חישוב נקודת הטל
נקודת הטל נמדדת על ידי הכפלת החלק העשרוני של הלחות היחסית באוויר בטמפרטורת האוויר באותו רגע נתון של המדידה.
לדוגמא ניקח מצב שכיח בערב קייץ טיפוסי בחוף בישראל:
טמפרטורת האוויר: 29.5 מעלות צלסיוס.
הלחות היחסית: 80 אחוז.
חישוב נקודת הטל ייעשה באופן הבא:
הלחות היחסית באוויר במונחי שבר עשרוני הינה 0.8(80 חלקי 100).
טמפרטורת האוויר(29.5 מעלות צלסיוס) כפול לחות יחסית במונחי שבר עשרוני(0.8) הינה 23.6 מעלות צלסיוס, ומכאן שנקודת הטל באותה עת בערב הינה 23.6.
נקודת טל מהווה מדד חשוב ביותר לחישוב עומס החום המורגש על ידי אדם סביר ברגע נתון מסויים. נהוג כי נקודת טל נתונה בין 10-16 מעלות צלסיוס נחשבת לנוחה עבור האדם. מתחת לכך האדם ירגיש יובש.
באשר לנקודות טל בעלות ערכים גבוהים, כפי שנמדדות בישראל, בעיקר באזורי השפלה והחוף מידי קייץ, נקבע כי עד ל-20 מעלות צלסיוס האדם יחוש את הלחות אך עדיין בגבול איזור הנוחות שלו כאשר הוא אינו במאמץ פיזי מיוחד. מעבר לכך האדם הסביר יחוש תחושת אי נוחות, ובמקרים של טמפרטורת נקודת טל שמעבר ל-24 מעלות צלסיוס התחושה כבר מוגדרת כדביקה, ואף מסוכנת לפעילות גופנית מאומצת.
מכאן ניתן להסיק כי בקייץ הישראלי כל ירידה של מעלה, וכל ירידה קלה שבקלים בלחות היחסית עשויה לעשות הבדל גדול,להשפיע רבות על תחושת הנוחות של האדם הסביר.
כך למשל מספיק שבספטמבר טמפרטורת האוויר בערב "תתקרר" ל-27 מעלות עם 70 אחוזי לחות כדי לגרום באותו ערב נתון לנקודת טל בערכים של 18.9 מעלות צלסיוס- חלום של כל תושב חוף או שפלה בקייץ הישראלי בחמש עשרה השנים האחרונות.
