חינוך בשיבוש
שלום וברכה, יש לי 2 ילדים האחד בן 2.5 והשניה בת 4 חודשים, 1. בני הגדול הוא ילד מחונך וקשוב (מלבד איחור קל בדיבור) ובכל פעם שהוא עושה דבר שאסור לו לעשות או מסוכן, אני מוכיחה אותו על כך ומסבירה לו מהי הסיבה שבגללה הוכחתי אותו (בלי לפרוק עליו כעסים, אלא ממקום של חינוך..) במשך השבועות שבהם אנו בבית הוא יודע את הגבולות ולא מנסה לעשות "דווקא" הבעיה מתחילה כשאנו נוסעים לשבתות לסבתא (אמא של בעלי) ואז כל החינוך הטוב נעלם!! ובשבועות אח"כ אני שוקדת מחדש כדי להחזיר אותו לקדמותו, (דבר שסוחט ממני כוחות!! (ולכן אני נמנעת מלבקר שם כל שבת.) לדעתי זה נובע מ2 דברים שבולטים מאד בהתנהגות של חמותי וגיסתי: 1. ברגע שאני מציבה לו גבולות הוא מתחיל לצרוח והם נכנעים לבכיות שלו ונותנים לו "כל " מה שירצה.. למרות שאני לא מסכימה..( למש/ל חטיף אחד בפעם,, הם יתנו לו כמה שירצה) 2. כשהוא עושה/ נוגע בדברים שבשבילם חשובים מאד (כמו.. עלים בעציץ,נשפך לו בטעות החטיף) הן צועקות עלין בווליום גבוה ובעצבים (ללללללאאאאאא) ואז הוא מתחיל לבכות ומסרב להירגע, אני לוקחת אותו לחדר צדדי מחבקת אותו ומסבירה לו למה סבתא/ דודה כועסות, אבל הוא משתטח על הרצפה ולא מעוניין להקשיב! למרות מאמצי להסביר להן שיסבירו לו ולא יצעקו עליו בעצבים, לא ניכר שיפור בהתנהלותן... ובשבועות הבאים הוא עושה לי "דווקא" עד שהוא חוזר לעצמו ומתנהג מקסים.. מלבד זאת אני וחמותי חולקות אחת על השנייה ולפני הילד, דבר שהוא בלתי נמנע! (ברצוני לציין שאני גרה מרחק רב מההורים שלי ומאימו של בעלי.) אשמח לקבל עצות!!! נואשת
שלום וברכה, יש לי 2 ילדים האחד בן 2.5 והשניה בת 4 חודשים, 1. בני הגדול הוא ילד מחונך וקשוב (מלבד איחור קל בדיבור) ובכל פעם שהוא עושה דבר שאסור לו לעשות או מסוכן, אני מוכיחה אותו על כך ומסבירה לו מהי הסיבה שבגללה הוכחתי אותו (בלי לפרוק עליו כעסים, אלא ממקום של חינוך..) במשך השבועות שבהם אנו בבית הוא יודע את הגבולות ולא מנסה לעשות "דווקא" הבעיה מתחילה כשאנו נוסעים לשבתות לסבתא (אמא של בעלי) ואז כל החינוך הטוב נעלם!! ובשבועות אח"כ אני שוקדת מחדש כדי להחזיר אותו לקדמותו, (דבר שסוחט ממני כוחות!! (ולכן אני נמנעת מלבקר שם כל שבת.) לדעתי זה נובע מ2 דברים שבולטים מאד בהתנהגות של חמותי וגיסתי: 1. ברגע שאני מציבה לו גבולות הוא מתחיל לצרוח והם נכנעים לבכיות שלו ונותנים לו "כל " מה שירצה.. למרות שאני לא מסכימה..( למש/ל חטיף אחד בפעם,, הם יתנו לו כמה שירצה) 2. כשהוא עושה/ נוגע בדברים שבשבילם חשובים מאד (כמו.. עלים בעציץ,נשפך לו בטעות החטיף) הן צועקות עלין בווליום גבוה ובעצבים (ללללללאאאאאא) ואז הוא מתחיל לבכות ומסרב להירגע, אני לוקחת אותו לחדר צדדי מחבקת אותו ומסבירה לו למה סבתא/ דודה כועסות, אבל הוא משתטח על הרצפה ולא מעוניין להקשיב! למרות מאמצי להסביר להן שיסבירו לו ולא יצעקו עליו בעצבים, לא ניכר שיפור בהתנהלותן... ובשבועות הבאים הוא עושה לי "דווקא" עד שהוא חוזר לעצמו ומתנהג מקסים.. מלבד זאת אני וחמותי חולקות אחת על השנייה ולפני הילד, דבר שהוא בלתי נמנע! (ברצוני לציין שאני גרה מרחק רב מההורים שלי ומאימו של בעלי.) אשמח לקבל עצות!!! נואשת