חיפוש עבודה בחו"ל וציפיות

[פרפרי אהבה]

חיפוש עבודה בחו"ל וציפיות

עד כמה התגמשתן/ויתרתן במהלך חיפוש עבודה במקום המגורים החדש

אני מחפשת גן לשנה"ל הבאה כי הגן שלי עומד להיסגר. הייתי בנתיים בראיון עבודה אחד אבל בהרבה שיחות טלפוניות ויש כל מיני ראיונות בדרך וסה"כ יש הרבה אפשרויות אבל כמעט כל האפשרויות זה במקומות גדולים ויש המון התנגשות עם התפישה החינוכית שלי כגננת ועם מה שאני אוהבת בעבודה שזה חופש הפעולה שלי ללמד בדרך שנראית לי רלוונטית וליצור בעצמי את החוויות במפגשים השונים. בנתיים מהראיון עצמו ומהשיחות השונות- במקומות הגדולים זה בעיקר להיות רובוט של המערכת וללמד בדיוק בדרך שהמערכת החליטה עליה, בלי שום חופש פעולה לגננת ובאופן אישי מאוד קשה לי עם זה. לא חושבת שמסוגלת לעבוד ככה כמו איזה רובוט. הייתי כבר בגן כזה בארץ שהתערבו לי אבל פה זה עניין יותר משמעותי- פה פשוט קובעים לי בדיוק מה ואיך ללמד ואילו יצירות לעשות.

המקומות הקטנים יותר הם גן אחר מקביל לנו שלא נחשב כמקום עבודה טוב בכלל אבל קרוב לי לבית והוא מקום קטן יחסית כמו שאוהבת, וגני חב"ד למיניהם שקצת מלחיץ אותי כי אני לא דתיה ולא יודעת איך אסתדר עם כל הברכות וכו'. יש לי גן כזה ממש מול הבית כך שזה יכול להיות אופציה מעניינת...

איך זה היה אצלכם מבחינת חיפוש עבודה במקום מגורים חדש

 

[ניריתסקוטלנד1]

אני לא יכולה לעבוד ב"תחום" שלי כאן.

בישראל הייתי מזכירה אישית של סמנכ"לים בחברות גדולות. האנגלית שלי והשליטה שלי במה שקורה פה לא מספיק טובה שאני יוכל להתעסק באדמינסטרציה כזאת פה.

כמה שאני "מכירה" אותך, את תהי אומללה במקום שמכתיבים לך את הפעילות ואת המבצעת. אל תלכי לתפקיד כזה. לגבי מה שכתבת על גני חב"ד, במידה והם נותנים לך יד חופשיה למעט כמה ברכות והלכי רוח, כל זמן שהם מודעים לכך שאת לא בקיאה בחומר ומוכנים לעזור לך, לכי על זה?

למה הכוונה בלא נחשב טוב?

 

[AlicePJ]

בתור הורה שהילדים שלו היו בכמה גנים

שונים, אני רואה את היתרונות לכאן ולכאן. אני כמובן לא אגיב על גן חב"ד כי אני לא הייתי שולחת את הילדים שלי לגנים שנוגדים את הערכים שלי, אז אין לי מושג מה יש שם, אבל ממה שראיתי, מקומות גדולים לא דווקא צריכים להיות לא מוצלחים.
הגן שהכי אהבתי בינתיים היה של רשת גדולה, אבל הוא היה גן פשוט מקסים! המנהלת היתה נפלאה, הצוות היה אכפתי, והעובדה שהם היו שייכים לרשת גדולה אמרה שהיו להם הרבה נהלים מוצלחים והרבה פיקוח מהרשת, דבר שהיה חיובי מאוד לדעתי, במיוחד כשהיתה לי פרספקטיבה לראות מה קורה כשאין את זה. הגננות היו כנראה צריכות לעבוד עם המערכת וליצור דברים לפי המסגרת שנתנו להן (ולהם), אבל אני ראיתי כמה גמישות הגן נתן להן לעשות דברים כפי שרצו, לשנות, ליצור. הילדים שלי לא בגן הזה כבר שלוש שנים אבל אני עדיין בקשר עם הגננות, אפילו הגננות שהיו בקבוצה של התינוקות.
אז הנקודה שלי היא שזה לא משנה אם הגן הוא רשת והוא גן גדול, או לחילופין גן קטן ואינטימי - ההנהלה והצוות הם אלו שעושים את הגן הספציפי, ואם הם עושים עובדה טובה יהיה לך (ולילדים) טוב בכל מקרה.
בהצלחה!

 

[נחמנית]

אני אצטרף לעונות על מה שלא שאלת

אני הגעתי למקומות שהגעתי מתוך מטרה לעבוד במקום מסויים.
&nbsp
בקנדה היינו בגן של ה-YMCA. לפי מה שהבנתי, גם בקנדה וגם בארה"ב, YMCA כפילוסופיה לא מגדירים למורה מה לעשות. לפיכך, רוב המורות לא עושות עם הילדים כלום. מצד שני, אולי בשבילך זה אומר שאת תוכלי לבנות מה שאת רוצה. המורות הטובות שהיו לנו ב-Y עשו המון עם הילד - מצד שני אסרו עליהם לעשות נגיד פעילות מונחה - הכל היה צריך לזרום מהילד. התרגום בפועל - אם הילד חושש להתנסות במשהו המורה לא מדרבנת אותו אלא משחקת ראש קטן ועושה כלום. מקסים.
&nbsp
הילדים שלי עכשיו ברשת. אני אוהבת את זה שמוגדר למורה נושא שבועי שמחייב אותה לעבוד עם הילדים לפחות על X. זה לא מחייב אותה לעשות רק את זה או רק בדרך ספציפית. אחד המורים של הגן הגיע הבוקר עם שקית מלאה שטויות מהדולורמה. הוא עשה שבוע על דינוזאורים והוא משתמש בביצי פסחא לעשות ביצי דינוזאורים על הילדים. הוא עושה את מה שמוגדר לו בתור יצירה שבועית אבל לא מסתפק בזה. בכלל הוא מדהים. ההתרשמות שלי (כמו מי שענתה לך לפני) היא שהרשתות הגדולות מחייבות את המורה למינימום, כך שאם יש מישהי זמנית/מחליפה/ראש קטן באופן טבעי, הילדים יקבלו לפחות משהו מהמורה. כמו כן, זה מחייב את המורה לאיזושהי מסגרת.
&nbsp
לתחושתי זה דומה לתוכנית לימוד יום השואה שהוגדרה בארץ, שכפי שאני הבנתי אותה, באה לשים גבול למורות יצירתיות שחשפו ילדים קטנים מדי לחומר לא תואם גיל, ולא להפך - לכפות אסכולה חינוכית כזו או אחרת. הרשתות באות להגדיר גבולות גזרה - מה הנושאים המתאימים, מה הפעילויות המתאימות. מנהלת טובה, מאפשרת לזרום הרבה מעבר. מורה בקבוצה אחת יצרה לוח שנה עם הכיתה שלה - מושקע בטירוף, עבדו על זה המון זמן, דיברו על עונות, על זמן, על חודשים/ימים/שבועות וכו. המורה שדיברתי עליו בוגר תואר ראשון באומנות, הם פתחו בגן חוג אומנות שהוא מעביר. הוא בנה את התוכנית. השבוע היה שיעור קנדינסקי וגלגל הצבעים.
לא נראה לי שיש מה לפחד מרשת כשרשת, אלא ממנהלת שמקפידה על נהלים ולא מתגמשת מולם ומפעילה את המוח (שזה מפחיד בלי קשר לרשת). וחב"ד, בעיני זה אופציה לגיטימית ליהדות צפון אמריקאית שלא מתאימה לתפישת העולם שלי (מיסיונרי מדי ובעיני סותר את היהדות שלא אמורה להיות דת מסיונרית). הם עושים גם הרבה דברים טובים - יש להם פעילות קהילתית ענפה שאינה מוגבלת לדתיים וכו. לעבוד אצלהם לא פסול בעיני, אבל בהחלט יכול לא להתאים לאדם זה או אחר.

 

[alphadelta]

ההכשרה שלי היא מורה. בישראל עבדתי גם בבית ספר וגם בגן. אבל פה עבדתי רק בגנים. למרות שאני מסתדרת עם האנגלית. פשרה? לא. ויתור? לא. פשוט דרך חדשה. אחד הגנים שעבדתי בו, הייתי חייבת למלא ניירת על מערכי שיעור מפורטים וכל מני דברים שבהתחלה לא אהבתי. . אז מצאתי את הדרך שלי בתוך הכללים. ואפילו הבאתי לכמה שינויים לכלל הצוות והגן. ובתור בונוס למדתי המון.
פרפרית יקרה, אני מציעה לשהות כמה שעות בגן פוטנציאלי , אם הם נותנים, ולראות איך את מרגישה. יכול להיות שתראי דברים אחרת. תצפי בגננות, הילדים, הורים. תראי איך זה מרגיש לך. אולי זה ירגיש לך נכון. ואולי לא. את נכס גם לגן יהודי וגם ״רגיל״. מצטערת לשמוע כמה אתגרי היה לך באותו גן בארץ אבל אולי זה יהיה אחרת. ויתן לך קרש קפיצה.

 

[פרפרי אהבה]

תודה על התגובות

אני חושבת כרגע קצת להרפות מכל העניין של חיפוש העבודה ומצד שני , מפחדת להפסיד אופציות כי זה השלב שמתחילים לחפש. אני כל כך לא בראש לזה כרגע.
נראה לי שאקח הפסקה קצרה ואמשיך במהלך חודש מרץ וכרגע ארפה מהעניין-לא חסר לי במה להתעסק...
&nbsp
&nbsp

 

[danakama10]

דבר ראשון מפתיע שיש כל כך הרבה מקומות אופציונאלים

נכון שמנהטן, אבל לא ניחשתי שיש כל כך הרבה גנים ישראלים/יהודים באיזור. ראי עצמך כברת מזל

ולעיקר, אני ממש לא מבינה אותך. ההכללות שלך אינן יכולות להיות נכונות. בכל המקומות הגדולים זה להיות "רובוט של המערכת"? מנסיוני האישי, במקום אחר בארה"ב, זה לא נכון.
אני גם לא מבינה את המסקנה שלך. אם עכשיו הזמן לחפש עבודה חדשה, מדוע עכשיו זה הזמן לקחת פסק זמן? אם הגן הולך להסגר עכשיו הזמן לחפש מקום חדש ולא להכליל הכללות ולתרץ מדוע שום אופציה אינה טובה עבורך. שום מקום לא יהיה 100%, אבל מדובר במקום עבודה, לא תכנית כלבקשתך.
כמובן אם לך ולבעלך אין בעיה שאת לא תעבדי אחרי שהגן הנוכחי יסגר, אז באמת אין מה למהר. אבל חבל אם את מוכרת לעצמך ולבעלך תירוצים שונים כדי לא לחפש ולמצוא עבודה.
בכל מקרה שיהיה בהצלחה.

 

[פרפרי אהבה]

זה לא שכל בתי הספר הגדולים הם להיות רובוט של המערכת

אבל בנתיים אלה שנתקלתי בהם- זה מה שהעובדים שם טוענים.
&nbsp
בגדול, רק עכשיו מתחילים לבדוק בבתי הספר ובגנים מה קורה מבחינת הצוות וכמובן הדברים משתנים כל הזמן. כרגע עבורי זה זמן טוב לקחת פסק זמן ולא לרוץ כי יש דברים משמעותיים יותר וחשובים מכל דבר אחר כרגע ואני צריכה להתמקד בהם.
&nbsp
גם אם אני לא אמצא מקום עבודה אחר -יש אופציות אחרות וסוגי עבודה אחרים שרלוונטים לתחום שלי גם אם לא בדיוק מה שמחפשת, אבל עדיין יהיה שם את מה שאני מחפשת במידה כזו או אחרת.
&nbsp
לא מוכרת תירוצים לאף אחד-לא לכם, לא לעצמי ולא לבעלי.
&nbsp
יש זמן נכון לכל דבר.

 

[shuttles3]

אני חושבת ש...

שלבעלים של מקום עבודה, ולכל בוס באופן כללי, יש זכות מלאה לקבוע איך הם רוצים שהעבודה במקום העבודה שלהם תיעשה... נכון שבוס אידאלי נותן לעובדיו מטרה ומאפשר בסך הכל חופש פעולה (בפיקוח) כדי להשיג מטרה זו, אבל כמעט ואין בוסים אידאליים... בטח שאנחנו לא יכולים לצפות לחופש פעולה מבוס שבכלל לא מכיר אותנו ואת היכולות שלנו ולא סומך עלינו (עד שהוכחנו את עצמנו). זה נכון ממש לכל מקום עבודה.
לכן לדעתי, בכל מקום עבודה שהוא אסור למהר. מתחילים לעבוד לפי החוקים הרצונות של הבוס, מוכיחים את עצמנו, ואחרי שאנחנו רואים שהבוס מרוצה מביצועינו וסומך עלינו, אפשר לאט לאט להתחיל לדבר, להציע ולהציג יכולות נוספות שלנו.
סבלנות.
אנחנו יודעים מה אנחנו מסוגלים ומה אנחנו שווים. אנשים שלא מכירים אותנו - לא. ובצדק.
&nbsp
In my humble opinion.
&nbsp

 

[פרפרי אהבה]

מסכימה בגדול, אבל...

בתחום החינוך חייבים שהעבודה תיעשה מכל הלב אחרת זה נראה ככה וברור שלבוסים יש זכות לקבוע איך העבודה תיעשה.
&nbsp
עד עכשיו למשל עבדתי ברוב מקומות העבודה במצב כזה שקיבלתי נושא לעבוד עליו והיה לי חופש פעולה לבחור איך ללמד, אילו יצירות לעשות וכו'- זה משהו שמאפשר לגננת לבטא את היצירתיות וזה מאוד חשוב ואם תשאלי כל אחד מההורים אצלי בגן, יגידו לך שכל המטרות החינוכיות-רגשיות-פיזיות מושגות בהחלט דרך הפעילויות השונות שאני עושה בגן.
&nbsp
במקומות הספציפים שדיברתי עליהם אין שום מרחב פעולה וזה משהו שאני יודעת מעובדים באותם מקומות.
&nbsp
אני עוד אמצא את המקום שלי כמו תמיד...
&nbsp
אני פשוט זקוקה לחופש פעולה הזה כדי לעבוד ולהנות מהעבודה.

 

[1me too1]

כבר כתבו לך על יד חופשית, אני אוסיף על החלק הדתי

אני עובדת בבית.ספר יהודי, כשהתחלתי שם אמרתי שאני לא מכירה אף ברכה ותפילה.
מיותר לומר שתוך פחות מחודש וכבר זימרתי הכל, היום אני יכולה לנהל סדר פסח מתחילתו ועד סופו, קבלת שבת מלאה, ברכות.הלל..... לומדים, אם זה מה שמפחיד אותך אל תפחדי מזה

 

[rona73]

למזלי אצלנו אין שיעורי דת.

נראה לי שזה בית הספר היהודי היחיד שלא מלמד דת?בי"ס ציבורי.
לכן אני עוד לא יודעת שום תפילה /ברכה!

 

[1me too1]

תפילות

אני בעיקר מתיחסת לזה, וגם הילדים, כשירים. אנחנו מלמדים גם עיון תפילה, אבל כשמתפללים תפילות בוקר או ראש חודש או כל תפילה, זה ממש שיר וזה גי נחמד: -)