חישוב מאוחד לבני זוג
חישוב מאוחד לבני זוג – לא בכל מקרה של תלות פס"ד בעליון 900/01 – קלס רון סעיף 66 (ד)(2) לפודת מס ההכנסה קובע כי אם לשני בני זוג הכנסה שמקורה בחברה בה יש לבן זוג או לאחד מהם זכות בהנהלה או 10 אחוז מזכויות ההצבעה אין הם יכולים לבחור בחישוב מס נפרד ועליהם לבחור בחישוב מס מאוחד. העקרונות לחישוב מאוחד נקבעו בסעיף 65 לפקודה. חישוב מאוחד משמעותו צירוף ההכנסות של שני בני הזוג לכדי הכנסה אחת עליה מבוצע חישוב המס, זיכויים וניכויים. המחוקק סייג וקבע את התנאים בהם ניתן לבצע חישוב נפרד בסעיף 66 לפקודה. חישוב מס נפרד מאפשר לזקוף לכל אחד מבני הזוג את ההכנסה המתאימה לו, לחשב את המס תוך התחשבות במדרגות מס זיכויים וניכויים. המטרה הבסיסית של המחוקק והפסיקה הייתה למנוע הפחתות מס ומניפולציות ע"י יחוס שכר לבני הזוג והקטנת נטל המס הכללי. לאחרונה (20 למאי השנה) פרסם בית המשפט העליון פס"ד שיכול להיחשב מהפכני בנושא. עניינו של פס"ד האם בני זג שמקור הכנסתם בחברה בה עובדים שניהם בתפקידים שונים זכאים לבחור בחישוב נפרד של המס על הכנסתם או שבכל מקרה יראו במקור הכנסתם תלוי ולכן הם חייבים בחישוב מאוחד. בניתוח מבריק המתייחס לשוויון בין המינים, אפליה ועוד הציגה כבוד השופטת שטרסברג –כהן את הבסיס של בית המשפט לאפשר פרשנות אחרת של הסעיף על פי ניתן לבחור בחישוב נפרד. בני הזוג טענו כי אם ניתן להוכיח שאין תלות בין מקור ההכנסות ואין ניסיון לגרום להפחתת מס אזי יש מקום לערוך להם חישוב נפרד מה גם שפרשנות מעין זו מגשימה את תכלית השוויון בין המינים. כבוד השופטת הרחיבה בנושא השוויון וקבעה כי חישוב מאוחד מגדיל את נטל המס משום שבצירוף ההכנסות נוצרת הכנסה משותפת גבוהה יותר שמדרגת המס שלה גבוהה מכל הכנסה בנפרד. החישוב אינו מתייחס לשאלה לאיזה מבני הזוג יש הכנסה נמוכה יותר. בנימוקיה טוענת השופטת כי "המציאות מלמדת כי נוצרת בדרך כלל הפליה ברורה לרעת האישה דווקא. נוכח קיום פערי שכר במשק בין גברים ונשים ונוכח תפיסות חברתיות רווחות, לפיהן תפקידיה של האישה בבית ומשהיא יוצאת לעבודה ההכנסה שהיא משתכרת נמוכה מזו של הגבר, נושאת בעצם האישה בנטל המס המוגבר החל על בני הזוג. משמעות הדבר היא, כי נוצרת הפלייה פסולה לרעת האישה בנשיאה בנטל המס האפקטיבי". מעבר לשאלת ההפליה לדעת כבוד השופטת|דגש| "נוצר תמריץ שלילי לעבודת האישה במשק ודחיקת רגליה לשולי מעגל העבודה". השופטת ממשיכה ומצטטת מדברי פרופסור MCCAFFERY המנתח את השלכות החישוב המאוחד על נשים. הוא טוען שהיסטורית קיימים פערי הכנסות בין הבעל לאישה לטובת הבעל. פערים כאלה שהופכים את הכנסת האישה לשולית. בנוסף לכך האישה יולדת וכאשר המשפחה שוקלת האם האישה תחזור לכח העבודה או לא אנו יכולים לראות ששיעורי שולי המס מוכתבים ע"י שכר הבעל מעבירים אותה לשוליים. המסקנה שלו שנשים נשואות נמצאות בשולי כח העבודה במונחים של שכר, כח ועלויות וכי חוקי המס תורמים לכך. כבוד השופטת מסכמת כי למעשה החישוב המאוחד לא רק שפוגע בשוויון בין המינים אלא גם בהכרה באוטונומיה של הפרט ובזכות של בני הזוג להתייחסות אל כל אחד מהם כאל שלמות בפני עצמה. צירפתי לינק לפס"ד כפי שמופיע באתר בית המשפט.
חישוב מאוחד לבני זוג – לא בכל מקרה של תלות פס"ד בעליון 900/01 – קלס רון סעיף 66 (ד)(2) לפודת מס ההכנסה קובע כי אם לשני בני זוג הכנסה שמקורה בחברה בה יש לבן זוג או לאחד מהם זכות בהנהלה או 10 אחוז מזכויות ההצבעה אין הם יכולים לבחור בחישוב מס נפרד ועליהם לבחור בחישוב מס מאוחד. העקרונות לחישוב מאוחד נקבעו בסעיף 65 לפקודה. חישוב מאוחד משמעותו צירוף ההכנסות של שני בני הזוג לכדי הכנסה אחת עליה מבוצע חישוב המס, זיכויים וניכויים. המחוקק סייג וקבע את התנאים בהם ניתן לבצע חישוב נפרד בסעיף 66 לפקודה. חישוב מס נפרד מאפשר לזקוף לכל אחד מבני הזוג את ההכנסה המתאימה לו, לחשב את המס תוך התחשבות במדרגות מס זיכויים וניכויים. המטרה הבסיסית של המחוקק והפסיקה הייתה למנוע הפחתות מס ומניפולציות ע"י יחוס שכר לבני הזוג והקטנת נטל המס הכללי. לאחרונה (20 למאי השנה) פרסם בית המשפט העליון פס"ד שיכול להיחשב מהפכני בנושא. עניינו של פס"ד האם בני זג שמקור הכנסתם בחברה בה עובדים שניהם בתפקידים שונים זכאים לבחור בחישוב נפרד של המס על הכנסתם או שבכל מקרה יראו במקור הכנסתם תלוי ולכן הם חייבים בחישוב מאוחד. בניתוח מבריק המתייחס לשוויון בין המינים, אפליה ועוד הציגה כבוד השופטת שטרסברג –כהן את הבסיס של בית המשפט לאפשר פרשנות אחרת של הסעיף על פי ניתן לבחור בחישוב נפרד. בני הזוג טענו כי אם ניתן להוכיח שאין תלות בין מקור ההכנסות ואין ניסיון לגרום להפחתת מס אזי יש מקום לערוך להם חישוב נפרד מה גם שפרשנות מעין זו מגשימה את תכלית השוויון בין המינים. כבוד השופטת הרחיבה בנושא השוויון וקבעה כי חישוב מאוחד מגדיל את נטל המס משום שבצירוף ההכנסות נוצרת הכנסה משותפת גבוהה יותר שמדרגת המס שלה גבוהה מכל הכנסה בנפרד. החישוב אינו מתייחס לשאלה לאיזה מבני הזוג יש הכנסה נמוכה יותר. בנימוקיה טוענת השופטת כי "המציאות מלמדת כי נוצרת בדרך כלל הפליה ברורה לרעת האישה דווקא. נוכח קיום פערי שכר במשק בין גברים ונשים ונוכח תפיסות חברתיות רווחות, לפיהן תפקידיה של האישה בבית ומשהיא יוצאת לעבודה ההכנסה שהיא משתכרת נמוכה מזו של הגבר, נושאת בעצם האישה בנטל המס המוגבר החל על בני הזוג. משמעות הדבר היא, כי נוצרת הפלייה פסולה לרעת האישה בנשיאה בנטל המס האפקטיבי". מעבר לשאלת ההפליה לדעת כבוד השופטת|דגש| "נוצר תמריץ שלילי לעבודת האישה במשק ודחיקת רגליה לשולי מעגל העבודה". השופטת ממשיכה ומצטטת מדברי פרופסור MCCAFFERY המנתח את השלכות החישוב המאוחד על נשים. הוא טוען שהיסטורית קיימים פערי הכנסות בין הבעל לאישה לטובת הבעל. פערים כאלה שהופכים את הכנסת האישה לשולית. בנוסף לכך האישה יולדת וכאשר המשפחה שוקלת האם האישה תחזור לכח העבודה או לא אנו יכולים לראות ששיעורי שולי המס מוכתבים ע"י שכר הבעל מעבירים אותה לשוליים. המסקנה שלו שנשים נשואות נמצאות בשולי כח העבודה במונחים של שכר, כח ועלויות וכי חוקי המס תורמים לכך. כבוד השופטת מסכמת כי למעשה החישוב המאוחד לא רק שפוגע בשוויון בין המינים אלא גם בהכרה באוטונומיה של הפרט ובזכות של בני הזוג להתייחסות אל כל אחד מהם כאל שלמות בפני עצמה. צירפתי לינק לפס"ד כפי שמופיע באתר בית המשפט.