חיפשתי בפורום סבים וסבתות והופנתי לכאן.....
זקוקה לשיתוף וירטואלי בנושא עדין רגיש ובמילים פשוטות לא נעים....
אני סבתא לשישה נכדים....שניים מהבן הראשון וארבעה מהבת....
נכדיי מהבת תאומים בני 10 בת בת 9 כמעט וקטנציק בן 4..
כשהם אצלי הם פשוט צפיחית בדבש חמודים, ממושמעים..הם מאוד קשורים אלי אנו גרים באותה עיר..ומרחק של כמה רחובות מפריד בין ביתם לבית שלי....
וכפי שציינתי כשהם בלעדי הוהריהם אצלי ..וזה דיי כמעט יום יומי כי הגן ובית הספר ממש ליד ביתי...ובימים שהבת בלימודים או בישיבה הם באים אלי עד שאבא מגיע מהעבודה והם נוחים, חמודים,
אבל...
כשהם בבית הם הוריהם ...וכשאנו יוצאי לבילוי או טיול משותף הם מתגלים כפי שהבת שלי לעיתים משתפת אותי חצופים , לא ממושמעים, ומנבלים את הפה כלפי הוריהם שפשוט קשה לי לשמוע זאת...
הגעתי למסקנה שאני לא יכולה לחנך אותם והאחריות על חינוכם היא של ההורים שהמציאות מוכיחה שבאינטרקציה אתם הם חסרי גבולות ....
לי קשה מאוד מאוד לשאת את ניבולי הפה..החוצפה , כלפי ההורים שלהם...
ואני מזכירה אותי הם מכבדים לא מתחצפים ומכבדים כי ידוע להם שזה לא מקובל אלי ...ולא ארשה להם לבוא אלי אם התנהגותם לא תהיה הולמת....
מה עושים?
הילדים האלה הם חלק ממני אני אוהבת אותם אהבת נפש ..כואב לי שהם מתנהגים בבית וכלפי הוריהם בצורה כל כך בוטה ...וההורים עומדים אובדי עצות...
החלטתי להמנע להצטרף אליהם לטיולים, אני לא באה אליהם הבייתה כי קשה לי לשאת את האווירה....
אבל אני דואגת ...האם יגדלו לילדים ולאנשים כאלו?
איך זה שאצלי הם בסדר גמור...רק כשאחד ההורים מגיע הם משנים את התנהגותם והופכים לחצופים ומנבלים את הפה..ומכים אחד את השני...
זקוקה לשיתוף וירטואלי בנושא עדין רגיש ובמילים פשוטות לא נעים....
אני סבתא לשישה נכדים....שניים מהבן הראשון וארבעה מהבת....
נכדיי מהבת תאומים בני 10 בת בת 9 כמעט וקטנציק בן 4..
כשהם אצלי הם פשוט צפיחית בדבש חמודים, ממושמעים..הם מאוד קשורים אלי אנו גרים באותה עיר..ומרחק של כמה רחובות מפריד בין ביתם לבית שלי....
וכפי שציינתי כשהם בלעדי הוהריהם אצלי ..וזה דיי כמעט יום יומי כי הגן ובית הספר ממש ליד ביתי...ובימים שהבת בלימודים או בישיבה הם באים אלי עד שאבא מגיע מהעבודה והם נוחים, חמודים,
אבל...
כשהם בבית הם הוריהם ...וכשאנו יוצאי לבילוי או טיול משותף הם מתגלים כפי שהבת שלי לעיתים משתפת אותי חצופים , לא ממושמעים, ומנבלים את הפה כלפי הוריהם שפשוט קשה לי לשמוע זאת...
הגעתי למסקנה שאני לא יכולה לחנך אותם והאחריות על חינוכם היא של ההורים שהמציאות מוכיחה שבאינטרקציה אתם הם חסרי גבולות ....
לי קשה מאוד מאוד לשאת את ניבולי הפה..החוצפה , כלפי ההורים שלהם...
ואני מזכירה אותי הם מכבדים לא מתחצפים ומכבדים כי ידוע להם שזה לא מקובל אלי ...ולא ארשה להם לבוא אלי אם התנהגותם לא תהיה הולמת....
מה עושים?
הילדים האלה הם חלק ממני אני אוהבת אותם אהבת נפש ..כואב לי שהם מתנהגים בבית וכלפי הוריהם בצורה כל כך בוטה ...וההורים עומדים אובדי עצות...
החלטתי להמנע להצטרף אליהם לטיולים, אני לא באה אליהם הבייתה כי קשה לי לשאת את האווירה....
אבל אני דואגת ...האם יגדלו לילדים ולאנשים כאלו?
איך זה שאצלי הם בסדר גמור...רק כשאחד ההורים מגיע הם משנים את התנהגותם והופכים לחצופים ומנבלים את הפה..ומכים אחד את השני...