חינוך מיוחד

[ספלד]

חינוך מיוחד

(מתנצלת מראש על האורך...)לאחרונה גיליתי את הפורומים השונים ושמחתי לגלות את הפורום עם משתתפיו המכובדים שקודם לכן נתקלתי בשמותיהם בספרות בה השתמשתי בלימודי ההוראה ובהתמחות בחינוך המיוחד. נסיוני במערכת החינוך מועט אך גם שם וגם כאם לילדים עם צרכים מיוחדים בטני מלאה על אופן ההתנהלות של הנוגעים בדבר: המערכת אמורה ליצור שילוב ילדים בעלי צרכים מיוחדים אך קיימת התנגדות וזריקת הכדור מאחד לשני בשל החוסר בתקציב ואי הגדרת הסמכויות לפרטים. המערכת אינה ערוכה לקליטה- לא מבחינה תקציבית ולא מבחינת הכנת כוח האדם הוותיק וגם הטרי- אין הבנה, אין קבלה ונעשות טעויות רבות שהנפגעים העיקריים הם הילדים. האבחונים הפסיכולוגיים הם חד פעמיים אין צפייה בילד בתוך המסגרת בה הוא נתון בעיקר אם הוא מתחת לגיל 3 ולמרות שאבחון זה עלול לחרוץ עתיד של ילד ליציאה לחינוך המיוחד. כמו כן גם אם מתבקש שילוב וכבר נעשה בהסכמת כל הצדדים (גן חנ"מ, גן רגיל, צוות מטפל, פיקוח, וכמובן הורים) אין צפיה על הילד בתוך המסגרת המשלבת ויש ליווי רק אם יש דרישה בשיחות (שגם זה משהו). בקיצור, לא חסרים קשיים בהתמודדות הורים מול מערכות. שאלתי היא דווקא לגבי בני הבכור שנמצא בכיתה ד' ולמזלו התברך במחנכת מבינה ותומכת(אם לילד עם קשיים דומים לשל בני) . בשנה שעברה אובחן ע"י נוירולוג (שעורך מעקב לשני ילדי)כ-ADHD וטיפול ברטלין מאוד עוזר לו בהתארגנות ובקשב והריכוז. האם יש הקלות או תמיכה נוספת שניתן לת לו במסגרת בי"ס פרט אולי להארכת זמן בבחינות? (לא עשינו אבחון דידקטי ואני רואה קושי בקריאה, וקושי גרפו מוטורי שנראה לי שלמרות הכל מצליח להתמודד עם זאת, ולבקש תמיכה במידת הצורך. אני פחות פנויה לטיפול מקצועי בו בשל קשייו הרבים והמורכבים של בני הצעיר)

 

[Diana M]

חינוך מיוחד

שלום ספלד, שמחה שגילית אותנו וכעת את מוזמנת גם להשתתף. את מעבירה ביקורת קשה על מערכת החינוך בכלל ועל מערך החינוך המיוחד בפרט. יש לי המון מה לאמר על מה שאת כותבת אך לשם כך אזדקק להקלדת מלל רב מדי. לכן אסתפק בלאמר שאני מסכימה אם חלקים מדבריך, בעיקר לגבי תאור מצב נתון, פחות עם ההנחות שמסבירות אותו. אומר רק בקיצור כי משאבים זו בעיה כאובה ביותר, אך לצערי איני יכולה לבוא ולאמר שאם מחר המשאבים יוכפלו או אפילו ישולשו כל בעיותנו תגענה לסיום. רחוק מכך. לעניות דעתי אחת הבעיות המרכזיות היא העדר גישה מקצועית. איני חלילה מטילה דופי במקצועיות האנשים העוסקים בתחום. כל אחד בתחומו בעל ידע ויכולת מקצועית ראויה. החסך הוא בגישה המקצועית הכוללת. וכוונתי לגישה מערכתית: זיהוי צורך-> ניתוח מצב קיים-> בניית תוכנית התערבות -> הצבת מטרות -> גזירת יעדים אופרטיביים -> כלים, אמצעים, דרכים, משאבים להשגת היעדים -> חלוקת אחריות -> לוח זמנים -> מדדים להערכה -> הפקת לקחים ומסקנות. כאשר כל ההליך מלווה בלמידה בהסתמך על נתונים מדעיים. כאשר הליך כזה מתקיים, אני יכולה להעיד מנסיוני כי הדברים נראים מאוד אחרת. ולעומת זאת כאשר הדברים נעשים כיריות ספונטניות שלופות מהמותן מתקבל מצב העונה לתיאור שלך. ולגבי בנך, מדוע את חושבת שהוא זקוק להקלות נוספות? ובכלל הקלות זה מונח מאוד לא רלוונטי, תלמידים זקוקים להתאמות על פי צרכים על מנת למצות את יכולתם באופן אופטימלי עד כמה שניתן. הדרך הנכונה היא לזהות צורך/בעיה במידה וקיימים ואזי לחשוב כיצד ניתן להתמודד עימם, ולא להיפך. מדוע הוא זקוק להארכת זמן בחינות? האם אינו מספיק לסיים בחינות? דיאנה

 

[דר תום גומפל]

כולי הסכמה

אני מסכים עם כל מילה שלך ושל דיאנה. המערכת כן עוברת שינוים גדולים בשנה האחרונה וכולי תקוה שהדברים ישתנו. בקשר לבנך, דיאנה צודקת, לדעתי, ב-100%. רק אוסיף שמן למדורה: תוספת זמן בעיני נחשב לעצם שזורקים - אין בו הרבה בשר אך מריח טוב. ילד עם קשיים בהתארגנות מטה-קובניטיבית לא יתארגן בזמן המוקצב לו ולא בתוספת זמן. בקושי אינו בכמות הזמן אלא במה שעושים אתה. ואני עוד מסכימה, למה צריך ילד בכיתה ד' הקלות?

 

[החורזת**]

הרבה פעמים (אך בהחלט לא בכולן)

להפרעת קשב וריכוז נילווים ליקויי למידה נוספים כמו קושי גרפו מוטורי, בעיות בזכירה, בתפיסה ועוד. לכן אם מתגלים קשיים יש לאבחנם גם כדי לגבש תוכנית לטיפול בהם (לקות למידה אי אפשר ל"רפא", אבל אפשר לשפר את התפקוד באופן משמעותי). ובמידת הצורך, אפשר להמליץ על התאמות נוספות של דרכי למידה והיבחנות, מעבר לתוספת זמן. למשל הקראת טקסטים ושאלון הבחינה, בחינות בעל-פה, התעלמות משגיאות כתיב, שכתוב, שימוש במילונית ועוד. אבל התאמות אלה מיושמות רק לאחר אבחון. אבחון יש לערוך כשמתגלים קשיים בתפקוד, או כשיש רושם שהילד מתפקד באופן משביע רצון, אך עדיין אינו מממש את הפוטנציאל שלו. על פי הנחיות משרד החינוך, אבחון תקף לשלוש שנים, אלא אם נערך מכיתה ז' והלאה שאז הוא תקף עד סוף התיכון, כולל ללישכת הגיוס. לפעמים יש להוסיף המלצות ספציפיות למבחני הבגרות. חשוב לציין כי ילדים רבים שהם לקוי למידה, מצליחים לעקוף את הקשיים שלהם ולסגל לעצמם אסטרטגיות פיצוי, אך עם העלייה בכיתות וככל שהחומר הולך ונהיה מורכב יותר והמסה שלו גדלה, הם מתקשים להתמיד בכך והקשיים שלהם גוברים. זו הסיבה שיש תלמידים רבים שמגיעים לאבחון בכיתה ד', אחרים בחטיבת הביניים ויש כאלה שאפילו רק בתיכון. את מציינת שלבנך קשיים בארגון, בגרפו-מוטוריקה ובקריאה, אך נראה לך שהוא מצליח להתמודד עמם. לדעתי עליך להתייעץ עם הצוות החינוכי שלו (יועצת, מורת מ.ת.י.א ומחנכת) לגבי הצורך באבחון. היום הוא עוד בגיל שניתן לספק לו הוראה מתקנת של קריאה וכתיבה. יש גם לקחת בחשבון את הצד הרגשי. פעמים רבות הילד משקיע מאמץ כה רב בשל קשייו והוא מתעייף, חש שאינו מגיע להישגים בהתאם להשקעה ואז מתייאש ומפתח תגובות של הימנעות. ואין להתעלם גם מהשיקול הכלכלי. אבחון הוא עסק יקר. היוועצות עם הגורמים החינוכיים, תוכל לסייע לך בבחינת כל השיקולים לגביאם בכלל יש צורך באבחון ואם כן איזה (פסיכולוגי, דידקטי, פסיכו-דידקטי) ומתי.

 

[ספלד]

חינוך מיוחד

גם אני מסכימה עם כל הדברים שנכתבו כאן ויכולתי להוסיף על כך. אני מודעת לכל הדברים ולהפרעות- בכל זאת למדתי את התחום (בגיל הרך)ואני חיה אותו יחד עם שני ילדי- כל אחד וקשייו הוא. איני בקיאה בעניינים הטכניים בשלבים אלה ולכן שאלתי- לדעת אם יש דברים שמגיעים לו במסגרת בית הספר. בני טופל מגיל 0 בפיזיוטרפיה ובריפוי בעיסוק עד כניסתו לבית הספר והולדת אחיו עם קשייו והיינו עסוקים יותר בו. אני יודעת שקשייו לא יעלמו והם מתגברים במעט עם עם המטלות אך לא בצורה בלתי נתנת לעקיפה- נכון להיום. קודם לכן לא הסברתי את עצמי נכון. לבני אין עדיין שום הקלות- לא בבחינות ובכלל. אנחנו דואגים לשוחח עימו, הוא מודע לקשייו, עם מוטיבציה ואין וויתורים כלל- יש הבנה שמקורח המציאות שיש צורך ביותר מאמץ גם אם זה לא נוח (לדוגמה: לא רצה לקבל הוראה מתקנת ולכן משקיע ומתאמן בקריאה יומיומית) .היום שוחחתי עם המחנכת שעדכנה אותי בנעשה בכיתה, גם היא מחזקת את הילד שאינו נמנע ממטלות. כמו כן עלינו להבדק שוב כי נראה שיש ירידה בתפקוד עם הרטלין שעבד עליו בצורה מאוד טובה עד עכשיו ונבדוק אם יש שינויים פיזיולוגיים או שיש צורך בהתאמת כדור. זמן הוא מילת המפתח עם כל הילדים בעלי הצרכים המיוחדים וכנראה גם בקרב הוריהם ולכן ידע שניתן להשיג בדרך נוחה זו עוזר. תודה.