חיים של להט"בים בישראל

[קשת בצבע]

חיים של להט"בים בישראל

בהמשך לדיון יום השואה ולעוד כמה דברים שרצו בפייסבוק - עניין אותי לדעת משהו.
אנחנו חיים לנו בתחושה שמדינת ישראל יחסית מתקדמת בכל הקשור לזכויות להט"בים. אמנם לא בחקיקה, אבל בהחלט בפסיקות בית משפט.
אבל האם זה באמת ככה? או שסתם הכי נוח לנו לחשוב שאצלנו הכי טוב?

האם מישהי/ו מכן/ם הרגיש אי פעם מאויים בגלל הנטייה המינית או המגדרית השונה?
האם חוויתם אי פעם אלימות מילולית או אפילו פיזית על הרקע הזה?
ומה עם הילדים? האם אי פעם היה מקרה שהפחיד או הטריד אתכם לגביהם?

 

[טלית נודדת]

לא מאויימת, אבל מוטרדת

היו מספר הזדמנויות של הטרדה ברחוב, בעיקר כשהלכתי מחובקת עם האישה. לא רבות, אבל היו. היו מספר הזדמנויות ספור בהן העדפתי להסתיר את היותי לסבית כי לא הייתי בטוחה לאן הגילוי עלול להוביל ולא היה לי כוח להצעות לשלישייה...
מאויימת לא חשתי מעולם, אבל: גיליתי את עצמי מאוחר, כך שדילגתי על תקופת בי״ס והצבא. ודבר שני: יש לי שיער ארוך. יש לי חברה עם שיער קצר על גבול הקרחת שזוכה להערות על בסיס קבוע על האופן שבו ״אישה צריכה להיראות״.

בבועה שלי הדברים מתנהלים על מי מנוחות.