חיים

שרי42

New member
חיים

- אהבה תמצית ההויה - צעקה כעס מתפרץ, המולה - דו שיח אתה ואני, אני ואתה - שתיקה מחרישת אוזניים, מביכה, לא חכמה - עוצמה? למי היא שייכת? לי? לך? היא כל כך קצרה, כל כך מדומה - כאב מפלח בטן, לב, נשימה - נטישה הולכת אל הבלתי נודע, בראש מורם, בדעה צלולה - ואתה? המום, האם מבין את הסיבה? לאן הולך, אנה בא
 

הקשתית*

New member
יקירתי...

תמיד,כשאת חולה,משום מה את מלאת ``השראה``... אהבתי, את הניגודים והסימבוליות, אהבתי את הפשטות והיופי במילותייך, וכדי,שחיינו יהיו מלאי אהבה, המאמץ צריך להתחיל מבפנים,מתוכנו... אוהבת אותךךךך מתגעגעת ה``כינה נחמה``
 
אהבה

כואבת, שותקת, מלאת עוצמה. כזו היא האהבה שבחרת להביא לפנינו. והוא? האם רואה? אינו מבין. ואת כותבת יפה ורגיש.
 
למעלה