חיסון לשעלת בהריון

[אפילה123]

חיסון לשעלת בהריון

פירסמתי בפורום לידה ביתית ופעילה ומפרסמת גם כאן-
רציתי לשאול לעצתכן לגבי חיסון נגד שעלת. אני בשבוע 32 ונאמר לי שההמלצה האחרונה של משרד הבריאות לנשים הרות היא להתחסן בשלב זה לשעלת עקב התפרצות של המחלה לאחרונה. האמת שלא הייתי חושבת בכלל להתחסן אלמלא הבן שלי שנתקף בשיעולים מסיביים במשך ששת השבועות האחרונים ורק בימים האחרונים קצת נרגעו. הרופאים אמרו שזה יעבור ואם אנחנו רוצים לדעת האם זו הייתה שעלת אפשר רק באמצעות בדיקת דם שתוצאותיה יגיעו רק בעוד כמה שבועות. נוסף על כך שמעתי על שני מקרים שקרו לאחרונה של תמותת תינוקות בשל הידבקות בנגיף. ולכן ההמלצה של הרופאים היא להתחסן בהריון ע"מ שהנוגדנים יעברו לתינוק והוא יהיה מחוסן לכשיוולד.
אני נורא מתלבטת! אף פעם לא התחסנתי בהריון וזה נשמע לי גם לא נכון להחליש לתינוק שעוד לא נולד את המערכת הממילא רכה ושברירית שלו בטרם צאתו לעולם. מצד שני- יש אחים גדולים בבית ואני מפחדת שהם עשויים איכשהו להדביק אותו..
האם יש מי מכן שיכולה לתת לי עצה טובה מנסיונה או מידיעותיה בתחום..?
תודה מראש..

 

[מור סגמון]

חיסון שעלת בהריון

שלום לך
לפני שאת מקבלת החלטה על חיסון שעלת להריון, אנא קראי שני דברים:

1. כתבתה של ד"ר יפה שיר-רז במגזין מנטה, פברואר 2015, שכותרתה: "שיעול טורדני". כותרת המשנה של הכתבה: "החיסון נגד שעלת לנשים הרות, שנכנס לפני חודש לסל התרופות, לא הוכח כבטיחותי ומתבסס על מחקרים שאינם עומדים בסטנדרטים הקליניים. אז איך בכל זאת הוא מומלץ לכל אישה בהיריון והאם כדאי לך להתחסן?".

2. דף המידע המפורט על חיסון השעלת באתר העמותה למתן מידע על חיסונים.

לא בטוח שעדין תתלבטי לאחר קריאת הנ"ל.

 

[קומרן]

השעלת חוזרת מאת יפה שיר-רז.

השעלת חוזרת
מאת יפה שיר-רז
&nbsp
מחלת השעלת, שבעבר נחשבה למחלת ילדות נשכחת, חוזרת. על פי נתוני משרד הבריאות, שכיחות השעלת בישראל עלתה פי 14 בשלוש השנים האחרונות לעומת התקופה שלפני 9-10 שנים. מאז תחילת 2006 דווח על 1940 מקרי שעלת. חמישה תינוקות נפטרו מהמחלה, כשהאחרון שבהם, תינוק בן שבעה חודשים מרמת הגולן, נפטר בחודש יולי.
השעלת הינה מחלה מידבקת מאוד הנגרמת על ידי החיידק בורדטלה פרטוזיס. לדברי ד"ר רמי מור, מנהל מרפאת שיעולים בבית החולים איכילוב, החיידק גורם לגירוי ולפגיעה קשה בריריות של דרכי הנשימה, שמובילה לשיעול חמור וממושך, היכול להימשך שבועות ארוכים ואף חודשים. "השיעול מופיע בהתקפים, והוא עז עד כדי כך, שהוא גורם לתחושת חנק ולבלט של העיניים ולגודש בוורידי הצוואר, ולעתים מלווה בהקאות", הוא מסביר. "התחושה כה איומה, עד שהחולים מקללים את היום שבו נולדו".
מעבר להרגשה הרעה, השעלת עלולה לגרום לסיבוכים קשים, בהם דלקת ריאות, הפסקות נשימה, ולעתים פרכוסים בגלל חוסר אספקת דם מוחית, לפגיעה מוחית ואף למוות. הסכנה העיקרית היא בתינוקות, שאצלם הסיבוכים מהווים את אחת הסיבות לתסמונת מוות בעריסה.
עד אמצע שנות ה-40 הייתה תפוצת המחלה גבוהה מאוד. כשהוחל בחיסון נגדה, ירדה שכיחותה באופן דרסטי. החיסון המקורי היה מורכב ממרבית מרכיבי החיידק המומת, ולכן היה מלווה בשיעור גבוה יחסית של תופעות לוואי, שכללו חום ופרכוסים. לעומת זאת, החיסון החדש שנכנס לשימוש בשנים האחרונות מורכב רק מאותם מרכיבים חלבוניים של החיידק הדרושים להשראת החסינות, ואין לו כמעט תופעות לוואי.
אז איך בכל זאת שבה המחלה? אחת הסיבות המשמעותיות נובעת מכך שהורים רבים, שאינם מודעים מספיק לחומרת המחלה ולסיכון הרב הטמון בה לתינוקות, בוחרים מסיבות שונות שלא לחסן את ילדיהם. "מדובר בתופעה רחבה מאוד, שמקיפה אוכלוסיות שלמות של הורים הבוחרים לגדל את ילדיהם באופן 'טבעי'", אומר ד"ר מור. "על פי הנתונים, שיעור המחלה בקרב תינוקות שלא חוסנו נגד המחלה גבוה פי שמונה מאשר בקרב תינוקות מחוסנים".
תופעות דומה של התנגדות ציבורית רחבה לחיסוני השעלת התרחשה גם באנגליה בסוף שנות
ה-70, כששיעורי החיסון ירדו מ-75% לפחות מ-25%. הסירוב לחסן הביא להתפרצות מגיפת שעלת, שהובילה לתחלואה קשה ולעלייה חדה בתמותת תינוקות מהמחלה.
בישראל החיסון נגד שעלת מהווה חלק מהחיסון המשולש: דיפטריה, טטנוס ושעלת (DTP), הניתן לכל תינוק במסגרת טיפת חלב בארבע מנות, בגילאים חודשיים, ארבעה, שישה ו-12 חודשים. מנה חמישית ניתנת לילדי כיתות ב'.
ד"ר מור ממליץ חד משמעית להורים לתת את החיסון. "ההורים, ובעיקר הורים לתינוקות, צריכים לקחת בחשבון את חומרת המחלה, שכאמור, אצל תינוקות וילדים קטנים היא קשה במיוחד ועלולה אף להסתבך ולגרום לכשל נשימתי ולמוות", הוא מסביר. "מה שמונח על כף המאזניים כנגד ההתנגדות למתן החיסון במקרה זה הוא סיכון חמור לילד".
&nbsp
"
&nbsp
&nbsp

 

[מור סגמון]

עם כל הכבוד להשערות של ד"ר רמי מור...

...הנתונים והמחקר מלמדים על מסקנות אחרות.

1. שיעור ההתחסנות בישראל גבוה מאד. השעלת בעליה בישראל, כמו בשאר העולם המחסן נגד שעלת, החל משנות התשעים באופן מתמיד. מאחר וחיסון השעלת ידוע בהתפוגגותו המהירה (כשלוש שנים), נעשה ניסיון בישראל לבלום את העליה הזו על ידי הוספת מנת חיסון חמישית לתכנית המומלצת בסוף 2005. התחלואה המשיכה לעלות. הוסיפו מנת חיסון שישית בסוף 2008. התחלואה המשיכה לעלות. במדינה מחוסנת בשיעור גבוה מאד. עכשיו ממליצים לנשים הרות להתחסן...

2. מחקרים מהשנים האחרונות מסבירים מדוע התחלואה עולה למרות חיסונים (שלא לומר, בגלל חיסונים) - ציטוטים:

"מאז שנות התשעים, נרשמות עליות משמעותיות בהתפרצויות שעלת במדינות בעלות כיסוי חיסוני גבוה" 2
"היכולת של חיידק הפרטוסיס להתקיים למרות חיסונים אינטנסיביים – מאתגרת ... מחקרים רבים הראו שינויים גנטיים באוכלוסיית הפרטוסיס לאורך 40 שנים, מאז החלו החיסונים"1
"אישררנו והרחבנו את ההבחנה שזנים מודרניים של פרטוסיס שונים מהותית מזנים טרום תקופת החיסונים"3
"אני סבור שחזרתו של הפרטוסיס הוא תוצאה של פיתוח עמידות גנטית בשילוב עם דעיכת נוגדנים מהחיסון"1

3. בארה"ב גם מתמודדים עם אותה אנומליה: במרכז לבקרת מחלות ומניעתן בארה"ב הסיקו שאין קשר בין היעילות המחקרית הנמדדת לבין היעילות הקלינית הנצפית: "הממצאים של מחקרי יעילות לא הציגו מתאם ישיר בין תגובה לנוגדנים לבין הגנה מפני מחלת השעלת"6 עוד מפרסם המרכז כי החיסון נגד שעלת לא עובד כמצופה: "שעלת, מחלה זיהומית אקוטית, נותרה אנדמית בארה"ב למרות שגרת חיסונים של למעלה מחצי מאה ושיעור התחסנות גבוה בקרב ילדים בעשור האחרון"7.

ההתניה הפבלובית של ד"ר רמי מור לפיה אם יש תחלואה אז זה בטח בגלל הורים שלא מחסנים איננה נתמכת בנתונים, אבל מקדמת את הפרופוגנדה לחסן מבלי לשאול שאלות...

מצד שני:
4. מחקר חדש מצא כי החיסוניות הנרכשת בעקבות חשיפה לחיידק בצורתו הטיבעית הינה למשך 30 שנים לפחות4.

5. מחקר אשר סקר שלוש התפרצויות שעלת באנגליה בין השנים 1968-1983 מצא שעבור ילדים החיים בתנאי מגורים משופרים (פחות צפיפות ועוני), הסיכון מהחיסון היה גבוה יותר מהסיכון ממחלת השעלת עצמה. בשלושת ההתפרצויות לא נרשמו מקרי פטירה מהמחלה או נזקים צמיתים אחרים5.

וזה, עוד לפני שהבאנו בחשבון את הסיכונים מהחיסון עצמו... כי אין צורך. החיסון אינו רלוונטי עוד כנגד שעלת. יתרה מזו, ההתערבות בסרקולציה הטבעית של החיידק באמצעות חיסונים מלאכותיים, הפכה את המחלה למסוכנת יותר, בהיותה פוגעת עתה בפעוטות עד גיל שנה, קבוצת הסיכון היחידה לסיבוכים קשים מהמחלה.

---

1Bordetella pertussis and vaccination: the persistence of a genetically monomorphic pathogen.Mooi FR.Infect Genet Evol. 2010 10(1):36-49

2Comparative genomic profiling of Dutch clinical Bordetella pertussis isolates using DNA microarrays: identification of genes absent from epidemic strains.King AJ, van Gorkom T, Pennings JL, van der Heide HG, He Q, Diavatopoulos D, Heuvelman K, van Gent M, van Leeuwen K, Mooi FR.BMC Genomics. 2008 9:311

3Comparative genomics of prevaccination and modern Bordetella pertussis strains.Bart MJ, van Gent M, van der Heide HG, Boekhorst J, Hermans P, Parkhill J, Mooi FR.BMC Genomics. 2010 11:627

4 Wearing, HJ, Rohani P.2009. "Estimating the Duration of Pertussis Immunity Using Epidemiological Signatures." PLoS Pathog. Oct;5(10). PMID 19876392

5 Stewart GT, Whooping cough and pertussis vaccine: a comparison of risks and benefits in Britain during the period 1968-83, Dev Biol Stand. 1985;61:395-405

6 MMWR March 28, 1997 / 46(RR-7) p.4

7 Broder et al, Preventing Tetanus, Diphtheria, and Pertussis Among Adolescents: Use of Tetanus Toxoid, Reduced Diphtheria Toxoid and Acellular Pertussis Vaccines Recommendations of the Advisory Committee on Immunization Practices (ACIP), MMWR 2006/55(RR03);1-34

 

[אפילה123]

תודה על התשובות

אני מבינה את ההימנעות מלחסן כשמדובר בילדים בוגרים, אבל מכיוון שמדובר בתינוק שרק נולד ההתלבטות שלי כבדה יותר, היות וזו מחלה מסכנת חיים. היכן אני יכולה למצוא את המאמר המדובר על חיסון נשים הרות?

 

[מור סגמון]

אמור להתפרסם בקרוב

תקראי על השעלת באתר העמותה, אולי ההתלבטות שלך תהיה קלה יותר. החיסון כבר לא רלוונטי...
המאמר הנ"ל אמור להתפרסם ברשת בקרוב, בינתיים הוא רק במגזין מנטה המודפס.

 

[קומרן]

תתיעצי עם רופא

הכותבים בפורום אינם קשורים לתחום ברפואה וכותבת המאמר איננה רופאה.
&nbsp
יש פורום מחלות זיהומיות בדוקטורס - תנסי שם

 

[מור סגמון]

אם מתייעצת עם רופא...

תוודאי שהוא לא רופא שיודע על חיסונים כמו שד"ר רמי מור "יודע"...
לא תמצאי הרבה רופאים שבאמת למדו לעומק את נושא החיסונים, רובם המכריע יודע לצטט את חוזרי משרד הבריאות.

 

[כפר שמריהו]

להפך, הוא יקבל נוגדנים ממך ולכן מערכת החיסון שלו תתחזק

המערכת החיסונית של תינוקות לא רכה ושברירית, היא פשוט חדשה וחסרת נסיון. כשהתינוק יוצא לעולם המערכת הזאת נחשפת לאין ספור גורמים חדשים כל הזמן ולומדת כל יום. הבעיה שחלקם עלולים לגרום לו נזק לפני שהמערכת תספיק להערך ולהתגונן מפניהם. המטרה של חיסונים היא לעזור למערכת וללמד אותה מראש, כלומר לעשות שיעורי בית, כדי שהיא תהיה כמה שיותר מוכנה כשהוא יפגוש חיידקים ונגיפים אמיתיים.

אפשר לחסן תינוקות לשעלת רק בגיל חודשיים ובגלל שזו מחלה שעלולה להיות קטלנית בתינוקות (בישראל שני תינוקות כבר מתו משעלת מתחילת 2015) ההמלצה היא לנשים בהריון להתחסן לקראת סוף ההריון כדי שהגוף שלהן ייצור נוגדנים והם יעברו לתינוק. שימי לב שהחיסון עצמו אינו עובר את השיליה, רק הנוגדנים שגוף האישה מייצר. החיסון נגד שעלת לא מכיל חיידקים חיים (מוחלשים) ואפילו לא מתים, הוא מכיל רק חלקים שלהם שמוצגים בפני המערכת החיסונית כדי שתתחיל להכין הגנה מפניהם.

בסופו של דבר, גם אם לצורך הדיון נקבל את דברייך שמערכת החיסון של תינוך "רכה ושברירית", אז על אחת כמה וכמה, מה לדעתך עדיף שהיא תפגוש - חיידק ווירוסים אמיתיים שמחוללים מחלות, או רק גרסאות מטופלות שלהם (מומתים / מוחלשים או אפילו רק חלקים מהם)? (ובמקרה של חיסון שעלת בהריון, הוא לא יפגוש אף אחד מאלה אלא רק את הנוגדנים שתעבירי לו, אם תבחרי להתחסן כמובן).