חימום אוכל עם רוטב בשבת
נתחיל בהגדרה של "בישול" בשבת: שינוי צורה או איכות של דבר ע"י שימוש במקור חום אסור המשמעויות: א. לאו דווקא אוכל. כל דבר. ב. לאו דווקא הפיכה לראוי למאכל או לשימוש, אלא כל שינוי מהותי ג. מקורות החום האסורים בשבת: אש, דבר שחומם באש או דבר שחומם בשמש. חימום ישיר של מאכל בחום השמש יהיה מותר לגמרי בשבת (וזה אחד מעקרונות הדיון בשימוש במים חמים בדוד שמש בשבת, שאין כאן מקומו). לגבי מאכלים, ההלכה מחלקת בין דבר "יבש" לדבר "לח". כשהכלל הוא "אין בישול אחר בישול ביבש", כלומר: דבר יבש שכבר התבשל לפני שבת, חימום חוזר שלו בשבת אינו נחשב בישול אסור. לכן, למשל, יהיה מותר לחמם בשבת שניצל יבש שכבר התבשל לפני שבת. אמנם יש פוסקים שטוענים שאם טיגנתי משהו יהיה אסור לחמם אותו בשבת בדרך של "בישול", אך הם המיעוט, והרוב לא פוסקים כך. דברים רטובים, "לח" בלשון ההלכה, אסור לחמם אותם בשבת. הכלל הוא: "יש בישול אחר בישול בלח". לכן, למשל, אסור לחמם מרק על הפלטה בשבת אלא אם כן הוא עדיין חם (לספרדים: לפחות 45 מעלות, לאשכנזים - כל עוד קצת חמים. זו דוגמה נדירה של חומרה ספרדית. לגזור ולהדביק...) ומה זה בכלל "יבש" או "לח" מבחינה הלכתית? יש כאן מחלוקת גירסאות בשולחן ערוך, האם "לח" הוא: "כל שבו רוטב" או "כל שרובו רוטב". הרב עובדיה יוסף מקבל את הגירסה השניה, לכן מאכל עוף עם מעט רוטב יחשב יבש ומותר לחממו בשבת. רוב הפוסקים מקבלים את הגירסה הראשונה, ואז צריך לחמם רק בלי רוטב (או לפחות כמעט בלי רוטב). ואיך מחממים? על פלטה (אש מכוסה) ולפי חלק מהשיטות צריך על כלי ריק שעל הפלטה. יש מי שמחמם בתנור האפיה, שוב - בשימוש בשעון שבת, ויש הסוברים שיש כאן בעיה אחרת שנקראת "הטמנה". סיכומו של דבר, לרוב השיטות: דבר יבש או לח בטמפ' של מעל 45 מעלות - מותר לחמם בשבת על פלטה דבר יבש קר - מותר גם כן דבר לח חם אבל פחות מ 45 מעלות - אשכנזים מתירים וספרדים אוסרים דבר לח קר - אסור לכל השיטות יש עוד המון פרטים בסוגיה רחבה זו, ואשמח לענות. אגב, הבחינה הראשונה (מארבע) שערכתי של סמיכה לרבנות היתה של הלכות שבת והשאלה הראשונה עליה עניתי היתה בסוגיה של בישול אחר בישול. זה היה לפני 18 שנה, ואני עדיין זוכר כמו היום את אורכה ומה כתבתי בה. שמונה עמודי פוליו... כל טוב, רונן
נתחיל בהגדרה של "בישול" בשבת: שינוי צורה או איכות של דבר ע"י שימוש במקור חום אסור המשמעויות: א. לאו דווקא אוכל. כל דבר. ב. לאו דווקא הפיכה לראוי למאכל או לשימוש, אלא כל שינוי מהותי ג. מקורות החום האסורים בשבת: אש, דבר שחומם באש או דבר שחומם בשמש. חימום ישיר של מאכל בחום השמש יהיה מותר לגמרי בשבת (וזה אחד מעקרונות הדיון בשימוש במים חמים בדוד שמש בשבת, שאין כאן מקומו). לגבי מאכלים, ההלכה מחלקת בין דבר "יבש" לדבר "לח". כשהכלל הוא "אין בישול אחר בישול ביבש", כלומר: דבר יבש שכבר התבשל לפני שבת, חימום חוזר שלו בשבת אינו נחשב בישול אסור. לכן, למשל, יהיה מותר לחמם בשבת שניצל יבש שכבר התבשל לפני שבת. אמנם יש פוסקים שטוענים שאם טיגנתי משהו יהיה אסור לחמם אותו בשבת בדרך של "בישול", אך הם המיעוט, והרוב לא פוסקים כך. דברים רטובים, "לח" בלשון ההלכה, אסור לחמם אותם בשבת. הכלל הוא: "יש בישול אחר בישול בלח". לכן, למשל, אסור לחמם מרק על הפלטה בשבת אלא אם כן הוא עדיין חם (לספרדים: לפחות 45 מעלות, לאשכנזים - כל עוד קצת חמים. זו דוגמה נדירה של חומרה ספרדית. לגזור ולהדביק...) ומה זה בכלל "יבש" או "לח" מבחינה הלכתית? יש כאן מחלוקת גירסאות בשולחן ערוך, האם "לח" הוא: "כל שבו רוטב" או "כל שרובו רוטב". הרב עובדיה יוסף מקבל את הגירסה השניה, לכן מאכל עוף עם מעט רוטב יחשב יבש ומותר לחממו בשבת. רוב הפוסקים מקבלים את הגירסה הראשונה, ואז צריך לחמם רק בלי רוטב (או לפחות כמעט בלי רוטב). ואיך מחממים? על פלטה (אש מכוסה) ולפי חלק מהשיטות צריך על כלי ריק שעל הפלטה. יש מי שמחמם בתנור האפיה, שוב - בשימוש בשעון שבת, ויש הסוברים שיש כאן בעיה אחרת שנקראת "הטמנה". סיכומו של דבר, לרוב השיטות: דבר יבש או לח בטמפ' של מעל 45 מעלות - מותר לחמם בשבת על פלטה דבר יבש קר - מותר גם כן דבר לח חם אבל פחות מ 45 מעלות - אשכנזים מתירים וספרדים אוסרים דבר לח קר - אסור לכל השיטות יש עוד המון פרטים בסוגיה רחבה זו, ואשמח לענות. אגב, הבחינה הראשונה (מארבע) שערכתי של סמיכה לרבנות היתה של הלכות שבת והשאלה הראשונה עליה עניתי היתה בסוגיה של בישול אחר בישול. זה היה לפני 18 שנה, ואני עדיין זוכר כמו היום את אורכה ומה כתבתי בה. שמונה עמודי פוליו... כל טוב, רונן