אמא של שירה היחידה
New member
חילול הקודש?
בחוצפתי,או שמא יש לדייק ולומר- בדמיון עשיר שלא נכנע לחוקים- כתבתי שלושה סיפורי מיתולוגיה. אני מביאה כאן אחד מהם. יש לו שני סופים אפשריים. התבססתי על כמה נתונים כלליים מאוד. בקשתי לכם- להעיר על שגיאות גסות,אם ישנן. אני לא מתמצאת בעולם המיתולוגיה,ולכן יתכן שהכנסתי לעלילה קוים שאינם אפשריים/לא עולים בקנה אחד עם הסגנון המיתי. תודה רבה מראש! • אפולו- אל השמש,הנבואה,הרפואה והמוזיקה/בנם של זאוס ו*ליטו • ארטמיס-אלת הירח והציד/תאומתו של אפולו • דיוניסוס-אל היין והתיאטרון .עוטה תדיר מסיכה על פניו,שכן הרואה את פניו כמות שהם- מת,או מוכה שגעון. דיוניסוס חולם שוב ושוב,על אשה (בת תמותה) ומתאהב בה. הוא מחליט לרדת לראות אותה. אפולו- שהוא אל השמש וכן הנבואה,מזהירו,שהוא חוזה,כי אם דיוניסוס יפגוש את האשה,הוא יהיה מוקסם ממנה כל כך-שלא יחזור בתום יממה אחת אל משכן האלים- ובכך יגזור את גורלו,להיות עד עולם,בין בני תמותה. דיוניסוס מפקפק בכנותו של אפולו- על רקע יריבות ישנה בינהם. הוא מחליט לצאת לראות אותה. כשהוא מגיע אל מקומה,הוא אכן נופל שבי אחרי יופיה. הוא מבקש את אהבתה לנצח- אך ליבה כבר נתון לאחר. דיוניסוס שבור לב,ומוקסם. הוא אינו יכול לחזור עוד אל משכן האלים-היות ועברה למעלה מיממה- וכן,אינו יכול לראות חיי אושר עם הנערה-היות וליבה נתון לאחר. בצעד נואש,דיוניסוס,קובע על ידי כוחותיו,כי שתית יין תביא לערפול חושים,ושיבוש הדעת- הוא מקווה בכך לזכות בנערה,ולו ללילה אחד. הוא מצליח לגרום לה להשתכר,ואכן- היא מבלה עימו את הלילה,אך קוראת שוב ושוב-משכרונה- בשם אהובה. אפולו- האכול רגשות אשם על כי לא הצליח להניא את דיוניסוס מלפגוש בנערה-יורד לפגוש אותו. הוא פוגש דיוניסוס שבור,ברגעיו המיואשים ביותר. אפולו מחליט כי הוא חייב לנסות ולהציל את דיוניסוס. אולם,זהו מעגל קסמים- דיוניסוס,שכאמור נשאר למעלה מיממה בעולם התמותה,אינו יכול לחזור אל עולם האלים. ישנו פתרון אחד,שעולה בדעתו של אפולו: היות ודיוניסוס,נשבע- כשאר כל האלים- שאם תעבור יממה ,לא יחזור לעולם האלים לא בלילה,ולא ביום, הרי שהדרך לעקוף זאת, היא- זמן שאיננו יום,ואיננו לילה. הוא מבקש את עזרת תאומתו,ארטמיס. כך,נולד ליקוי החמה. זמן שהוא אינו יום ואינו לילה. באותם זמנים נדירים,ורק אז,יכול דיוניסוס לבקר בעולם האלים. את שאר זמנו-עליו להעביר על פני האדמה. ויתרה מכך- עליו לדאוג לביטחונם של שתויי היין- תופעה שהוא יצר במו ידיו. אלא שדיוניסוס ,לעד שבור לב,ולכן הוא מתקשה-לעיתים- לעמוד במשימה הזו. מאז ועד ימינו אנו, שבורי לב (כדיוניסוס) מתנחמים בשיכר,ולעיתים קרובות הם מופקרים לגורלם. גירסה חילופית:
דיוניסוס יורד לפגוש את הנערה.אפולו- שחושש לגורלו- מחליט שעליו לעצור את דיוניסוס מלפגוש אותה ויהי-מה. בהיותו אל הרפואה,בכוחו להפיל כל מחלה על כל בן אנוש. הוא מפיל תרדמת על הנערה.דיוניסוס,מגיע עד לפתח ביתה,מנסה להעירה- אך כל נסיונותיו כושלים. מתוסכל וכועס-הוא מבין כי יד אפולו בדבר. ביאושו,הוא שותה לשוכרה יין. כטוב ליבו ביין- הוא מסיר מעליו את המסיכה- שמגינה על כל רואהו. אפולו,שאיננו יודע כי דיוניסוס עודו ליד בית הנערה,שיכור- מבטל את כישוף התרדמה. הנערה יוצאת מביתה,ורואה את דיוניסוס השיכור,ללא המסיכה שעל פניו. היא מתה מייד-כגורל בן תמותה שמביט בפני דיוניסוס. אפולו,שמבין כי בלא דעת,גרם עוד יותר נזק משהתכוון- מנסה להחיות את הנערה. היא אומנם מתעוררת,אך זכרון פניו של דיוניסוס משאיר אותה בטירוף תמידי. על כן,כדי להינות מחברתה,גם על דיוניסוס להיות שלא במלוא חושיו- ומאז ואילך,הוא שיכור באופן קבוע כמעט.אל ממלכת האלים,הוא- כמובן- איננו רוצה לשוב. ארמטיס לועגת לקוצר ידו של תאומה בעניין- שווי המשקל העדין בין שניהם מופר,כשעתה אפולו מרגיש שנכשל. הוא אינו בישא כוחו בשעה זו.ארמטיס מנצלת את שעת הכושר,וגורמת לחסימת אור השמש- ליקוי חמה. מאז,בכל פעם שנתקל אפולו בזוג מוכה השגעון- דיוניסוס ואהובתו(לה העניק אפולו חיי נצח,כדי לכפר ככל האפשר על מעשיו) הוא נזכר שוב בכשלונו,ושוב מופיע ליקוי חמה בשמיים.
בחוצפתי,או שמא יש לדייק ולומר- בדמיון עשיר שלא נכנע לחוקים- כתבתי שלושה סיפורי מיתולוגיה. אני מביאה כאן אחד מהם. יש לו שני סופים אפשריים. התבססתי על כמה נתונים כלליים מאוד. בקשתי לכם- להעיר על שגיאות גסות,אם ישנן. אני לא מתמצאת בעולם המיתולוגיה,ולכן יתכן שהכנסתי לעלילה קוים שאינם אפשריים/לא עולים בקנה אחד עם הסגנון המיתי. תודה רבה מראש! • אפולו- אל השמש,הנבואה,הרפואה והמוזיקה/בנם של זאוס ו*ליטו • ארטמיס-אלת הירח והציד/תאומתו של אפולו • דיוניסוס-אל היין והתיאטרון .עוטה תדיר מסיכה על פניו,שכן הרואה את פניו כמות שהם- מת,או מוכה שגעון. דיוניסוס חולם שוב ושוב,על אשה (בת תמותה) ומתאהב בה. הוא מחליט לרדת לראות אותה. אפולו- שהוא אל השמש וכן הנבואה,מזהירו,שהוא חוזה,כי אם דיוניסוס יפגוש את האשה,הוא יהיה מוקסם ממנה כל כך-שלא יחזור בתום יממה אחת אל משכן האלים- ובכך יגזור את גורלו,להיות עד עולם,בין בני תמותה. דיוניסוס מפקפק בכנותו של אפולו- על רקע יריבות ישנה בינהם. הוא מחליט לצאת לראות אותה. כשהוא מגיע אל מקומה,הוא אכן נופל שבי אחרי יופיה. הוא מבקש את אהבתה לנצח- אך ליבה כבר נתון לאחר. דיוניסוס שבור לב,ומוקסם. הוא אינו יכול לחזור עוד אל משכן האלים-היות ועברה למעלה מיממה- וכן,אינו יכול לראות חיי אושר עם הנערה-היות וליבה נתון לאחר. בצעד נואש,דיוניסוס,קובע על ידי כוחותיו,כי שתית יין תביא לערפול חושים,ושיבוש הדעת- הוא מקווה בכך לזכות בנערה,ולו ללילה אחד. הוא מצליח לגרום לה להשתכר,ואכן- היא מבלה עימו את הלילה,אך קוראת שוב ושוב-משכרונה- בשם אהובה. אפולו- האכול רגשות אשם על כי לא הצליח להניא את דיוניסוס מלפגוש בנערה-יורד לפגוש אותו. הוא פוגש דיוניסוס שבור,ברגעיו המיואשים ביותר. אפולו מחליט כי הוא חייב לנסות ולהציל את דיוניסוס. אולם,זהו מעגל קסמים- דיוניסוס,שכאמור נשאר למעלה מיממה בעולם התמותה,אינו יכול לחזור אל עולם האלים. ישנו פתרון אחד,שעולה בדעתו של אפולו: היות ודיוניסוס,נשבע- כשאר כל האלים- שאם תעבור יממה ,לא יחזור לעולם האלים לא בלילה,ולא ביום, הרי שהדרך לעקוף זאת, היא- זמן שאיננו יום,ואיננו לילה. הוא מבקש את עזרת תאומתו,ארטמיס. כך,נולד ליקוי החמה. זמן שהוא אינו יום ואינו לילה. באותם זמנים נדירים,ורק אז,יכול דיוניסוס לבקר בעולם האלים. את שאר זמנו-עליו להעביר על פני האדמה. ויתרה מכך- עליו לדאוג לביטחונם של שתויי היין- תופעה שהוא יצר במו ידיו. אלא שדיוניסוס ,לעד שבור לב,ולכן הוא מתקשה-לעיתים- לעמוד במשימה הזו. מאז ועד ימינו אנו, שבורי לב (כדיוניסוס) מתנחמים בשיכר,ולעיתים קרובות הם מופקרים לגורלם. גירסה חילופית: