חיים רמון תובע פיצויים

[עוד יוסף פנדריך]

חיים רמון תובע פיצויים

מסטודנטית שכינתה אותו עבריין מין. לטענתו מדובר בארוע חד פעמי שקרה לפני שנים רבות. יש ממש בתביעה לדעתכם? http://m.news1.co.il/redirectToWebArticle.aspx?siteID=1683&url=http%3a%2f%2fwww.maariv.co.il%2fnews%2flaw%2fArticle-647929&desciptionrul=http%3a%2f%2fm.news1.co.il%2fShowNetContent.aspx%3fCatID%3d1%26SubId%3d43%26AreaID%3d0%26SiteId%3d1683&firm=מעריב&SubId=43

 

[ב ר ז י ל י]

לדעתי חשוב לדעת לאיזה צורך היא כינתה אותו כך

ומתוך איזו כוונה ובאיזה פורום.
אין חולק על זה שהוא עבריין מין, רק שהעבירה היא מהקלות יותר , היתה חד פעמית, לפני שנים רבות, הוא הודה והביע חרטה וננשא במלוא ענשו.
אם כוונת הסטודנטית היתה לבזותו ולפגוע בפרנסתו, אם היא לא ציינה זאת דרך אגב אלא ,מעל כל גבעה גבוהה ותחת כל עץ רענן, - נראה לי שבהחלט מגיעים לו פיצויים.

 

[קלייטון.ש]

בטח שיש חולק שהוא עבריין מין

בית המשפט חולק:
http://www.humanrights.org.il/articles/לירז 1.htm

"חה"כ רמון הורשע בעבירה המצויה ברף התחתון של עבירות המין. מדובר באירוע שאכן נראה חד פעמי, נקודתי, ונמשך שניות ספורות. במכלול הנסיבות, הגם שההרשעה הינה בעבירת מין, סבורה גם אני, כבית משפט השלום, כי אין לראות בו עבריין מין. שיקולים אלה השפיעו השפעה ניכרת על העונש שנגזר על חה"כ רמון ועל הקביעה כי לא דבק במעשה קלון."

"נלקחה בחשבון העובדה שמדובר באירוע נקודתי וחד פעמי "שאין בו כדי להעיד שעסקינן בעבריין מין או במי שדבק בו דפוס עברייני", וכן העובדה שהמעשה אינו ברף העליון של עבירות המין ונראה כי הלקח נלמד. "

 

[עוד יוסף פנדריך]

לדעתי דין התביעה להדחות

השאלה אם הוא עבריין מין לענין תביעת הדיבה לא תיקבע לפי פסק דינו של בגצ.

הנתבעת לא היתה צד לעתירה ופסק הדין לא מחייב אותה.

השאלה אם רמון הוא עבריין מין נקבעת על פי העובדות בגינן הורשע. על מעשיו אומרת השופטת ארבל כך-

"חה"כ רמון הועמד לדין והורשע בביצוע עבירה של מעשה מגונה ללא הסכמה, לפי סעיף 348(ג) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: חוק העונשין), בכך שבהיותו שר המשפטים נישק והחדיר את לשונו לפיה של המתלוננת, קצינה בצה"ל, שהייתה בתפקיד במזכירות הצבאית בלשכת ראש הממשלה. האירוע התרחש זמן קצר בלבד לפני כניסתו של חה"כ רמון לישיבת הממשלה בה נדונה חטיפת שני חיילי צה"ל בצפון ושבסופה הוחלט על היציאה למלחמת לבנון השנייה."

עובדות אלה מהוות הגנה לדעתי כנגד תביעת דיבה.

 

[קלייטון.ש]

לפי הארץ הגברת התנצלה

אז לא ברור אם תהיה תביעה
https://www.haaretz.co.il/news/law/.premium-1.6221281
לאחר שרמון איים בהגשת התביעה, פרסמה שגיא פוסט בפייסבוק בו כתבה בין היתר, "אני מצטערת אם נפגעת כשקראנו לך 'עבריין מין'. אתה פשוט מורשע בעבירת מין אז זה כאילו מתבקש. למה במקום להסביר יפה שזה מאחוריך ואין לנו שום סיבה לדאוג אתה פונה למחוזות ההפחדה וההשתקה ולמה למען השם אתה מבקש את מספר הטלפון שלי ממפיק תוכנית טלוויזיה? מה זה אם לא הענקת סיבות במתנה לחשוש מפניך ומפני ההתנהלות המאפיונרית שלך?".

כמו כן זו לא פעם ראשונה, והייתי אומר שמי שרוצה להבא להשמיץ את חיים רמון בתואר "עבריין מין", כדאי שתעשה קודם חיפוש מהיר באינטרנט ותראה שהניסיון כבר נכשל בעבר:
https://roeerotman.wordpress.com/2012/10/16/sex-offender/

 

[עופר בן אברהם]

האם יש עניין ציבורי בהצגתו כעבריין מין

אחרי שהתיישנה הרשעתו, ולאור הדברים שאמר עליו בית המשפט שהרשיעו בגזר הדין: “בכל הנוגע לנסיבות העבירה, מוסכם עמנו, כי הארוע היה נקודתי וחד פעמי, שאין בו כדי להעיד שעסקינן בעבריין מין או במי שדבק בו דפוס עברייני“ (כאן, עמוד 4)?
והאם פעלה הסטודנטית בתום לב שעה ששלחה להנהלת האוניברסיטה את המכתב, שבו ביקשה שלא להעסיק את רמון בשל אותה הרשעה, חרף האמור בסעיף 19(א) לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים: “מידע על הרשעה שהתיישנה לא יובא בחשבון בין שיקוליו של מי שהיה זכאי לקבלו אילולא ההתיישנות”?
ואזכיר, כי לפי סעיף 16(ב) לחוק איסור לשון הרע (בניסוח מתומצת שלי), חזקה על הנאשם או הנתבע שעשה את הפרסום שלא בתום לב, אם הדבר שפורסם לא היה אמת והוא לא האמין באמיתותו או לא נקט לפני הפרסום אמצעים סבירים כדי לאמתו, או אם התכוון לפגוע מעבר לסביר.
בהנחה שהתשובות לשתי השאלות האלה שליליות, לדעתי הפרסום אינו מוגן, ודין התביעה להתקבל (ראה סעיף 14 ו- 15 לחוק האחרון).

 

[moshecaspi]

תקרא מה השופטת כותבת:

"סבורה גם אני, כבית משפט שלום". אז מדובר רק בשלום.
&nbsp
"שמגר אומר שלדעתו עבריין אפשר לפרש אחד שהורשע וגם פשוטו של מקרה - מי שנחשד בביצוע עבירה."
&nbsp
http://archive.is/DWAaD#selection-18757.0-18769.1

 

[קלייטון.ש]

מדובר בבג"ץ שאימץ את פסיקת השלום וקרא לה "עובדה"

הציטוט השני בהודעתי.
יכול להיות שאפשר לדון בשאלה הכללית מיהו עבריין, ובהמשך לדון בשאלה מיהו עבריין מין (ולדון בשאלה אם מדובר באותו מונח), אבל מה שנוגע לחיים רמון מאחר ונפסק כבר שהוא אינו עבריין מין, גם בבג"ץ, ספק אם בית המשפט ירצה לשוב ולדון בשאלות אלה בקשר אליו. עם זאת מי שחושבת שהיא יכולה לשכנע את בית המשפט לדון בנושא, זכותה לנסות.

 

[moshecaspi]

לא נראה לי שבג"ץ פסק שהוא אינו עבריין מין

נכתב בבג"ץ כך: "סבורה גם אני, כבית משפט השלום, כי אין לראות בו עבריין מין". כלומר מדובר על שתי שופטת שמסכימות בנושא. מקובל, אבל אני לא רואה פסיקה בנושא.
&nbsp
עכשיו, לדעתי, צריך לבחון אם הוא באמת עבריין מין ואולי בעזרת פסק הדין שהבאתי.

 

[עופר בן אברהם]

עבריין מין מוגדר בחוק

חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, סעיף 2 (אבל צריך לשים לב, שההגדרה היא ל"חוק זה").

 

[עופר בן אברהם]

פשוטו של מִקְרָא (לא של מקרה)

ונשיא בית המשפט העליון בדימוס מאיר שמגר לא אמר, ש"עבריין אפשר לפרש אחד שהורשע וגם פשוטו של מקרה - מי שנחשד בביצוע עבירה", אלא "לפי פשוטו של מקרא, הרי עבריין הוא מי שביצע מעשה המוגדר כעבירה, ואין בביטוי כשלעצמו כדי ללמד על כך, שהמחוקק אינו נוקט לשון 'עבירה' ו'עבריין', לפי העניין, אלא לגבי מי שכבר הוכח לגביו בהליך פלילי חלוט, שנסתיים בהרשעה, כי עבר עבירה" (בג"ץ 428/86, ברזילי נגד ממשלת ישראל, כאן).