חיכיתי.
חיכיתי להיום.... ישבתי במיטה, שתיים בלילה, חושבת מה יקרה מחר. דימיינתי כול מיני דברים, עכשיו הבנתי שהם סתם מופרזים. הגעתי לשיעור, את לא היית שם, אז מיכל החליפה אותך. היתאכזבתי כאשר ראיתי שאת לא שם. היה לי חבל שלא ראיתי אותך... רציתי לדבר איתך, להסדיר את הענינים... אולי אפילו, להסכים על דבר מה. אבל אני יודעת שזה לא יכל להיות כך... ואני מבולבלת ולא מבינה. למה אמרת מה שאמרת? מה עשיתי לך? שיגרום לך לצחוק? אפילו עם זה מאחורי גבי (מה שהופך את זה למכאיב עוד יותר). אני לא שואלת עם כן אמרת את הדברים הללו או לא, אני רק שואלת למה.
חיכיתי להיום.... ישבתי במיטה, שתיים בלילה, חושבת מה יקרה מחר. דימיינתי כול מיני דברים, עכשיו הבנתי שהם סתם מופרזים. הגעתי לשיעור, את לא היית שם, אז מיכל החליפה אותך. היתאכזבתי כאשר ראיתי שאת לא שם. היה לי חבל שלא ראיתי אותך... רציתי לדבר איתך, להסדיר את הענינים... אולי אפילו, להסכים על דבר מה. אבל אני יודעת שזה לא יכל להיות כך... ואני מבולבלת ולא מבינה. למה אמרת מה שאמרת? מה עשיתי לך? שיגרום לך לצחוק? אפילו עם זה מאחורי גבי (מה שהופך את זה למכאיב עוד יותר). אני לא שואלת עם כן אמרת את הדברים הללו או לא, אני רק שואלת למה.