יש עמדות או דעות שאפשרי להחזיק בהן
רק עד הרגע שבו המהלומה מכה בך באופן אישי וישיר.
אלו הפירות, התוססים ברקבונם, של הדרך הספקנית על הצד המכוער והמתועב ביותר.
מישהו הרי התחיל את זה, את הקונספט הדוחה שעל פיו מכיוון שלא ניתן "להוכיח" בצורה "מדעית".... ולכן על כל סוג של פגיעה אפשר בקלות רבה לאמר "זה לא מהחיסון".
למצער על פי התפיסה הספקנית אין כאן שום בעיה מוסרית - שאנשים טובים, הורים טובים, שלא פגעו בשערה משערות ראשו של תינוק ישבו בכלא בעוון רצח. זאת מכיוון שהמוסר עצמו אינו מבוסס "מדעית". צחוק הגורל הכפול במקרה הזה הוא שדווקא ממושמעי העדר הם אלו שמובאים כקורבן מבוזה ומושפל לאבד גם את היקר מכל, וגם את חירותם שלא בצדק.
בעבר כתבתי שאני מתקשה להאמין שרוב ה"חברים" בחבורה הביזארית ששמה "מדעת" באמת אכן מודעים את מה ומי הם משרתים - הרי זוהי תמצית השורה התחתונה והתוצאה של המופע הדוחה שהם מכנים "זה לא מהחיסון". וזוהי תעודת העניות שלהם. וזהו
כתם האשמה שבסופו של דבר דבק בהם על אחריותם ועל מצפונם.
למצער - לא לעולם חוסן.
למצער - יש ביניהם שנסיבות החיים והמציאות מאלצת אותם להתעמת ולהתמודד בצורה ישירה עם הדבר שהחל אולי כמרד מתבגרים או הצורך להיות יותר חכם מחכם.
לצערי האישי וצערי הערכי והחברתי - (חוץ מאולי פול אופיט ועוד כמה ציניקנים על גבול הסוציופטיה) - יש מקום אנושי לחזור אליו, ואת זה רק החיים עצמם מלמדים.
http://thinkingmomsrevolution.com/rolled-eyes-parents-said-vaccines-caused-kids-autism/
http://www.nytimes.com/2016/01/03/u...by-cancer-helps-speed-drug-approval.html?_r=2
