חינוך הילדים: חילוקי דיעות במשפחה
מי יעזור לי לשכנע את אישתי? מנהלי הפורום הניכבדים. אודה מראש על עזרתכם. אנו זוג רופאים הורים ל 2 ילדות, בת 5 ובת 2.5. בסמיכות לביתנו יש גן ילדים ובית ספר, שאינם שייכים לרשת החינוך הישראלית. המדובר במוסד חינוכי אמריקאי פרטי ברמה גבוהה מאד דהיינו בכל כיתה עד 10 ילדים לכל היותר, ולכל כיתה יש מורה אחת ועוד 2 עוזרות-מורה. השפה הראשית המדוברת היא אנגלית כשעברית היא שפה מישנית. המדובר בבית ספר שהוקם מלכתחילה כדי לספק חינוך לילדי דיפלומטים ועובדים ברשתות התיקשורת הזרות המוצבים בארץ. בנוסף עליהם יש גם ישראלים חריגים בגישתם החינוכית (בדומה אלי ובניגוד לאישתי) כבר בגן ואחר כך גם בבית הספר לומדים גם שחייה, בלט, מוסיקה, וגם שאר הנושאים הרגילים (העיוניים) מה שקסם לי הוא שבבית הספר יש רוגע פסטורלי ושלווה שהם כמעט לא מציאותיים במציאות הישראלית היומיומית. הגישה החינוכית היא ללמד איך ללמוד ולא סתם ללמד (מה שמן הסתם אפשרי וקל להשגה כשיש 3 מורות על כ - 10 תלמידים. ביקרנו במקום מספר פעמים ולמשל נכנסנו לכיתה בשעת קריאה ובהפתעה, וגם אני הופתעתי מהשקט (כמו דממת אלחוט) ששרר בכיתה. בחדר אחר, כיתת קטנים היה שעת סיפור וחזיתי ב 8 זוגות עיניים נוצצים לעבר הספר ממנו הקריאה הגננת/מורה את הסיפור לבני הכיתה. למיותר לציין את חדר המחשבים בו מגיל הגן יש לכל ילדון מחשב אישי לקשקש עליו וכד'. ובכלל, המקום מצוייד לעילא ולעילא. ### החסרונות של המקום הם: 1. הגן ובית הספר מאוייש בבני כל העמים (ניתן לראות בזה ייתרון). 2. הקושי ההתחלתי לקלוט את השפה האנגלית (עד לכיתה א' הם לא דורשים לתגבר את לימודי האנגלית של הילד, ולכן ביתי הגדולה, שתישהה בגן חובה בשנה הבאה, צפוייה לקלוט את האנגלית בקלות לרמת שפת אם. מעבר לכך, בשנה שלאחר מכן, יהיה צורך לתגברה בלימודי אנגלית מתוגברים כדי לסגור את הפער). ייתכן כי בעתיד בעוד מספר שנים אנו מתכננים לנסוע לארה"ב לשנתיים לתת התמחות ולכן נסיעה עם שפה אנגלית קולחת היא בוודאי תקטין את הבום הגדול. ברם לדעת אישתי יש להיסתפק בבום הגדול מאד שיהיה עליהן להתמודד כנגדו אז ואין כל ייתרון להיחשף למסגרת זו עתה. 3. לוח השנה לפיו פועל הגן הוא הלוח האמריקאי. אין לימודים בימי א'. יהיה צורך להיערך לכך. החגים הנילמדים הם היהודיים והאמריקאים (הנוצריים) 4. יש סיכון שיווצר קושי ברכישת חברים אך בגיל גן החובה הסיכון קטן יחסית, משיחות עם הורים לילדים שם, התברר לי שהילדים מאד אוהבים ללכת לגן/ ביה"ס הזה. ושיש יחסי חברות עם מפגשים גם בשעות אחר הצהריים. 5. כיום בגן הנוכחי ביתי מאושרת והיא תוכל להישאר באותה המסגרת גם בגן החובה. זה במידה ועמדתי לא תצא אל הפועל. מהיכרותי עם ביתי, אני חושב כי היא מאד חברותית, ואף בגן הנוכחי היא פורחת מהבחינה החברתית. מהצד השני אני מבחין כי לעיתים לטעמי היא חסרת סבלנות ונימוס ואני חושב כי שהייה במסגרת כל כך מעניקה, אינדיבידואלית ורגועה, יכולה להביא לה ריסון עצמי בדרכי נועם (כבר אין צורך להאבק על תשומת ליבה של הגננת כי ממילא יש המון שימת לב לעברה) ******** מה קורה והיכן אנו עומדת משפחתינו לעניין הוויכוח הזה? 1. אני מעוניין לרשום את הילדות לשנה אחת (הגדולה עד לכיתה א'), או, לכ 3 שנים עד לכיתה ב' או ג' כשאם נבחר באפשרות הארוכה יותר יהיה צורך לתגבר את לימודי העברית במסגרת אחה"צ 2. אישתי ומשפחתה כולם ללא יוצאים מהכלל מתנגדים לרעיון הזה. 3. בני משפחתי מרגישים חוסר נעימות מול אישתי, "שעולה על באריקדות" בעניין הזה. הם לכן מדברים מוסיקה שונה לחלוטין כשמצטרפת לשיחה הרלוונטית גם אישתי. פתאום אומרים כי באמת לא בטוח להם איך תגיב הילדה למסגרת החדשה וכד' 4. אישתי תיאמה לנו שיחה עם פסיכולוגית יועצת משפחתית, והמומחית אמרה כי הרעיון רע וכי ייגרם נזק לילדות שהוא נזק ארוך טווח. ויש לרדת מכך. אני חושב כי זוהי חוסר מיקצועיות בלשון המעטה מצד הפסיכולוגית לדבר כך, כי איננה מכירה את הילדות, ומעולם לא פגשה אותן. לעניין החברתי אותו העלתה הפסיכולוגית אין כל וודאות, שהרי הפסיכולוגיה (כמו הרפואה) אינם מדע מדוייק. יש ילד שיעבור כל שנה למסגרת חברתית/לימודית אחרת ומייד ימצא חברים חדשים ויהיה מוקף בחברים, ולעומתו יש ילדים שיהיו עם אותה המסגרת החברתית שנים ובכל זאת לא יהיו להם חברים. ובנוסף יש ילדים ואנשים שיהיה להם חבר אחד והם ירגישו טוב מאד ובטוחים חברתית ולעומתם יש ילדים עם עשרות חברים שירגישו תמיד בודדים וללא חברים וללא ביטחון חברתי. הפסיכולוגית המדופלמת טענה שמניסיונה האישי היא נסעה לפני שנים עם משפחתה לחו"ל וניזקי הנסיעה ניכרים בילדיה עד היום? כיצד היא מגיעה למסקנה כל כך נחרצת זה לא ברור לי. ניראה לי כי הקישה מהמיקרה הפרטי שלה אלינו. 5. במפגש חברתי פגשנו פסיכיאטר ילדים שחתך כי ברמת העיקרון ילדים בגיל הזה זקוקים לחברים כדי להגיע להתפתחות תקינה. אם במסגרת הזו יהיו קשרים חברתיים זה טוב. אם לא אז זה לא מומלץ. כאמור בשיחה עם הורי ילדים בגן האמריקאי, יש חברויות בין הילדים שם. וילדים ניפגשים בשעות אחר הצהריים. אחד ההורים שם אמר לי כי הוא סבור כי החברויות חשובות להתפתחות של הילדים. החברות חשובה לזמן בו היא קיימת. ואין כל חשיבות האם החברות מהגן תיוותר גם כשהילד יהיה בגיל התיכון למשל. זה טיעון טוב לנושא החברתי הבעייתי משהו של המסגרת הזאת. בנוסף, ניתן לתגבר את הילד בחוגים "ישראליים" בשעות אחר הצהריים (מה שממילא נעשה גם כיום) 6. ישנן סוגיות נוספות: עלות כלכלית, לוח השנה השונה, ימי א' ללא לימודים ועוד אך כל אלה הם מישנים. לאחר שאישתי ביקרה אצל הפסיכולוגית היועצת הגדרנו את הוויכוח ביננו לסוגייה החשובה ביותר לאישתי והיא הסוגייה החברתית. שונות המסגרת, והאפקט על הילדים. את הקושי הכספי והקושי בשוני לוחות הזמנים אקח על עצמי לפתור. &&&&&&& מי יוכל לעזור לי לשכנע את אישתי שפוחדת מזה כמו מאש, ברמה שהיא בילתי ראציונאלית. אני מחפש בעל מקצוע שיהווה אוטוריטה מיקצועית, ואם המומחה יגיד ששנה כזאת שונה ומעניינת יכולה לתרום לילדים הרבה דברים שילוו אותם בחייהם אחר כך, אז ...ותישקוט הארץ 40 שנה. אני מצטער שאני מעדיף את דעת המומחים, כי יש חלק קטן מידידנו (קטן אך מאד איכותי), התומך בדעתי, אך אישתי לא מקבלת דיבריהם כי רע לא יצמח משנה או שנתיים שכאלה, ומדובר אך ורק ברווח. אנו זקוק לגושפנקת המומחים. תודה מראש.
מי יעזור לי לשכנע את אישתי? מנהלי הפורום הניכבדים. אודה מראש על עזרתכם. אנו זוג רופאים הורים ל 2 ילדות, בת 5 ובת 2.5. בסמיכות לביתנו יש גן ילדים ובית ספר, שאינם שייכים לרשת החינוך הישראלית. המדובר במוסד חינוכי אמריקאי פרטי ברמה גבוהה מאד דהיינו בכל כיתה עד 10 ילדים לכל היותר, ולכל כיתה יש מורה אחת ועוד 2 עוזרות-מורה. השפה הראשית המדוברת היא אנגלית כשעברית היא שפה מישנית. המדובר בבית ספר שהוקם מלכתחילה כדי לספק חינוך לילדי דיפלומטים ועובדים ברשתות התיקשורת הזרות המוצבים בארץ. בנוסף עליהם יש גם ישראלים חריגים בגישתם החינוכית (בדומה אלי ובניגוד לאישתי) כבר בגן ואחר כך גם בבית הספר לומדים גם שחייה, בלט, מוסיקה, וגם שאר הנושאים הרגילים (העיוניים) מה שקסם לי הוא שבבית הספר יש רוגע פסטורלי ושלווה שהם כמעט לא מציאותיים במציאות הישראלית היומיומית. הגישה החינוכית היא ללמד איך ללמוד ולא סתם ללמד (מה שמן הסתם אפשרי וקל להשגה כשיש 3 מורות על כ - 10 תלמידים. ביקרנו במקום מספר פעמים ולמשל נכנסנו לכיתה בשעת קריאה ובהפתעה, וגם אני הופתעתי מהשקט (כמו דממת אלחוט) ששרר בכיתה. בחדר אחר, כיתת קטנים היה שעת סיפור וחזיתי ב 8 זוגות עיניים נוצצים לעבר הספר ממנו הקריאה הגננת/מורה את הסיפור לבני הכיתה. למיותר לציין את חדר המחשבים בו מגיל הגן יש לכל ילדון מחשב אישי לקשקש עליו וכד'. ובכלל, המקום מצוייד לעילא ולעילא. ### החסרונות של המקום הם: 1. הגן ובית הספר מאוייש בבני כל העמים (ניתן לראות בזה ייתרון). 2. הקושי ההתחלתי לקלוט את השפה האנגלית (עד לכיתה א' הם לא דורשים לתגבר את לימודי האנגלית של הילד, ולכן ביתי הגדולה, שתישהה בגן חובה בשנה הבאה, צפוייה לקלוט את האנגלית בקלות לרמת שפת אם. מעבר לכך, בשנה שלאחר מכן, יהיה צורך לתגברה בלימודי אנגלית מתוגברים כדי לסגור את הפער). ייתכן כי בעתיד בעוד מספר שנים אנו מתכננים לנסוע לארה"ב לשנתיים לתת התמחות ולכן נסיעה עם שפה אנגלית קולחת היא בוודאי תקטין את הבום הגדול. ברם לדעת אישתי יש להיסתפק בבום הגדול מאד שיהיה עליהן להתמודד כנגדו אז ואין כל ייתרון להיחשף למסגרת זו עתה. 3. לוח השנה לפיו פועל הגן הוא הלוח האמריקאי. אין לימודים בימי א'. יהיה צורך להיערך לכך. החגים הנילמדים הם היהודיים והאמריקאים (הנוצריים) 4. יש סיכון שיווצר קושי ברכישת חברים אך בגיל גן החובה הסיכון קטן יחסית, משיחות עם הורים לילדים שם, התברר לי שהילדים מאד אוהבים ללכת לגן/ ביה"ס הזה. ושיש יחסי חברות עם מפגשים גם בשעות אחר הצהריים. 5. כיום בגן הנוכחי ביתי מאושרת והיא תוכל להישאר באותה המסגרת גם בגן החובה. זה במידה ועמדתי לא תצא אל הפועל. מהיכרותי עם ביתי, אני חושב כי היא מאד חברותית, ואף בגן הנוכחי היא פורחת מהבחינה החברתית. מהצד השני אני מבחין כי לעיתים לטעמי היא חסרת סבלנות ונימוס ואני חושב כי שהייה במסגרת כל כך מעניקה, אינדיבידואלית ורגועה, יכולה להביא לה ריסון עצמי בדרכי נועם (כבר אין צורך להאבק על תשומת ליבה של הגננת כי ממילא יש המון שימת לב לעברה) ******** מה קורה והיכן אנו עומדת משפחתינו לעניין הוויכוח הזה? 1. אני מעוניין לרשום את הילדות לשנה אחת (הגדולה עד לכיתה א'), או, לכ 3 שנים עד לכיתה ב' או ג' כשאם נבחר באפשרות הארוכה יותר יהיה צורך לתגבר את לימודי העברית במסגרת אחה"צ 2. אישתי ומשפחתה כולם ללא יוצאים מהכלל מתנגדים לרעיון הזה. 3. בני משפחתי מרגישים חוסר נעימות מול אישתי, "שעולה על באריקדות" בעניין הזה. הם לכן מדברים מוסיקה שונה לחלוטין כשמצטרפת לשיחה הרלוונטית גם אישתי. פתאום אומרים כי באמת לא בטוח להם איך תגיב הילדה למסגרת החדשה וכד' 4. אישתי תיאמה לנו שיחה עם פסיכולוגית יועצת משפחתית, והמומחית אמרה כי הרעיון רע וכי ייגרם נזק לילדות שהוא נזק ארוך טווח. ויש לרדת מכך. אני חושב כי זוהי חוסר מיקצועיות בלשון המעטה מצד הפסיכולוגית לדבר כך, כי איננה מכירה את הילדות, ומעולם לא פגשה אותן. לעניין החברתי אותו העלתה הפסיכולוגית אין כל וודאות, שהרי הפסיכולוגיה (כמו הרפואה) אינם מדע מדוייק. יש ילד שיעבור כל שנה למסגרת חברתית/לימודית אחרת ומייד ימצא חברים חדשים ויהיה מוקף בחברים, ולעומתו יש ילדים שיהיו עם אותה המסגרת החברתית שנים ובכל זאת לא יהיו להם חברים. ובנוסף יש ילדים ואנשים שיהיה להם חבר אחד והם ירגישו טוב מאד ובטוחים חברתית ולעומתם יש ילדים עם עשרות חברים שירגישו תמיד בודדים וללא חברים וללא ביטחון חברתי. הפסיכולוגית המדופלמת טענה שמניסיונה האישי היא נסעה לפני שנים עם משפחתה לחו"ל וניזקי הנסיעה ניכרים בילדיה עד היום? כיצד היא מגיעה למסקנה כל כך נחרצת זה לא ברור לי. ניראה לי כי הקישה מהמיקרה הפרטי שלה אלינו. 5. במפגש חברתי פגשנו פסיכיאטר ילדים שחתך כי ברמת העיקרון ילדים בגיל הזה זקוקים לחברים כדי להגיע להתפתחות תקינה. אם במסגרת הזו יהיו קשרים חברתיים זה טוב. אם לא אז זה לא מומלץ. כאמור בשיחה עם הורי ילדים בגן האמריקאי, יש חברויות בין הילדים שם. וילדים ניפגשים בשעות אחר הצהריים. אחד ההורים שם אמר לי כי הוא סבור כי החברויות חשובות להתפתחות של הילדים. החברות חשובה לזמן בו היא קיימת. ואין כל חשיבות האם החברות מהגן תיוותר גם כשהילד יהיה בגיל התיכון למשל. זה טיעון טוב לנושא החברתי הבעייתי משהו של המסגרת הזאת. בנוסף, ניתן לתגבר את הילד בחוגים "ישראליים" בשעות אחר הצהריים (מה שממילא נעשה גם כיום) 6. ישנן סוגיות נוספות: עלות כלכלית, לוח השנה השונה, ימי א' ללא לימודים ועוד אך כל אלה הם מישנים. לאחר שאישתי ביקרה אצל הפסיכולוגית היועצת הגדרנו את הוויכוח ביננו לסוגייה החשובה ביותר לאישתי והיא הסוגייה החברתית. שונות המסגרת, והאפקט על הילדים. את הקושי הכספי והקושי בשוני לוחות הזמנים אקח על עצמי לפתור. &&&&&&& מי יוכל לעזור לי לשכנע את אישתי שפוחדת מזה כמו מאש, ברמה שהיא בילתי ראציונאלית. אני מחפש בעל מקצוע שיהווה אוטוריטה מיקצועית, ואם המומחה יגיד ששנה כזאת שונה ומעניינת יכולה לתרום לילדים הרבה דברים שילוו אותם בחייהם אחר כך, אז ...ותישקוט הארץ 40 שנה. אני מצטער שאני מעדיף את דעת המומחים, כי יש חלק קטן מידידנו (קטן אך מאד איכותי), התומך בדעתי, אך אישתי לא מקבלת דיבריהם כי רע לא יצמח משנה או שנתיים שכאלה, ומדובר אך ורק ברווח. אנו זקוק לגושפנקת המומחים. תודה מראש.
