אזל אזל, זאב זאב
לגמרי בצירוף מקרים נדיר שאין דומה לו, ביום חמישי האחרון הוכרז בתקשורת על שני פריטים "אזל" ! האחד הוא כמובן החיסונים נגד שפעת, והשני הוא הספר של דורית רביניאן. מה שהרשים אותי בצירוף המקרים הזה היה ששני הפריטים "אזלו" בדיוק משתי סיבות מנוגדות זו לזו, ובשני המקרים ה"רשויות" היו אחראיות לעובדה ש...אזל.
טוב, אז הלכתי היום לקופת-החולים מסיבותי שלי ובכל כניסה, מעלית, גרם מדרגות ומסדרון היו תלויים להם דפים מהמדפסת פרי-מזכירות המרפאה ובהם היה כתוב שהחיסונים נגד שפעת 'אזלו', ושהקופה הזמינה חיסונים חדשים... בכניסה למזכירות, בכניסה לבית המרקחת, בכניסה לחדר אחיות וגם למעבדה...
נכנסתי אל האחות כדי לקחת את מה שהוזמן עבורי. ועוד לפני שהתיישבתי היא הציעה לי לקבל חיסון נגד שפעת. האמת? התפלאתי מאוד אז שאלתי אותה אם היא לא קראה את השלטים שתלויים בכניסה לחדר שלה. היא חייכה את החיוך הזה ששמור ליודעי חן - כאילו מעכשיו רק יחידי סגולה זכאים לקבל חיסון ש'אזל'. שני אנשים מבוגרים ישבו שם, עם אינהלציות על הפנים. אז שאלתי אם לא עדיף לשמור את מה שנשאר ולתת אותו למבוגרים. "אה, הם? הם מחוסנים! הם קיבלו כבר לפני חודשיים את החיסון". המשפט האחרון שלה היה "את לא יודעת שזה מחזק את מערכת החיסון"?
כשיצאתי משם עלה בדעתי הסיפור הזה על "זאב, זאב".
השאלה היא האם זה באמת כדאי?
היה לי מין יום כזה של "אנקדוטה"......
איך מסכם את הדברים הח"כ אללוף? "
קהל שבוי".