משהו שכתבתי בפסח שעבר בקשר לזה
חלק מהדברים האלו השתנו בצורה דרסטית במהלך השנה,חלקם נעלמו,חלק נשארו כשהיו,רובם אני מניח השתפרו אבל לא מספיק.אז זה מה שכתבתי: בחג החירות הזה מה שאני רוצה יותר מהכל זה להרגיש פחות את החג(לא אוהב חגים) ויותר את החירות.אני רוצה להשתחרר,רוצה להרגיש חופשי,כמו ציפור או פרפר או דולפין,רק לא כמו בן אדם,או שבעצם כן,אבל לא כמו הבן אדם שאני. חופשי מכל המגבלות שיש לי בנפשי חופשי מהפחדים שממלאים כל חלק מגופי חופשי מהחרדה החברתית שיש לי והפחד מאנשים חופשי מהעייפות שסוחטת ממני את כל הכוחות הדרושים חופשי מכל המחסומים שלי שמונעים ממני את החלום חופשי מכל המסיכות שלבשתי ואני לובש כל יום חופשי לאהוב אנשים שאוהבים אותי וגם אנשים אחרים חופשי לדעת איך לקבל אהבה בעצמי ללא שום העמדת פנים חופשי לחבק אנשים וגם לנשק כשצריך,אבל רק כשרוצים חופשי להיות אני ועצמי ולא לוותר על מי שאני בפנים חופשי מכל העבר שרודף אותי כל הזמן ולא נותן מנוחה חופשי לדעת שאסור אף פעם לאבד את התקווה ואת האמונה. אני גם רוצה לא לשכוח את הדברים הקטנים: לזכור שבכל בן אדם יש דברים חיוביים,גם אצלי לזכור שבני האדם הם כולם השתקפות של עצמי לזכור שבכל רע שקורה בחיים יש בדרך כלל גם טוב וברכה לזכור שכשלון זו לא מילה גסה אלא דרך להגיע להצלחה לזכור כמה חשוב לחלום חלומות כמו שהיינו ילדים לזכור שרק ככה אפשר חלומות אלה להגשים לזכור שזה עושה טוב לנשמה לצחוק על דברים,גם על עצמך לזכור שתמיד זה חשוב לדעת לסלוח,גם וביחוד לך לזכור תמיד להאמין בכוחה הגדול של האהבה לזכור זאת גם אם בעבר אותנו היא אכזבה לזכור שעושר לא תמיד נמדד במעמד חברתי או בכספים לזכור שזה כן נמדד במה שאתה מרגיש בלב בפנים .
