חיסון ה- MMR

[קרן של מיכלי]

חיסון ה- MMR

שלום לכולם, הבת שלי בת שנה ובטיפת חלב הודיעו שהגיע הזמן לחיסון ה- MMR. ידוע לי על שנטען כנגד חיסון זה שהוא עלול לגרום אוטיזם אצל תינוקות. מיכל מתפתחת רגיל, יוצרת קשר עין , מגיבה , מתקשרת וכו'. בינתיים דחיתי את החיסון כדי ללמוד יותר בנושא. האם יש סכנה גם בחיסון השני (חיסון דחף) שנותנים בגיל שנה? אם אני לא טועה חיסון זה חוזר על חיסון אחרים שהיא קיבלה במהלך השנה הזו. מיכל עדין יונקת בוקר וערב, אנחנו בגמילה הדרגתית, והכוונה היא לסיים את ההנקה בשבועות הקרובים. יש בעיה לגמול ומיד אחר כך לחסן? אודה מאוד לכל מי שיוכל לסייע לי להחליט מה לעשות עם חיסון ה- MMR ואם בכלל לתת אותו ומתי. יום נפלא וגמר חתימה טובה! קרן

 

[אמא של אוהב]

החיסונים -

נושא כאוב ומסובך, ולדעתי אין בו אמת אחת אלא יותר אחריות שההורה רוצה או מסוגל לקחת. המון מחקרים מוכיחים המון דברים, לקצה הזה ולקצה הזה, לכל דבר יש דוגמא וזה מאוד מבלבל. אז אספר לך פשוט מנסיוני האישי - את הבת הראשונה התחלתי לחסן רק בגיל חצי שנה- ללא חיסון השעלת, ואף פעם לא את כל החיסונים ביחד. את הבן - התחלתי בגיל עשרה חודשים והוא קיבל את החיסון הא-צלולרי שנחשב אז חדש ונהדר. אותו בן שהתפתח רגיל התחיל בנסיגה אחרי גיל שנה, ואובחן בגיל שנתיים PDD . אני לא אומרת שזה מהחיסונים אבל לא הייתי פוסלת על הסף. משהו בכל הרעיון הזה בכלל של חיסונים לא נראה לי . יש לנו ספר של רופא ילדים אמריקאי הומאופת שנקרא - how to raise a healthy child - inspite of your doctor הספר הזה השפיע עלינו הרבה ומה שהוא אומר זה שכל המחלות האלה בעצם שמחסנים נגדן הן מחלות שאפשר להתמודד איתן. זה אולי לא נעים אבל המערכת חיסונית מתחזקת באמת אם הגוף מתגבר בעצמו. ומי קבע שלהיות חולה זה נורא כל כך? לא עלינו, אני לא מאחלת, אבל רוצה להגיד שזה שופך אור על האפשרות הזאת לא לקחת סיכון בקשר לחיסונים. אבל שוב - רב הרופאים וכמובן ההורים - שהרי גודלנו בשטיפת מח בעד החיסונים - יגידו לנו שזה סיכון וחוסר אחריות לא לתת חיסון. הבת הקטנה שלי - בת שנתיים כמעט, לא קיבלה שום חיסון ושום זריקה, ואני שלמה ומרוצה מזה. אגב - שלושתם ינקו לפחות כמו ששלך - שנה עד שנה וחצי. עוד אגב - אם את באמת מתענינית, יש את אגודת חסון שעוסקת בהסברה נגד החיסונים ומפנה למקורות, עורכת הרצאות, ועוזרת להורים מבולבלים בנושא. נסי אולי לחפש את האתר שלהם. בהצלחה, ואני מזדהה עם הבלבול, שנה טובה.

 

[anidnd]

ועוד משהו שאפשר להוסיף לשיקול

מאחר ומרבית האוכלוסיה כן מתחסנת, הרי ממילא מיכלי "תרכב" על החיסון של כלל האוכלוסיה, ותהנה מהעובדה שבארץ לא מסתובבת שעלת בכלל. ובעצם המחלה הכי קשה היא השעלת, מאחר והשתיים האחרות לא נוראיות כל כך.

 

[עירית פרידמן]

עוד על חיסונים

מצורפת הכתובת של אגודת חסון- מנהל האתר-קית אלכסנדר מומחה בנושא ועונה לשאלות. אני רוצה לחזק את דברן של הכותבות לפני- רוב המחלות שמחסנים מפניהן ובעיקר הMMR הן מחלות שבגיל הילדות קל לעבור אותן ואחוז הסיבוך האפשרי קטן מאד. כמו בכל דבר בחיים צריך גם פה לשקול נזק מול תועלת, ולכן חשוב לדעת על כל מחלה-מהי, מה נזקיה האפשריים ומה הסיכון שלוקחים אם לא מחסנים. גם לגבי החיסון חשוב מאד לשקול את השאלות הללו. בכל נושא החיסונים יש מידע אליו אנו לא ערים והוא השיקולים הכלכליים של המערכת בבואה להמליץ על החיסון. תעשית החיסונים בעולם היא תעשיה רווחית ביותר וקשה להלחם בה....לכן על כל הורה ללמוד את הנושא ולהחליט באופן אמיץ. גם אם החלטתם לחסן עשו זאת באופן מושכל-בעבר העליתי בפורום שורה של עצות איך לעשות זאת. אשמח לתמוך במי שלא רוצה לחסן אם בעצה או בחיסון הומאופתי. בברכה עירית פרידמן-הומאופתית

 

[ננה f]

מה עם חיסונים לנוער (13)

הי עירית . לפי האתר של חוסן וגם לפי מה שאני ביררתי , בכיתה ז' בני ה-13 מקבלים חיסונים של דיפתריה וטטנוס . אם הבנתי נכון בחומר המשמר של החיסון ישנה בעיה של כספית או אלומיניום. 1-האם זה נכון , ומהו הסיכון לילדי אספרגר/hfa בגיל הזה ? 2-האם כל החומרים המשמרים במזון מכילים חומרים אלה? ואם לא ,איך יודעים להבדיל כי על האריזות לא רשום פירוט בד"כ אלא חומר משמר. (בד"כ אנ בכל מקרה משתדלת לא להכניס הביתה מוצר כזה.. אך מידי פעם אוכלים בחוץ וכדומה.. תודה ובברכת גח"ט ושנה טובה ננה f

 

[עירית פרידמן]

חיסונים לנוער

שלום ננה בואי נחשוב ביחד על הצורך בחיסונים הללו-דיפטריה-א. לא שמעתי על מקרה של דיפטריה בארץ בזמן האחרון....ב. זוהי מחלה שמסוכנת לתינוק בחודשי חייו הראשונים. אח"כ אין בה סיכון, אז מבחינתי זה חיסון מיותר. למה נותנים אותו? כי הוא בא עם הטטנוס. ז"א שיקול כלכלי. טטנוס- חיידקי המחלה הם חיידקים אנארוביים ז"א הם מתקימים בעומק האדמה או ברקמות בע"ח. אז נכון פה אולי יש סיכוי של הדבקות. אבל לא על כל שריטה צריך טטנוס. ואם קרה משהוא לילד ונבהלים, תמיד אפשר לתת את החיסון לאחר הפציעה. שיקול נוסף-גיל 13 הוא גיל של שינויים הורמונאליים. אצל הילדים הללו שינויים כאלה יכולים להשפיע על התיפקוד בכלל. לכן צריך לחשוב אם זה נכון להוסיף בגיל הזה עוד גורם סיכון . לילדי הרגילים לא איפשרתי לקבל חיסונים גם בגיל הזה. בענין הכספית-כן, יש כספית בחיסונים ולמרות שמרגיעים השכם והערב שהחיסונים בטוחים אני עדיין לא מאמינה ולא ממליצה. לגבי חומרי שימור במזון-אני לא בקיאה בזה ובכל מקרה אני מסכימה איתך שכמה שפחות יותר טוב. אני גם ממליצה על מזון אורגאני שלא מכיל שאריות של חומרי הדברה למינהם. גמר חתימה טובה עירית

 

[ננה f]

עירית פ-לא הבנתי את הנקודות הבאות:-

1.הבנתי שאת אומרת לא צריך חיסון לדיפטריה - האם אין בה כל סיכון לנוער ולמבוגרים? 2.מה השיקול לתת דיפטריה עם טטנוס בחיסון אחד - מה ההגיון הכלכלי בהוספת חיסון . זה בוודאי עולה לחברת התרופות עוד ..?האם אני אמורה להבין מדבריך ש"דוחפים" עוד חיסון מיותר רק כדי שאפשר יהיה לגבות עליו עוד כסף? זה ממש מנוגד להגיון.ואם פעם נגיע לאזור בעולם בו ישנה המחלה ?.. אנחנו כידוע לא חיים רק בארץ, עם של נוודים שכמונו.. 3.טטנוס צריך לתת מיד אחרי פגיעה , והחיסון טוב ל-כמה שנים? האם אפשר להפריד את חיסון הטטנוס מהדיפטריה? 4.מה הקשר בין השינויים ההורמונליים , שאכן משפיעים על כל מתבגר..ואיזה גורם סיכון בדיוק מהווה הטטנוס לנער hfa/אספרגר . מהו הסיכון - זאת לא הבנתי ממה שכתבת ,ומה עלול לקרות, בגילאי ההתבגרות. האם יש ידיעות על נערים שחוסנו בגילאי 13, והיתה הרעה במצבם? ואם כן -איזו הרעה? אלו השאלות . לגבי חומרים משמרים, msg (מונוסודיום גלוטמאט),צבעי מאכל - הרי שאינם נכנסים אלי הביתה במידה והם מצויינים במרכיבים, למרות שצבעי מאכל טבעיים עושים נזק פחות.. מזון אורגני לפחות בחלב ומוצריו/ביצים ובעיקר בעיקר פירות וירקות הוא אכן המזון שלנו.. אבל בעניין החיסונים אבקשך לתת תגובה עם פרטים -וגם לענות על השאלה האם נערים ובוגרים כן מסוגלים למשל להפטר ממתכות כדי שלא יספגו בזרם הדם ואיתו למוח .. או שלא הבנתי.. אנא עשי לי סדר . תודה .

 

[תלמה פינץ]

ננה אני אנסה לענות לך

היי ננה, קודם כל, אם קיים המום של פינוי רעלים כמו כספית, הרי שהמום הזה קיים כל החיים, גם בגיל עשרה. ז"א שילד שנושא את המום ידרדר בתפקודו באופן משמעותי גם בגיל הבוגר, והנזק יהיה זהה, או אולי אפילו יותר גדול. היות ויש קפיצה התפתחותית סביב גיל 13-14 בילדים באופן כללי וגם בבוגרים בספקטרום, הרי שזה זמן להתקדמות ולא טוב להכניס גורמים להרעה בתפקוד. לגבי החיסון DT, אז החיסון המקורי הוא DPT שכולל דיפטריה, פרטוסיס=שעלת וטטנוס. והחיסון כולל גם טימרוסאל- הכספית המפורסמת. הבעייה היא שפרטוסיס=שעלת היא המחלה שחשדו בה שהיא גורמת את הנזקים לאותם הילדים שניזוקו מחיסונים. ליצרןיש את הגירסא של החיסון, ללא השעלת. גירסא זו ניתנת בגיל 13 . היות ובגיל הזה פגה היעילות של חיסון הטטנוס (שאותו צריך לתת כבוסטר כל שבע שנים, כדי לשמור על רמת נוגדנים תקינה) וצריך ממילא לתת בוסטר, לפי מדיניות משרד הבריאות, הרי שהם דוחפים בהזדמנות זו, פעם נוספת את הדיפתריה המיותרת "כדי לכסות אוכלוסייה שאולי לא חוסנה...". כך שקשה מאד להשיג בארץ את הטטנוס בנפרד, אך DT שנותנים מלא עד גיל שנה (כולל השעלת) נותנים שוב בכיתה א' ובגיל 13. ואני לדוגמא שרציתי לחסן את בני הקטן רק נגד טטנוס מצאתי רק DT כולל כספית וזה בדיוק מה שפגע בו וגרם לו להדרדרות קשה עקב הרעלת כספית. במאמר על הקושי ביציאת כספית מתינוקות אוטיסטים מראים את הפתולוגיה דרך בדיקת השערה הרגילה, שלמעשה אינה מספקת מידע נכון ומדוייק כיון שאל השיער מגיע אחוז מהמתכות הנמצאות בדם בדרך החוצה, ואם אין יציאת מתכות החוצה, הרי שרמת המתכות בשיער תיראה נמוכה, בעוד שלמעשה היא גבוהה מאד בגוף- במוח ובכבד, שאינם יכולים להפטר ממתכות רעילות אלו. הבעייה קיימת גם בגילאים הבוגרים כיון שאינה קשורה לבשלות.

 

[ש י ר י ת ה]

תלמה, האם אני יכולה להסיק מכך

שהילדים שלי עברו חיסונים בשלום בהיותם קטנים, הם גם יוכלו לעבור אותם בהמשך כשיגדלו?

 

[ש י ר י ת ה]

תלמה, האם אני יכולה להסיק מכך

שאם הילדים שלי עברו חיסונים בשלום בהיותם קטנים, הם גם יוכלו לעבור אותם בהמשך כשיגדלו?

 

[תלמה פינץ]

כן, בהחלט. לכן חשוב לתת כל חיסון

בנפרד,בהפרש של חודשיים שלושה ביניהם ולהתחיל רק אחרי גיל שנה, כשאז מערכת החיסון בשלה יותר ויש סיכוי גבוה יותר ליצור נוגדנים לאחר החשיפה. המדיניות כיום במשרד הבריאות, היא לתת הכל מוקדם והרבה, כדי שכל הילדים יפתחו נוגדנים... עדיף להתחיל מאוחר יותר כשאז נתנו זמן לילד להתפתח, לתת חיסון אחד ולא כפול, משולש או מחומש חס וחלילה.. לראות שכל התיפקודים נשמרו וההתפתחות תקינה ונורמאלית, כולל שפה- הבנה ,הקשבה ודיבור, קשב משותף בפעילויות השונות, נכונות להקשבה ושיתוף פעולה, חיקוי של הסביבה ויצירת קשר יזומה ע"י הילד עם בסובבים אותו, התפתחות התחושה, המוטוריקה, נכונות למשחק משותף ועניין בילדים אחרים. כל אלה הם סימנים מוקדמים וחשובים ליכולת התקשורתית וחשוב שכולם יתקיימו לפני שאנחנו חושבים לתת חיסון נוסף. היות ויש רבים שיגיבו באופן תקין לחיסונים, אין צורך למנוע את חיסונם ,אך חשוב להיות ערים לשינויים בזמן. שנה טובה, חתימה טובה ובריאות שלמה. תלמה. כל אלה הם סימנים מוקדמים שצריכים להיות תקינים

 

[תלמה פינץ]

הנושא חיסונים ויטמינים מינראלים ו-

צבעי מאכל- מצאתי בעברית... בעקבות פניות בנושא.מיועד גם לשרשור השני על תוספי מזון . מקווה שיעזור, תלמה.

 

[ארמון הירח]

סליחה, טעות בידך anidnd

אני מכירה באופן אישי, תינוקת בת שלושה שבועות שחלתה בשעלת אחרי שנדבקה מאדם מבוגר שקיבל את המחלה בצורה קלה ואפילו לא ידע שהוא חולה בשעלת. התינוקת המסכנה סבלה כ-100 ימים מהתקפים קשים ביותר ומוחה נפגע ללא תקנה בגלל מחסור בחמצן. כל זה קרה לפני מספר חודשים ולא לפני הרבה שנים. אני לא נכנסת לויכוח "בעד ונגד" חיסונים כי בעצמי עוד לא גיבשתי דעה בעניין ואני גם לא יודעת מספיק על הנושא אבל אני לא מציעה לאף אחד לבנות יותר מדי על האוכלוסיה שכן מחסנת.

 

[תלמה פינץ]

כן, יש שעלת באוכלוסייה וגם עוד

וירוסים. גם לחברתי הקרובה היתה ילדה חולה מאד בשעלת בחורף האחרון. (בת 3.5) אך לרוב רצוי פשוט להתרחק מסביבה חולה, אם ניתן. בני היה שבוע בבית כשהיה גל של אבעבועות רוח בגן. הוא לא במצב שאפשר לתת לו להדבק. אצלו זה ישר יסתבך ... והסיבוך הנפוץ לבעלי מע' חיסון פגועה, היא דלקת קרום המוח.. ולכן, אם ניתן, ולא מחסנים רצוי לבודד קצת יותר, בתקופות בעייתיות. אך זה עדיף מחיסון שידרדר אותו עוד יותר.