מייק חסיד ישוע
New member
חיי עולם ודראון עולם
להלן פסוקים על חיי עולם ודראון עולם, כאשר כל הפסוקים הללו לקוחים מהתנ"ך. התחלתי בכך שהבאתי מובאה של הרב שאול השליח שהיה תלמידו של הרב גמליאל, לפני שהפך לחסידו של ישוע. האם אני צודק בפרשי כך את הפסוקים הללו? אשמח לקבל הערות ותגובות מעניינות. הנדון: העולם הבא- חיי עולם או דראון עולם אל העברים ט' 27: 27 וְכַאֲשֶׁר נִגְזַר עַל־בְּנֵי אָדָם לָמוּת פַּעַם אֶחָת וְאַחֲרֵי־כֵן הַמִּשְׁפָּט האם שאול המציא רעיון חדש או שהוא המשיך קו מחשבה שכבר היה קיים אצל כל מאמין באלוהים שקורא תנ"ך. ראשית כל אנו רואים ש: נִגְזַר עַל־בְּנֵי אָדָם לָמוּת. המוות שולט על כל בני האדם- אנחנו לא צריכים את התנ"ך בשביל להבין את זה בראשית ב' 16-17: וַיְצַו יְהוָה אֱלֹהִים, עַל־הָאָדָם לֵאמֹר; מִכֹּל עֵץ־הַגָּן אָכֹל תֹּאכֵל׃ 17 וּמֵעֵץ, הַדַּעַת טוֹב וָרָע, לֹ א תֹאכַל מִמֶּנּוּ; כִּי, בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת׃ בראשית ג' 19: 19 בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם, עַד שׁוּבְךָ אֶל־הָאֲדָמָה, כִּי מִמֶּנָּה לֻקָּחְתָּ; כִּי־עָפָר אַתָּה, וְאֶל־עָפָר תָּשׁוּב ישעיהו מ' 6-8: 6 קוֹל אֹמֵר קְרָא, וְאָמַר מָה אֶקְרָא; כָּל־הַבָּשָׂר חָצִיר, וְכָל־חַסְדּוֹ כְּצִיץ הַשָּׂדֶה׃ 7 יָבֵשׁ חָצִיר נָבֵל צִיץ, כִּי רוּחַ יְהוָה נָשְׁבָה בּוֹ; אָכֵן חָצִיר הָעָם׃ 8 יָבֵשׁ חָצִיר נָבֵל צִיץ; וּדְבַר־אֱלֹהֵינוּ יָקוּם לְעוֹלָם׃ ישעיהו נא' 6: שְׂאוּ לַשָּׁמַיִם עֵינֵיכֶם וְהַבִּיטוּ אֶל־הָאָרֶץ מִתַּחַת, כִּי־שָׁמַיִם כֶּעָשָׁן נִמְלָחוּ וְהָאָרֶץ כַּבֶּגֶד תִּבְלֶה, וְיֹשְׁבֶיהָ כְּמוֹ־כֵן יְמוּתוּן; וִישׁוּעָתִי לְעוֹלָם תִּהְיֶה, וְצִדְקָתִי לֹא תֵחָת. אם לאחר שאנחנו נמות נגזר עלינו משפט, זה אומר שישנה תחייה שהרי כיצד אדם מת יכול להישפט: דוגמה א': לאחר שדויד במקום לצאת למלחמה מחליט לשבת בירושלים ואז מחליט להתהלך על גג ביתו כאשר הוא ראה אישה טובת מראה מתרחצת על גג ביתה ודוד דורש את האישה הזאת ושולח מלאכים לביתה בכדי להביאה אליו ואז דויד שוכב עימה והיא נשלחת חזרה אל ביתה כאשר היא מתקדשת על טומאתה ואז היא מגלה שהיא הרה והיא שולחת מסר לדויד ואומרת לו על כך. ואז דויד בכדי לכסות על החטא שלו שולח את יואב בכדי שיביא אליו את אוריה החיתי, כאשר אוריה מגיע אל דויד מציע לו שהוא ירד אל ביתו וירחץ רגליו בתקווה שהוא ישכב עם אשתו אך אוריה היה אדם תם והוא סירב להתענג בביתו כאשר חבריו נלחמו בקרב והוא החליט לשכב בפתח בית המלך ולכן דויד מנסה לגרום לו להשתכר בכדי שהוא מצבו זה אולי ישכב עם אשת ואז דויד יוכל לכסות על החטא שלו, אך אוריה עדיין לו שב לביתו והוא שכב בפתח בית המלך. ואז דויד שולח מסר ליואב והוא מבקש מיואב שילח את אוריה לחזית המלחמה החזקה ביותר ואז כולם יעזבו אותו בחזית ויכו אותו והוא ימות, כיוון שקש להוציא תוכנית כזאת לפועל באופן נקי אזי יואב שלח את אוריה למקום בו הוא ידע שיש סכנה יחד עם חיילים אחרים ובעצם דויד היה אחראי למותם של אנשים נוספים בנוסף לאוריה, כאשר בת בע שמעה את אשר קרה לאוריה היא ספדה עליו וכאשר עבר אבל דויד שלח אליה ואסף אותה אל ביתו והיא הייתה לו לאישה והולידה לו בן... " וַיֵּרַע הַדָּבָר אֲשֶׁר-עָשָׂה דָוִד, בְּעֵינֵי יְהוָה". לאחר מכן יהוה שולח את נתן הנביא אל דויד והוא מספר לו את משל כבשת הרש ודויד אומר על האדם הרשע במשל שהוא איש מוות ושהוא צריך לשלם ארבעתיים עקב הדבר הרע הזה ונתן מוכיח את דויד בחטאו ואומר לו שעקב כך לא יסור חרב מביתו עד עולם עקב כי הוא ביזה את יהוה ופעל בסתר לכן רעיו ישכבו עם נשיו לעיני כל ישראל, ודר זה יתגשם עם אבשלם בנו. שמואל ב' טו' 16: וַיֵּצֵא הַמֶּלֶךְ וְכָל-בֵּיתוֹ, בְּרַגְלָיו; וַיַּעֲזֹב הַמֶּלֶךְ, אֵת עֶשֶׂר נָשִׁים פִּלַגְשִׁים--לִשְׁמֹר הַבָּיִת שמואל ב' טז' 21: וַיֹּאמֶר אֲחִיתֹפֶל, אֶל-אַבְשָׁלֹם, בּוֹא אֶל-פִּלַגְשֵׁי אָבִיךָ, אֲשֶׁר הִנִּיחַ לִשְׁמוֹר הַבָּיִת; וְשָׁמַע כָּל-יִשְׂרָאֵל, כִּי-נִבְאַשְׁתָּ אֶת-אָבִיךָ, וְחָזְקוּ, יְדֵי כָּל-אֲשֶׁר אִתָּךְ כב וַיַּטּוּ לְאַבְשָׁלוֹם הָאֹהֶל, עַל-הַגָּג; וַיָּבֹא אַבְשָׁלוֹם אֶל-פִּלַגְשֵׁי אָבִיו, לְעֵינֵי כָּל-יִשְׂרָאֵל. התשובה של דויד לנתן הייתה: "וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל-נָתָן, חָטָאתִי לַיהוָה." עקב כך נתן אמר לדויד שהוא לא ימות אך בנו הילוד כן ימות ואכן הבן של בת שבע היה חולה במצב אנוש לשבעה ימים ובתקופת זמן הזאת דויד ביקש את האלוהים בעד הנער והוא צם ולן ושכב אצה, כאשר הילד מת עבדי דויד פחדו להקימו שהרי אם דויד היה כל כך עצוב בזמן שהילד היה חי אזי קל וחומר שהוא יהיה עצוב בזמן שהילד היה מת, ואז דויד שאל את אנשיו שפחדו להגיד לו א אשר נעשה אם מת הילד והם אמרו לו שהוא מת והוא קם והתרחץ הלך לבית יהוה להשתחוות ואז הוא בא אל ביתו ושמו לו לחם לאכול. אנשי דויד שלא הבינו את דרך התנהגותו שאלו אותו על כך: שמואל ב' יב 21-23: וַיֹּאמְרוּ עֲבָדָיו אֵלָיו, מָה-הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר עָשִׂיתָה; בַּעֲבוּר הַיֶּלֶד חַי, צַמְתָּ וַתֵּבְךְּ, וְכַאֲשֶׁר מֵת הַיֶּלֶד, קַמְתָּ וַתֹּאכַל לָחֶם. כב וַיֹּאמֶר--בְּעוֹד הַיֶּלֶד חַי, צַמְתִּי וָאֶבְכֶּה: כִּי אָמַרְתִּי מִי יוֹדֵעַ, יחנני (וְחַנַּנִי) יְהוָה וְחַי הַיָּלֶד. כג וְעַתָּה מֵת, לָמָּה זֶּה אֲנִי צָם--הַאוּכַל לַהֲשִׁיבוֹ, עוֹד: אֲנִי הֹלֵךְ אֵלָיו, וְהוּא לֹא-יָשׁוּב אֵלָי. ראשית אנו רואים שיש תחיית מתים שהרי דויד הבין שהוא ילך אל בנו אשר מת ושנית לאחר החטא הנורא זה של דויד הוא הבין שיהוה סלח לו למרות חטאו הנורא ולכן הוא בעצמו הולך לקום מן המתים ואז להיות במקום שבנו המת נמצא בו. תהילים נא' 3: חָנֵּנִי אֱלֹהִים כְּחַסְדֶּךָ; כְּרֹב רַחֲמֶיךָ, מְחֵה פְשָׁעָי. תהילים נא' 4: הרבה (הֶרֶב), כַּבְּסֵנִי מֵעֲוֹנִי; וּמֵחַטָּאתִי טַהֲרֵנִי. תהילים נא' 9: תְּחַטְּאֵנִי בְאֵזוֹב תְּכַבְּסֵנִי, וּמִשֶּׁלֶג אַלְבִּין. תהילים נא' 11: הַסְתֵּר פָּנֶיךָ, מֵחֲטָאָי; וְכָל-עֲוֹנֹתַי מְחֵה.
להלן פסוקים על חיי עולם ודראון עולם, כאשר כל הפסוקים הללו לקוחים מהתנ"ך. התחלתי בכך שהבאתי מובאה של הרב שאול השליח שהיה תלמידו של הרב גמליאל, לפני שהפך לחסידו של ישוע. האם אני צודק בפרשי כך את הפסוקים הללו? אשמח לקבל הערות ותגובות מעניינות. הנדון: העולם הבא- חיי עולם או דראון עולם אל העברים ט' 27: 27 וְכַאֲשֶׁר נִגְזַר עַל־בְּנֵי אָדָם לָמוּת פַּעַם אֶחָת וְאַחֲרֵי־כֵן הַמִּשְׁפָּט האם שאול המציא רעיון חדש או שהוא המשיך קו מחשבה שכבר היה קיים אצל כל מאמין באלוהים שקורא תנ"ך. ראשית כל אנו רואים ש: נִגְזַר עַל־בְּנֵי אָדָם לָמוּת. המוות שולט על כל בני האדם- אנחנו לא צריכים את התנ"ך בשביל להבין את זה בראשית ב' 16-17: וַיְצַו יְהוָה אֱלֹהִים, עַל־הָאָדָם לֵאמֹר; מִכֹּל עֵץ־הַגָּן אָכֹל תֹּאכֵל׃ 17 וּמֵעֵץ, הַדַּעַת טוֹב וָרָע, לֹ א תֹאכַל מִמֶּנּוּ; כִּי, בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת׃ בראשית ג' 19: 19 בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם, עַד שׁוּבְךָ אֶל־הָאֲדָמָה, כִּי מִמֶּנָּה לֻקָּחְתָּ; כִּי־עָפָר אַתָּה, וְאֶל־עָפָר תָּשׁוּב ישעיהו מ' 6-8: 6 קוֹל אֹמֵר קְרָא, וְאָמַר מָה אֶקְרָא; כָּל־הַבָּשָׂר חָצִיר, וְכָל־חַסְדּוֹ כְּצִיץ הַשָּׂדֶה׃ 7 יָבֵשׁ חָצִיר נָבֵל צִיץ, כִּי רוּחַ יְהוָה נָשְׁבָה בּוֹ; אָכֵן חָצִיר הָעָם׃ 8 יָבֵשׁ חָצִיר נָבֵל צִיץ; וּדְבַר־אֱלֹהֵינוּ יָקוּם לְעוֹלָם׃ ישעיהו נא' 6: שְׂאוּ לַשָּׁמַיִם עֵינֵיכֶם וְהַבִּיטוּ אֶל־הָאָרֶץ מִתַּחַת, כִּי־שָׁמַיִם כֶּעָשָׁן נִמְלָחוּ וְהָאָרֶץ כַּבֶּגֶד תִּבְלֶה, וְיֹשְׁבֶיהָ כְּמוֹ־כֵן יְמוּתוּן; וִישׁוּעָתִי לְעוֹלָם תִּהְיֶה, וְצִדְקָתִי לֹא תֵחָת. אם לאחר שאנחנו נמות נגזר עלינו משפט, זה אומר שישנה תחייה שהרי כיצד אדם מת יכול להישפט: דוגמה א': לאחר שדויד במקום לצאת למלחמה מחליט לשבת בירושלים ואז מחליט להתהלך על גג ביתו כאשר הוא ראה אישה טובת מראה מתרחצת על גג ביתה ודוד דורש את האישה הזאת ושולח מלאכים לביתה בכדי להביאה אליו ואז דויד שוכב עימה והיא נשלחת חזרה אל ביתה כאשר היא מתקדשת על טומאתה ואז היא מגלה שהיא הרה והיא שולחת מסר לדויד ואומרת לו על כך. ואז דויד בכדי לכסות על החטא שלו שולח את יואב בכדי שיביא אליו את אוריה החיתי, כאשר אוריה מגיע אל דויד מציע לו שהוא ירד אל ביתו וירחץ רגליו בתקווה שהוא ישכב עם אשתו אך אוריה היה אדם תם והוא סירב להתענג בביתו כאשר חבריו נלחמו בקרב והוא החליט לשכב בפתח בית המלך ולכן דויד מנסה לגרום לו להשתכר בכדי שהוא מצבו זה אולי ישכב עם אשת ואז דויד יוכל לכסות על החטא שלו, אך אוריה עדיין לו שב לביתו והוא שכב בפתח בית המלך. ואז דויד שולח מסר ליואב והוא מבקש מיואב שילח את אוריה לחזית המלחמה החזקה ביותר ואז כולם יעזבו אותו בחזית ויכו אותו והוא ימות, כיוון שקש להוציא תוכנית כזאת לפועל באופן נקי אזי יואב שלח את אוריה למקום בו הוא ידע שיש סכנה יחד עם חיילים אחרים ובעצם דויד היה אחראי למותם של אנשים נוספים בנוסף לאוריה, כאשר בת בע שמעה את אשר קרה לאוריה היא ספדה עליו וכאשר עבר אבל דויד שלח אליה ואסף אותה אל ביתו והיא הייתה לו לאישה והולידה לו בן... " וַיֵּרַע הַדָּבָר אֲשֶׁר-עָשָׂה דָוִד, בְּעֵינֵי יְהוָה". לאחר מכן יהוה שולח את נתן הנביא אל דויד והוא מספר לו את משל כבשת הרש ודויד אומר על האדם הרשע במשל שהוא איש מוות ושהוא צריך לשלם ארבעתיים עקב הדבר הרע הזה ונתן מוכיח את דויד בחטאו ואומר לו שעקב כך לא יסור חרב מביתו עד עולם עקב כי הוא ביזה את יהוה ופעל בסתר לכן רעיו ישכבו עם נשיו לעיני כל ישראל, ודר זה יתגשם עם אבשלם בנו. שמואל ב' טו' 16: וַיֵּצֵא הַמֶּלֶךְ וְכָל-בֵּיתוֹ, בְּרַגְלָיו; וַיַּעֲזֹב הַמֶּלֶךְ, אֵת עֶשֶׂר נָשִׁים פִּלַגְשִׁים--לִשְׁמֹר הַבָּיִת שמואל ב' טז' 21: וַיֹּאמֶר אֲחִיתֹפֶל, אֶל-אַבְשָׁלֹם, בּוֹא אֶל-פִּלַגְשֵׁי אָבִיךָ, אֲשֶׁר הִנִּיחַ לִשְׁמוֹר הַבָּיִת; וְשָׁמַע כָּל-יִשְׂרָאֵל, כִּי-נִבְאַשְׁתָּ אֶת-אָבִיךָ, וְחָזְקוּ, יְדֵי כָּל-אֲשֶׁר אִתָּךְ כב וַיַּטּוּ לְאַבְשָׁלוֹם הָאֹהֶל, עַל-הַגָּג; וַיָּבֹא אַבְשָׁלוֹם אֶל-פִּלַגְשֵׁי אָבִיו, לְעֵינֵי כָּל-יִשְׂרָאֵל. התשובה של דויד לנתן הייתה: "וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל-נָתָן, חָטָאתִי לַיהוָה." עקב כך נתן אמר לדויד שהוא לא ימות אך בנו הילוד כן ימות ואכן הבן של בת שבע היה חולה במצב אנוש לשבעה ימים ובתקופת זמן הזאת דויד ביקש את האלוהים בעד הנער והוא צם ולן ושכב אצה, כאשר הילד מת עבדי דויד פחדו להקימו שהרי אם דויד היה כל כך עצוב בזמן שהילד היה חי אזי קל וחומר שהוא יהיה עצוב בזמן שהילד היה מת, ואז דויד שאל את אנשיו שפחדו להגיד לו א אשר נעשה אם מת הילד והם אמרו לו שהוא מת והוא קם והתרחץ הלך לבית יהוה להשתחוות ואז הוא בא אל ביתו ושמו לו לחם לאכול. אנשי דויד שלא הבינו את דרך התנהגותו שאלו אותו על כך: שמואל ב' יב 21-23: וַיֹּאמְרוּ עֲבָדָיו אֵלָיו, מָה-הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר עָשִׂיתָה; בַּעֲבוּר הַיֶּלֶד חַי, צַמְתָּ וַתֵּבְךְּ, וְכַאֲשֶׁר מֵת הַיֶּלֶד, קַמְתָּ וַתֹּאכַל לָחֶם. כב וַיֹּאמֶר--בְּעוֹד הַיֶּלֶד חַי, צַמְתִּי וָאֶבְכֶּה: כִּי אָמַרְתִּי מִי יוֹדֵעַ, יחנני (וְחַנַּנִי) יְהוָה וְחַי הַיָּלֶד. כג וְעַתָּה מֵת, לָמָּה זֶּה אֲנִי צָם--הַאוּכַל לַהֲשִׁיבוֹ, עוֹד: אֲנִי הֹלֵךְ אֵלָיו, וְהוּא לֹא-יָשׁוּב אֵלָי. ראשית אנו רואים שיש תחיית מתים שהרי דויד הבין שהוא ילך אל בנו אשר מת ושנית לאחר החטא הנורא זה של דויד הוא הבין שיהוה סלח לו למרות חטאו הנורא ולכן הוא בעצמו הולך לקום מן המתים ואז להיות במקום שבנו המת נמצא בו. תהילים נא' 3: חָנֵּנִי אֱלֹהִים כְּחַסְדֶּךָ; כְּרֹב רַחֲמֶיךָ, מְחֵה פְשָׁעָי. תהילים נא' 4: הרבה (הֶרֶב), כַּבְּסֵנִי מֵעֲוֹנִי; וּמֵחַטָּאתִי טַהֲרֵנִי. תהילים נא' 9: תְּחַטְּאֵנִי בְאֵזוֹב תְּכַבְּסֵנִי, וּמִשֶּׁלֶג אַלְבִּין. תהילים נא' 11: הַסְתֵּר פָּנֶיךָ, מֵחֲטָאָי; וְכָל-עֲוֹנֹתַי מְחֵה.