חינוך לאוטיזם
הי הגישה הכוללת של רופאים, ממסד, קופת חולים, ה FDA, ביטוח לאומי, בתי הספר, מורים, הממשל הקובני והמרצים בסמינר לוינסקי ניתנת לסיכום באמירות הבאות: 1) אוטיזם הוא בעיה פסיכיאטרית התנהגותית 2) אוטיזם הוא חשוך מרפא, וזו בעיה שנמשכת כל החיים 3) לאוטיזם יש סיבות גנטיות 4) שום טיפול רפואי לאוטיזם לא עוזר, והורים שטוענים שהוא עוזר מבזבזים את כספם וזמנם. 5) אוטיסטים לעולם לא יוכלו להשתלב בחברה נורמלית עוד גישה תת הכרתית שחוזרת שמופיעה אצל כל הגורמים הללו היא: 6) וההורים בטח עשו\עושים\יעשו משהו לא בסדר. כשלוקחים בחשבון את כל ההנחות הללו ביחד ההתנהגות של כל הגורמים הנ"ל הגיונית לחלוטין. למה לתת טיפולים רפואיים לילד שלך, אם הבעיה שלו פסיכאטרית, גנטית, וחסרת סכוי? זה בזבוז מוחלט של כסף. למה להשקיע בלשלב את הילד שלך בבית ספר? זה ישרוף משאבים שאפשר להשתמש בהם כדי לעזור למי שיכול באמת להעזר בכסף. למה להשקיע במחקר אם הבעיה גנטית ואיננה ניתנת לתיקון? למה שנקשיב להורים של הילד? הרי זו בכלל אשמתם!! למה לפקח על הדיאטה של הילד בגן אם ממילא זה לא יעזור? את הגישה הזו צריך לשנות. אפשר לכעוס עליה עד מחר (ואני רותח פעם אחרי פעם) ואפשר לנסות לחנך. העובדות הן ש: 1) אפשר היום להגדיר אוטיזם במונחים רפואיים לחלוטין. אין צורך יותר בהגדרה ההתנהגותית. אוטיזם היום היא מחלה פיזית ולא הפרעה פסיכיאטרית 2) אפשר להרפא מאוטיזם לחלוטין, ומי שלא נרפא אפשר לעיתים קרובות לשפר את תיפקודו בצורה משמעותית 3) יש מספיק ראיות כדי לקבוע בצורה חד משמעית שאוטיזם איננו בעיה גנטית גרידא, 4) טיפול סביבתי והקפדה על דיאטה לבדם יכולים לעזור לרוב האוטיסטים, טיפול בגלוטטיון, קילישין, mB12 עוזר לתשעים אחוז לפחות מהילדים במידה זו או אחרת. ניתן להביא מחצית מהילדים מתחת לגיל 6 לתפקוד נורמלי וגם לילדים בוגרים יותר יש תקווה. 5) ההורים הם לא הבעיה של הילד האוטיסט, הם הפתרון היחיד שיש לו. החשיבות של חינוך כל מי שאנו באים איתו במגע היא עצומה. יותר מפעם אחת דברתי עם הורים על דיאטה והם אמרו לי - "אנחנו לא יכולים לעשות GFCF, הילדה לומדת בגן והם לא משתפים פעולה." אלוהים תשמור. (למי שמאמין בה) GFCF זה אחד מהאמצעים הכי חשובים ויעילים שיש לנו. תארו לכם שהילד אלרגי לבוטנים, האם אתם יכולים לדרוש מצוות הגן שיקפיד שהילד לא יגע בבמבה? האם הם יקפידו על כך כשהם יודעים שכל חריגה יכולה לגרום נזק מוחי לילד? בטח שכן!! אז למה כשאנחנו מבקשים שיקפידו על GFCF לא משתפים איתנו פעולה? כי לדעתם זה לא יכול לעבוד, לא מספיק חשוב, ואתם סתם מבזבזים את זמנם ומרצם. (וזו בכלל אשמתכם שהילד אוטיסט) החינוך של תלמידות בסמינר לוינסקי אם כך יכול להיות קריטי לא פחות מחינוך של רופאים.
הי הגישה הכוללת של רופאים, ממסד, קופת חולים, ה FDA, ביטוח לאומי, בתי הספר, מורים, הממשל הקובני והמרצים בסמינר לוינסקי ניתנת לסיכום באמירות הבאות: 1) אוטיזם הוא בעיה פסיכיאטרית התנהגותית 2) אוטיזם הוא חשוך מרפא, וזו בעיה שנמשכת כל החיים 3) לאוטיזם יש סיבות גנטיות 4) שום טיפול רפואי לאוטיזם לא עוזר, והורים שטוענים שהוא עוזר מבזבזים את כספם וזמנם. 5) אוטיסטים לעולם לא יוכלו להשתלב בחברה נורמלית עוד גישה תת הכרתית שחוזרת שמופיעה אצל כל הגורמים הללו היא: 6) וההורים בטח עשו\עושים\יעשו משהו לא בסדר. כשלוקחים בחשבון את כל ההנחות הללו ביחד ההתנהגות של כל הגורמים הנ"ל הגיונית לחלוטין. למה לתת טיפולים רפואיים לילד שלך, אם הבעיה שלו פסיכאטרית, גנטית, וחסרת סכוי? זה בזבוז מוחלט של כסף. למה להשקיע בלשלב את הילד שלך בבית ספר? זה ישרוף משאבים שאפשר להשתמש בהם כדי לעזור למי שיכול באמת להעזר בכסף. למה להשקיע במחקר אם הבעיה גנטית ואיננה ניתנת לתיקון? למה שנקשיב להורים של הילד? הרי זו בכלל אשמתם!! למה לפקח על הדיאטה של הילד בגן אם ממילא זה לא יעזור? את הגישה הזו צריך לשנות. אפשר לכעוס עליה עד מחר (ואני רותח פעם אחרי פעם) ואפשר לנסות לחנך. העובדות הן ש: 1) אפשר היום להגדיר אוטיזם במונחים רפואיים לחלוטין. אין צורך יותר בהגדרה ההתנהגותית. אוטיזם היום היא מחלה פיזית ולא הפרעה פסיכיאטרית 2) אפשר להרפא מאוטיזם לחלוטין, ומי שלא נרפא אפשר לעיתים קרובות לשפר את תיפקודו בצורה משמעותית 3) יש מספיק ראיות כדי לקבוע בצורה חד משמעית שאוטיזם איננו בעיה גנטית גרידא, 4) טיפול סביבתי והקפדה על דיאטה לבדם יכולים לעזור לרוב האוטיסטים, טיפול בגלוטטיון, קילישין, mB12 עוזר לתשעים אחוז לפחות מהילדים במידה זו או אחרת. ניתן להביא מחצית מהילדים מתחת לגיל 6 לתפקוד נורמלי וגם לילדים בוגרים יותר יש תקווה. 5) ההורים הם לא הבעיה של הילד האוטיסט, הם הפתרון היחיד שיש לו. החשיבות של חינוך כל מי שאנו באים איתו במגע היא עצומה. יותר מפעם אחת דברתי עם הורים על דיאטה והם אמרו לי - "אנחנו לא יכולים לעשות GFCF, הילדה לומדת בגן והם לא משתפים פעולה." אלוהים תשמור. (למי שמאמין בה) GFCF זה אחד מהאמצעים הכי חשובים ויעילים שיש לנו. תארו לכם שהילד אלרגי לבוטנים, האם אתם יכולים לדרוש מצוות הגן שיקפיד שהילד לא יגע בבמבה? האם הם יקפידו על כך כשהם יודעים שכל חריגה יכולה לגרום נזק מוחי לילד? בטח שכן!! אז למה כשאנחנו מבקשים שיקפידו על GFCF לא משתפים איתנו פעולה? כי לדעתם זה לא יכול לעבוד, לא מספיק חשוב, ואתם סתם מבזבזים את זמנם ומרצם. (וזו בכלל אשמתכם שהילד אוטיסט) החינוך של תלמידות בסמינר לוינסקי אם כך יכול להיות קריטי לא פחות מחינוך של רופאים.