הסרט הזה מדכא ממש.
כל האווירה שבה הבחור הזה גדל נראית לי קשה מאוד. יש משהו מאוד קר ומנוכר בצורה שבה המשפחה שלו מתנהלת. האזהרה של אבא שלו בהתחלה שלא יעז לחשוב לחזור בלי שהוא עושה מעצמו לוחם סומו מצליח זעזעה אותי במיוחד, זה כמו מתוך סיפור מימי הביניים על אב רשע שמגרש את בנו מהבית בתירוצים שונים. אני מקווה מאוד שלא מדובר פה בדפוס התנהגות יפני מקובל ושרוב ההורים תומכים בילדיהם ומגלים כלפיהם אהבה וסלחנות כשצריך, ולא דואגים רק לכבוד של המשפחה.
עצוב מאוד.
