על הפוליו
לא הבנתי מקודם שאת מתייחסת באופן ספציפי לפוליו...
לגבי רמת נוגדנים לאחר X מנות - זה נכון שלא מקובל לבקש בדיקות כאלו מהרופא, אבל זו הדרך לדעת. המערכת עובדת באופן סטטיסטי/המוני ולא תמדוד לכל אחד את רמת הנוגדנים בבדיקה פרטנית. ההנחה היא שמרבית הילדים ייצרו נוגדנים לאחר X מנות. קחי בחשבון שלפעמים רוב המחוסנים מייצרים מספיק נוגדנים כבר לאחר המנה הראשונה. לדוגמא: 95% מהמחוסנים במנה אחת בלבד של חיסון
החצבת (בגיל שנה) מייצרים נוגדנים ברמה הנחשבת כמספקת הגנה. המנה השנייה ניתנת לכולם על מנת להעלות את רמת הנוגדנים בקרב 2-4 אחוזים נוספים.
החיסון המומת לא מעניק הגנה מפני התפשטות הוירוס באוכלוסייה. הוא נחשב כמעניק הגנה למחוסן בו בלבד. לכן, בשלב הראשון, ביקשו במשרד הבריאות להבטיח שכל הילדים מחוסנים לפי התכנית המומלצת, עם החיסון המומת. עכשיו, כאשר אותרו אנשים עם הוירוס עצמו, המטרה שלהם הופכת להיות מניעת התפשטות הוירוס באוכלוסיה, ולכן הם שוקלים לחסן בחיסון החי-מוחלש. במידה מסויימת, ניתן לומר שהם יבקשו מכולם לשכב על הגדר (להיחשף לסיכוני החיסון החי-מוחלש) למען כולם (מניעת התפשטות הוירוס) למרות שברמה האישית - כל הילדים אמורים להיות מוגנים, כי חוסנו בחיסון המומת.
לגבי החיסון החי-מוחלש החדש: מדובר בניסוי המוני, ולפי ניסיון העבר, יש ציפייה בעולם לראות מה תהיינה תוצאותיו. נעשה בו שימוש לראשונה בשנת 2009. נוסה במדינות כמו ניגריה, אפגניסטן ומערב אפריקה – מעולם לא במדינות מערביות מחוסנות אשר נהנות מתנאי תברואה ומים נקיים כמו ישראל. (על היכולת של החיסון הישן לגרום לשיתוק קשה ואף למוות, לפחות כמו הוירוס הטבעי, למדנו רק לאחר שחוסנו מיליוני ילדים – לא ממחקרים מסודרים שהיו צריכים להיעשות לפני השימוש ההמוני עם החיסון). מדובר בחיסון חדש לגמרי, לא ידוע עליו הרבה, מחקרי בטיחות נאותים לא נערכו עליו כמו על שום חיסון אחר, וכגודל הציפיה לשיעור תופעות לוואי נמוך – כך גודל אי הוודאות איך הוא יתנהג – גם מבחינת יעילות וגם מבחינת בטיחות.
במחקר היחיד שנעשה על חיסון חדש זה בהודו (אותו אנו לומדים ברגעים אלו, אז לקחת בעירבון מוגבל משהו את מה שאכתוב עליו כאן), לא נבדקה בטיחות, אבל 8% מהנבדקים לא סיימו את השתתפותם במחקר. בנוסף, דווחו במחקר 19 תופעות לוואי קשות בהם מקרה מוות אחד (מתוך 830 נבדקים שנסקרו – כ 2.3%), מקרים אותם פטרו החוקרים כלאחר יד כ "לא קשורים לחיסון" (ככה זה תמיד במחקרים כאלו). נמצא שלאחר מנה אחת של חיסון זה רק 20% יצרו נוגדנים כנגד זן אחד של הפוליו ו 7% פיתחו נוגדנים כנגד הזן השני. רק לאחר מתן שתי מנות נוצרו נוגדנים בקרב 86% ו 74% בהתאמה – גם לא גבוה במיוחד.
הרעיון בחיסון החדש זה לבטל גן בוירוס הפוליו מתוף ציפיה שלא ישוכפל הרבה פעמים במעיים וכך לא יגרום לשיתוק בעצמו. בראיון
לתקשורת כתב פרופ' רצ'יניאלו היגינס מארה"ב, אימונולוג ומיקרוביולוג מומחה בתחום הפוליו: "התיאוריה מלאה חורים...זו לא בעיה לבטל גן של פוליו בחיסון, השאלה היא איזו תגובה חיסונית הוא יעניק כאשר ילקח דרך הפה...גם אם תאי המעיים יקלטו אותו, ללא שיכפול ויראלי וללא חומרים כימיים הידועים כאדג'ובנטים לא תהיה תגובה חיסונית טובה...למרות שנעשים ניסיונות רבים לשינויים גנטים בחיסונים עם וירוסים חיים, בעיקר HIV, אף לא אחד אושר לשימוש בבני אדם עד כה". יוני 2012.
אנו נעדכן בקרוב את הדף הזה על בהלת הפוליו:
http://www.hisunim.com/vaccinesportfolio/43-vaccinespolio
