חינוך לאחריות

[natalee8]

חינוך לאחריות

היי הבן שלי בן 6.5 אני צריכה ייעוץ איך לחנכו לאחריות על הדברים הבסיסים כמו לא לשכוח את תיק בית הספר עם האוכל או למלא בקבוק מים לחוג שמתקיים אחרי בית ספר הוא התרגל שאני עושה בשבילו את הדברים ומתזכרת אותו אבל גם כשאני נותנת לו את התיק ביד נוצר מצב שהוא שוכח אותו בסלון ומגיעים לבית הספר (לאחר נסיעה) בלי האוכל או שהוא שוכח באוטו זה משגע אותי נשאלת השאלה האם זה עניין של גיל ולהמשיך להאכילו בכפית או שיום אחד יהיה בלי אוכל בבית הספר למחרת אולי יזכור אנא עזרתך תודה

 

[עינת גבע]

אחריות מפנים ....

שלום רב, אחריות מעבירים. את נוהגת באחריות בנך כמו אם שמגישה לבנה ארוחה וזוללת לו אותה. כדי שבנך ייקח אחריות עלייך : א. לפנות מרחב. להחליט שאת מפסיקה לזלול לו אותה ובכך לגזול ממנו את ההנאה, תחושת היכולת והסיפוק של אדם אחראי. ב. אני מאמינה שכל דבר שהילד יכול לעשות בעצמו יש לאפשר לו. ג. ילדים לומדים מתוצאות בחירותיהם בתנאי שאנחנו לא מחבלים בהם. למשל, ילד שוכח את האוכל בבית, אולי ישאר רעב. ילד לא ממלא בקבוק מים לחוג אולי יהיה צמא. תפקידך להודיע לו שהוא גדל ואת סומכת עליו ש... א... ב... ג... ומאותו רגע לאפשר לחיים לעשות את העבודה. ילד לומד מניסיונו בתנאי שאנחנו נשארים שותפים ידידותיים תומכים ומעודדים לכל אורך הדרך.( לא משתגעים) האם את מאמינה שהוא יכול להיות אחראי? האם יש דברים שהוא לוקח אחריות? מהם? בברכה, עינת גבע, יועצת משפחתית, מכון אדלר

 

[natalee8]

איך יודעים שהוא יכול להיות אחראי

הדברים הם ממנו והלאה הוא לא מתרגש "אמרתי שכחת את האוכל" אז הוא עונה "טוב בואי נחזור הביתה להביא" השאלה האם לומר לו:" אני לא יכולה לחזור לצערי תצטרך להיות רעב" ואז להרגיש לא טוב עם זה כי הילד שלי משעה 8-14 ללא אוכל זה לא צחוק או להטיף ולחזור הביתה שזו בדיוק הבעיה בשבילי יש דברים שהוא לוקח אחריות כמו להאכיל את הדגים כל ערב כי זה מעניין אותו מהי הדרך הנכונה לפעול בנושא מבלי לפגוע בו ולהעליב אותו

 

[עינת גבע]

מזמינה אותך לבנות אג'נדה הורית

יקירתי א. שימי לב מה את כותבת "אמרתי שכחת את האוכל" לשם מה את אומרת זאת? ב. בדרך זו אינך מאפשרת לו לרכוש אחריות. כאמור את זוללת לו אותה. ג. שימי לב מה את מבקשת? הדילמה שלך היא בין שני רעיונות/רצונות מנוגדים שמסתובבים לך בתודעה. מחד את מצהירה: אני רוצה לחנך את הילד שלי לאחריות מאידך את אומרת אני לא רוצה להעביר לו את האחריות כי אז אני לא אהיה אימא טובה . אימא טובה בעינייך זו אימא שדואגת שלילד יהיה אוכל. כעת, אני מחזירה לפתחך את הדילמה ומזמינה אותך לערוך בינך לבין עצמך סדר עדיפויות: מה את רוצה יותר איך את רואה את תפקידך א. לעזור לבנך לפתח יכולת אחריות? או ב. לדאוג להביא לו את האוכל ששכח. תעדוף של השקפת העולם שלך יעזור לך לבחור בדרך חינוכית. אגב, מה הדבר הגרוע ביותר שיכול לקרות אם לילד לא יהיה אוכל? עינת גבע, יועצת משפחתית, מכון אדלר

 

[natalee8]

אז אני קצת מקשה

מה היית אמורה לומר לו כשהבנתי שאין תיק אוכל ברכב?

 

[בי3ת קינדר]

מה את מרגישה שאת מסוגלת לעשות?

באיזו תגובה את מסוגלת לעמוד? אני אנצל את השאלה שלך כדי להעלות בעיה נפוצה: הורים מאיימים או מתחייבים לתגובה שהם לא מסוגלים לעמוד בה אחר כך ריגשית ומצפונית. הנזק של איום ריק הוא נזק גדול. התחייבי רק על תגובות שאת מסוגלת לעמוד בהן.

 

[עינת גבע]

ומכיוון שאי אפשר להחזיק בשור בשני קרניו

שלום רב, מזמינה אותך להתיחס לדילמה שהצגתי בפנייך...כיוון שאי אפשר להחזיק בשור בשני קרניו, . חוזרת וממקדת אותך, איזו אימא את רוצה להיות? התשובה לשאלתך טמונה במטרה שלך : האם את רוצה להיות אימא טובה , אימא שחושבת רחוק ומחנכת את בנה לאחריות? או להיות אימא טובה, אימא שדואגת שלבנה יהיה בכל מקרה ובעל מחיר אוכל בבית הספר? לצערי, אין אפשרות להחזיק בשתי המטרות ביחד. מזמינה אותך לבחור אחת מהשתיים ואז נוכל לחשוב יחד על תגובה מתאימה. עינת גבע, יועצת משפחתית, מכון אדלר.