עצים רחבי נוף פותרים את הבעיה הזו ונותנים צל רב.

13. גם באקלים המדברי צל יעזור. צל יעזור במיוחד אם יבוא מכמות עצומה של עצים.


עכשיו שלושה סיבות נוספות ללמה כן לשתול עצים והרבה.
קודם כל, מפחית את התמותה מזיהום אוויר. העצים סופגים הרבה מאוד מזהמים הגורמים לתחלואה רבה ואף לתמותה.
שנית, מעצם הפקת הצל על ידי עצים רבים אפשר להוזיל את חשבון החשבון של התושבים, בגלל העצים.
שלישית, העצים עשויים לגרום לציבור לצאת למרחב הציבורי ואף להתעמל. וזה בתורו ישפר את בריאות הציבור וברווחתו.

 

משה12333

New member
תשובות לתגובות:

1. מעט מאד מים כפול אלפי עצים או עשרות אלפי עצים כפול השקייה בכל חודשי השנה נהפכים להרבה מאד מים ועלות עצומה לקופת העירייה.

2. הגיזום הכרחי, בדיוק כפי שבני האדם הולכים מידי פעם לספר. העירייה חייבת לגזום מידי פעם את ענפי העצים כי הם גדלים כל הזמן ומהווים מטרד/סכנה. כל גיזום שכזה מצריך טרקטור עם מנוף שמגיע עד לענפים הגבוהים. כל גיזום שכזה מצריך סגירת נתיב בכביש או סגירת מדרכה.
כל גיזום שכזה הוא יקר ומהווה נטל על קופת העירייה.

3. במדינת ישראל, אך ורק בשכונות החדשות שנבנו בעשור האחרון יש תשתית תת-קרקעית של חשמל.
רוב שטח הערים במדינת ישראל מרושת לעייפה בקווי מתח גבוה של 22 קילו-וולט שמסתיימים בשנאי חלוקה על עמודים. השנאים שעל העמודים ממירים את המתח הגבוה למתח נמוך של 400 וולט (400 וולט תלת פאזי/230 חד פאזי) בשביל צרכני הבתים.
זאת שיטת חלוקת החשמל הכי זולה והכי יעילה ולכן היא השיטה הנפוצה בערי ישראל.

4. גם עץ שעומד מעל לדשא, מלכלך את הדשא בעלים נושרים, בפרחים ובפירות שהעירייה צריכה לנקותם.

5. העטלפים הם מעולים לחקלאות אך מהווים אסון לערים. מחוץ לערים הם רצויים מאד אך בתוך הערים הם מהווים מטרד כי הלהקות שלהם משתלטות על עץ וכל הכבישים, המדרכות והמכוניות שמסביב לעץ הזה מתמלאים בלכלוך הרב שהם משאירים אחריהם (כמו יונים, רק פי אלף).

6. אם תשים ספסלים מעל לשורשים, השורשים יעקרו את הספסלים ממקומם.

7-11. טיפול ראוי עולה כסף. מומחים חקלאיים עולים כסף. הכל מקופת העירייה.

12. עצים רחבי נוף לא מתאימים בגודלם לרחובות הצרים של הערים. הם מתאימים לפארקים.

13. כמות עצומה של עצים ביחד מתאימה ליערות ולפארקים אך לא לתוככי הערים.


היום, התכנון של הערים כולל ריאות ירוקות- פארקים שכוללים חורשות ,מדשאות, אגמי מים ומסלולי ריצה/רכיבה.

הטיפול בעצים שם הוא יותר יעיל וזול כי הכל נמצא בשטח מרוכז ולא מצריך הגעה לכל עץ ועץ בכל רחוב ורחוב עם רכב השקייה או רכב ריסוס או טרקטור גיזום או רכב טאטוא או משאית איסוף. הטיפול בעצים שם לא מפריע לכבישים ולמדרכות כי אין שם כבישים ומדרכות. העצים שם לא מפריעים לאף אחד ויוצרים מעין יער עירוני לרווחת התושבים.

זה התכנון העירוני הנכון.



 

אבישי ק

New member
אתה יורה לאוויר בלי לבדוק, עצים בסביבה עירונית מוסיפים המון

את מייצג את מה שאני הכי לא מבין בתרבות הפלסטית המודרנית.
הכל חייב להיות נקי ללא צמחייה וללא נשמה העיקר נקי ומסודר.
יש עצים ויש עצים.
כיום במרחב העירוני מעדיפים לשתול 2 סוגים של עצים ואני מבין את הסיבות.
בעבר היו שותלים עצים ללא חשיבה תכנונית והעצים היו "מרימים" את המדרכה ופוגעים בתשתיות.
היתרון בעצים:
* הם עוזרים לקרר במקצת את הבטון, מתכת וכו.. שיש בכל עיר
*הם סופחים הרבה מאד מזהמים כך שמי שהולך בגובה הרחוב יכול ללכת בלי לשאוף כמות אדירה של אדי דלק, אדי סולר, חלקיקים מרפידות הברקסים, שמן שרוף וכו...
העצים שמכוונים אליהם היום הם בעיקר 2 סוגים:
*עצים רב עונתיים שהנשירה של העלים היא איטית והשורשים גדלים מטה במקום לצדדים, הבעיה היא שהעצים האלו גדלים מאד לאט ולוקח שנים עד שנותנים צל ראוי.
* עצים נשירים שגדלים מהר וצריך לגזום אותם פעם בשנה ולנקות את העלים הנושרים פעם בשנה. בנוסף העצים נותנים בחורף לשמש להגיע לרחוב(סוג של מזגן טבעי).

 

shershku

New member
הייתי הולך יותר על גינון בר קיימא

אני מקווה שהמוצג בסרטון הזה באמת קורה
ואף ישים במציאות
משום שזה חלום - או יותר נכון מתקרב לחלום
 
אין לכלול את כלל העצים בחטיבה אחת

ההתייחסות הכוללנית שלך לעץ היא פסולה - יש עץ ויש עץ.
לא כל עץ זקוק להשקייה שוטפת במהלך כל השנה. קיימים מספיק זנים ( מצלים), שלמעט בשנה הראשונה ואולי גם השניה לנטיעתם יכולים להסתפק במי עונת הגשמים. זאת בתנאי, שהמדרכות תתוכננה כך, שכל מי הנגר של הרחוב יופנו לכוון העצים.
אני מסכים אתך שהצל איננו פותר את בעיית היובש. לשם כך יש להתקין "מרססי מים" בעלי צריכת מים נמוכה, ש"ירעננו" את נתיבי ההליכה ברחוב ויותקנו בקרבת אזור משחקי הילדים בפארקים.
 
למעלה